א-תוואני
אַ-תֻּוַאנִי (בערבית: ﺍﻟﺘﻮﺍﻧﻲ), הנקרא גם אַ-תֻּוַאנֶה (ﺍﻟﺘﻮانة) או אַ-טֻּוַאנִי (ﺍﻟﻄﻮﺍﻧﻲ), הוא כפר פלסטיני זעיר בדרום הר חברון, הנמצא כקילומטר וחצי דרומית מזרחית לאל-כרמל (מדרום-מזרח ליטא), הכפר מצוי, בגובה של כ-780 מטר מעל פני הים, מערבית לתל טוואני. חלק מתושבי הכפר מתגוררים במערות. במרחק כקילומטר ממזרח לכפר הוקמה ב-1981 ההתנחלות מעון ובין תושבי שני היישובים ישנם עימותים על השטחים, הדרכים ועל מקורות המים.[1]
 | |
| הכפר א-תוואני | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 194 (2017) |
| קואורדינטות | 31°24′51″N 35°09′11″E / 31.41416667°N 35.15305556°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
היסטוריה
עריכהח'ירבת א-תוואני
עריכההכפר א-תוואני בנוי על שרידי ח'ירבת א-תוואני. בסקר ארכאולוגי שנערך בשנת 1968 נמצאו במקום שרידים מועטים של מבנים וגדרות. החורבה שהייתה במקום, ח'ירבת א-תוואני, נהרסה ובמקומה הוקמו מבנים חדשים. התושבים שהתגוררו במקום השתמשו גם במבנים הקדומים ובמערות הטבעיות למגורים ולמכלאות. ממצאי קדרות שנמצאו במקום על ידי הארכיאולוגים היו משתי תקופות, התקופה הביזנטית ותקופת ימי הביניים. הארכיאולוג צבי אילן מצא במקום מבנה גדול, חלקו חצוב וחלקו בנוי, שאותו הוא זיהה כבית כנסת מהתקופה הרומית. בשטח המבנה התגלו פריטים מעוטרים רבים שכיום אינם נמצאים במקום. כיום, עם התרחבות היישוב באתר, מרבית השרידים שבו נהרסים, והאבנים הקדומות נלקחות לבניית בתים חדשים. הארכיאולוג וחוקר האזור יובל ברוך חפר מצפון לחורבה ומצא מערת קבורה יהודית מהמאות הראשונה והשנייה לספירה. במערה החצובה התגלו סרקופגים עשויים מאבן גיר קשה, שהם טיפוס מאוחר של ארונות קבורה.[דרוש מקור]
על פי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880, החורבה נמצאת ליד דרך קדומה המובילה מהכפר יטא למדבר יהודה עד עין גדי. לאורכה של דרך זו סקר ברוך עשרות יישובים קדומים שהתקיימו לאורכה החל מתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזנטית.
ההתיישבות
עריכהבמפקד האוכלוסין שנערך בימי המנדט הבריטי בשנת 1931 היישוב לא היה קיים. בסקר מיפוי מטעם הצבא הבריטי שנערך בשנת 1944 נכתב כי במקום מצויה "חורבה". במפקד האוכלוסין שנערך על ידי ממלכת ירדן, בנובמבר 1961 היה מספר התושבים 127. במפקד הישראלי משנת 1967 עלה מספר התושבים ל-175 נפש.[2] בשנת 1997 ירד מספרם ל-76[3] ובשנת 2002 הוערך מספרם בכ-100.[4] במפקד האוכלוסין של הרשות הפלסטינית ב-2007 נמנו במקום 326 תושבים.[5]
במפקד התושבים שערכה הרשות הפלסטינית בשנת 2017 נמצאו בכפר רק 194 תושבים.[6]
תושבי המקום הם בני משפחות עניות מהכפר יטא, שבאו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20, מכיוון שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים ביטא או שלא היה להם קרקעות לפרנסה. הם התיישבו בחורבות נטושות בא-תוואני, ונצלו את האדמות הראויות לעיבוד, את כרי המרעה לרעיית צאן ואת שפע המערות הטבעיות למגורים[7]. תחילה התיישבו במקום הגברים, וכאשר התבססו הביאו את בני משפחתם. בהמשך הפך א-תוואני למקום מקלט לבני חמולות ומשפחות שהסתכסכו עם משפחות אחרות.[דרוש מקור]
חיים
עריכה
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. חלק מהתושבים מתגוררים במבני בטון שנבנו מעל המערות. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. שירותים אחרים מקבלים התושבים בכפר יטא המהווה עבורם כפר אם. בשנת 2009 נבנתה בא-תוואני מכספי תרומות מרפאה שנועדה לשרת את תושבי הסביבה, וכן נבנה מבנה שמטרתו לתעד את ההתנגדות לשלטון ישראל.
בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. בשנת 2010, כחודשיים לאחר פניות של תושבי המקום למנהל האזרחי, למקורות ולרשות המים, ובסיוע האגודה לזכויות האזרח בישראל, עמותת "במקום" וחברי הכנסת חיים אורון ודב חנין[8][9], הודיע המנהל האזרחי כי הוחלט שהכפר יחובר למים[10] והכפר חובר לתשתית אספקת מים של מקורות[11].
תוכנית מתאר מקומית לכפר שכולל את חלק מבתי הכפר ואדמותיו הופקד לאישור על ידי המנהל האזרחי.[12] חלק מהתושבים הגישו התנגדות לתוכנית זו, שטרם אושרה.[13]
בראשית שנות ה-2000 הוקם על ידי צה"ל, בצמוד לכביש 317, שעובר כ-300 מטר מצפון לכפר, מעקה בטון בגובה 82 סנטימטר ובאורך 41 קילומטר, שנועד למנוע המלטות רכבים מהירה לאחר ביצוע פיגוע, כמו פיגוע ירי. המעקה הושאר פתח למעבר כלי רכב לא-תוואני מעיר המחוז, יטא, אך התושבים התלוננו על הקושי למעבר עם בעלי חיים. בדצמבר 2006 הורה בג"ץ לפרק את המעקה[14] והוא פורק בתחילת אוגוסט 2007.[15][16]
עימותים בין אנשי הכפר למתנחלים
עריכהמאז ראשית המאה ה-21 יש עימותים בין תושבי א-תוואני לבין תושבי התנחלויות סמוכות. העימותים נסובו על השימוש באדמות, שטחי מרעה ומעבר בדרכים הקרובות למעון. בשל עימותים בין תושבי טוואני לתושבים ביישובים הסמוכים צה"ל החל ללוות את ילדי הכפר בדרכם אל בתי הספר ובחזרה מהם[דרוש מקור], באתר ומדי פעם נערכות במקום הפגנות. פעולות אלה נסקרות בהרחבה באמצעי התקשורת הבינלאומיים. בשנת 2004 האשימו בני הכפר את המתנחלים בהרעלת באר המים באמצעות זריקת פגרי תרנגולות למי התהום - טענה אשר לא נבדקה ולכן מהימנותה נתונה בספק.
בנגב
עריכהבספר האוטוביוגרפי גדולה הייתה הבדידות מאת בנימין ברנר, אחיו של יוסף חיים ברנר, מספר הכותב על ילדותו שעברה עליו, בין היתר, בקרב בני שבט א-תוואני שבנגב. הילד אומץ על ידי השייח ג'אבר מהשבט ועבר לגור עמו בכפר. את חוויותיו כרועה גמלים בכפר ואהבותיו הצעירות תיאר בספר בגוף ראשון.[17]
גלריית תמונות
עריכה-
הכפר א-תוואני, יולי 2010 -
מים שהובלו לכפר באמצעות מכלית, יולי 2010 -
חלק מתושבי א-תוואני מתגוררים במבני בטון שנבנו מעל מערות, יולי 2010
קישורים חיצוניים
עריכה
- עמירה הס, ילדים בגדה זקוקים כבר 14 שנה לליווי צה"ל כדי שיגן עליהם ממתנחלים, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ ניר חסון, האינסטלטור היהודי שמגן בגופו על דרי המערות, באתר הארץ, 5 במאי 2005
- ^ דר' צביקה פלג - משרד החינוך והתרבות, הגבול המזרחי של ההתיישבות והחקלאות בדרום הרי חברון, (בתוך דרומא - לקט מאמרים, עורך: צביקה פלג, מועצה אזורית הר חברון 2008)
- ^ האתר הפלסטיני Palestine Remembered (באנגלית)
- ^ אנציקלופדיה מפה 2002
- ^ מפקד האוכלוסין של הרשות הפלסטינית, עמ' 58
- ^ Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) (Report), Preliminary Results of the Population, Housing and Establishments Census, 2017, February 2018, עמ' 82-64
- ^ יעקב חבקוק, "חיים במערות הר חברון", משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1985
- ^ דב מברך על הקמפיין לחיבור א-תוואנה; מצטרף לשאילתה למשרד הביטחון באתר חבר הכנסת דב חנין.
- ^ המאמץ לחיבור א-תוואנה למים זורמים באתר "פעולה אחת ביום" של עמותת במקום והאגודה לזכויות האזרח.
- ^ האתר הפלסטיני למען כפר פלסטיני: הוציאו מים מהבלוג, באתר ynet, 18 ביולי 2010
- ^ רקע על דרום הר חברון, באתר בצלם
- ^ תוכנית מתאר מיוחדת לח'רבת א-תוואני
- ^ התנגדות לתוכנית המתאר המיוחדת 1764/1/05 - א-תוואני באתר "במקום".
- ^ בג"ץ 1748/06 ראש עיריית דאהריה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־14 בדצמבר 2006
- ^ בג"ץ 1748/06 ראש עיריית דאהריה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־24 ביולי 2007
- ^ לא סופרים את הבג"ץ, באתר גלובס, 2 בספטמבר 2010
- ^ בנימין ברנר, גדולה הייתה הבדידות, הוצאת עם עובד, 1978
