א.ס. רמת השרון (כדורסל נשים)

רמת השרון
מידע כללי
תאריך ייסוד	1986
מדינה	ישראל
אולם ביתי	אורנים שברמת השרון (1,000 מושבים)
ליגה	ליגת העל
בעלים	א.ס רמת השרון
מנהל מקצועי	אלי רבי
מאמן	רועי לוין
תארים
אליפויות	6 (1999, 2001, 2002, 2003, 2009, 2010)
גביעים	6 (1999, 2002, 2003, 2005, 2006, 2010)
תלבושת
	מדי בית וחוץ של א.ס. רמת השרון
תלבושת בית	תלבושת חוץ
	hadases

אין לבלבל ערך זה, העוסק בקבוצת כדורסל נשים, עם הערך "א.ס. רמת השרון (כדורסל)", העוסק בקבוצת הגברים בכדורסל.

אין לבלבל ערך זה, העוסק בקבוצת כדורסל נשים, עם הערך "א.ס. רמת השרון (כדוריד)", העוסק בכדוריד.

א.ס. רָמַת הַשָּׁרוֹן היא קבוצת כדורסל ישראלית בליגת העל בכדורסל נשים ואחת מקבוצות הכדורסל המובילות בישראל מאז שנות ה-90 של המאה ה-20. הקבוצה זכתה שש פעמים באליפות ישראל ושש פעמים בגביע המדינה, והיא אחת משתי קבוצות הנשים הישראליות שהגיעו לשלב הגמר במפעל אירופאי. אולמה הביתי של הקבוצה הוא אולם "אורנים" ברמת השרון.

היסטוריה

אגודת הספורט ל.כ.ן. רמת השרון הוקמה בשנת 1986 על ידי אורנה אוסטפלד, אז שחקנית בקבוצת מכבי תל אביב, ועמותת ל.כ.ן. ("לקידום כדורסל נשים"), שהוקמה שנה קודם לכן במחאה על אפליית משחקי הכדורסל לנשים במשחקי המכביה השתים-עשרה^[1]. הקבוצה החלה לשחק בליגה א'. בסיום העונה הראשונה שלה עלתה לליגה הארצית, ובשנת 1990 העפילה לליגה הלאומית (ליגת העל של ימינו).

ב-1991 הגיעה הקבוצה להישג משמעותי ראשון – גמר גביע המדינה בכדורסל. מאז, התברגה הקבוצה בצמרת ליגת העל, ולמעט עונה אחת, סיימה כל עונה באחד משלושת המקומות הראשונים. עם זאת, להישגיה הגדולים הגיעה רק החל מסוף שנות ה-90, לאחר שאליצור חולון איבדה את ההגמוניה שהייתה לה בכדורסל הנשים הישראלי.

בשנת 1999 זכתה באליפות הראשונה, לאחר שגברה בסדרת הפליי-אוף על קבוצת בני יהודה. באותה שנה זכתה גם בגביע המדינה והשלימה דאבל היסטורי, לאחר שגברה על מי שהפכה ליריבתה העיקרית במאבק על האליפות בשנים הבאות – אליצור רמלה. בנוסף, רשמה הקבוצה הישג שיא לקבוצת כדורסל נשים ישראלית באירופה, כאשר הגיעה לגמר גביע רונקטי (לימים גביע היורוקאפ), אז המפעל השני בחשיבותו של פיב"א. רמת השרון ניצחה במשחק הראשון את גראן קנריה הספרדית בהפרש של 7 נקודות, אך הפסידה בהפרש של 10 נקודות במשחק הגומלין ונאלצה להסתפק בסגנות.

הקבוצה לא הצליחה לשחזר את הישגיה בשנת 2000, שבה לא הצליחה להעפיל לא לגמר הפלייאוף ולא לגמר גביע המדינה, אך לאחר מכן זכתה בשלוש אליפויות רצופות (במשחקי הגמר היא גברה על נירוסופט כרמיאל, מכבי רעננה ואליצור רמלה). בשנים 2002 ו-2003 זכתה רמת השרון פעמיים ברציפות גם באליפות וגם בגביע המדינה והשלימה 2 דאבלים בשנתיים.

בשנת 2005 הפך הנרי זימנד למאמץ הראשי של הקבוצה, ושמה הוחלף מ"א.ס. רמת השרון" ל"אנדה רמת השרון", על שם רעייתו המנוחה. באותה עונה חזרה אנדה לככב בזירה האירופית. היא העפילה לפיינל פור של היורוקאפ, המפעל שהחליף את גביע רונקטי. רמת השרון ביקשה לארח את טורניר הפיינל פור^[2], אך הוא נערך לבסוף בנאפולי. אנדה הפסידה לקבוצה המקומית בחצי הגמר וניצחה במשחק על המקום השלישי את הקבוצה הקרואטית מזאגרב. על אף הישגיה באירופה באותה שנה, היא לא הצליחה לזכות באליפות המדינה, לאחר שהפסידה בסדרת הגמר לאליצור רמלה, והסתפקה בגביע.

את עונת 2005/2006 סיימה הקבוצה ללא הפסד, אך הפסידה במפתיע בסדרת חצי הגמר לקבוצת הפועל תל אביב, שזכתה בסופו של דבר באליפות. גם בעונה זו הסתפקה בגביע המדינה. ביורוקאפ הגיעה לשלב רבע הגמר, בו הודחה על ידי ספרטק מוסקבה.

בעונת 2006/2007 הייתה רמת השרון הקבוצה הישראלית היחידה שהעפילה לשלב שמינית גמר היורוקאפ מבין 4 הקבוצות הישראליות שהשתתפו במפעל זה. בשלב זה הדיחה את ברצלונה, אך ברבע הגמר נתקלה שוב ביריבה רוסית, דינמו מוסקבה, והודחה מהמפעל. זמן קצר לאחר מכן הפסידה גם בגמר גביע המדינה לאליצור רמלה, שבהמשך גם ניצחה אותה בסדרת גמר הפלייאוף. בסיום העונה הודיע זימנד על הפסקת תמיכתו בקבוצה. את הקבוצה אימצה חברת מכשירי החשמל "אלקטרה", והקבוצה החליפה את שמה פעם נוספת, ל"אלקטרה רמת השרון".

עונת 2007/2008 אופיינה באי יציבות. פתיחת העונה הייתה חלשה, עם הפסדים לבנות השרון ולאליצור חולון. בהמשך התאוששה הקבוצה, ובראשית 2008 גברה על אליצור רמלה פעמיים בתוך שבועיים. לקראת סיום העונה שוב נחלשה הקבוצה. היא הודחה בחצי גמר הפלייאוף, על אף יתרון ביתיות, כאשר במשחק החמישי ניצחה אותה אליצור רמלה באולם אורנים. באותה עונה הגיעה גם לגמר גביע המדינה, שגם בו נוצחה בידי רמלה. ביורוקאפ הודחה רמת השרון בשלב רבע הגמר, לאחר שהודחה בידי גלאטסראיי מטורקיה.

בעונת 2008/2009 הפסידה בפעם השלישית ברציפות בגמר גביע המדינה, הפעם למכבי רמת חן, אך זכתה באליפות ראשונה מזה שש שנים, לאחר שגברה על אליצור רמלה בסדרת הגמר בארבעה משחקים. ניצחונה היחיד של רמלה הושג בהארכה, ושני הניצחונות הביתיים של רמת השרון היו בהפרשים גדולים.

בעונת 2009/2010 העפילה לגמר גביע המדינה בפעם השישית ברציפות, ולראשונה מזה ארבע שנים גם זכתה בתואר, לאחר שגברה על אליצור רמלה, וכן זכתה באליפות לאחר 1:3 בסדרה על מכבי אשדוד והשלימה דאבל נוסף.

בעונה הבאה, עונת 2010/2011, הפסידה רמת השרון את שני תאריה. במשחקי הפלייאוף הודחה בידי מכבי אשדוד בשלב חצי הגמר, לאחר שהפסידה בשלושה משחקים, אף שהיה לה יתרון ביתיות. בגביע המדינה הודחה כבר בשלב חצי הגמר, בידי אליצור רמלה.

בעונת 2011/2012 הדיחה את אליצור רמלה בחצי גמר גביע המדינה, אך הפסידה למכבי אשדוד בשלב הגמר. בשנת 2012 אימצה את הקבוצה חברת הרבלייף העולמית העוסקת בתחומי תוספי מזון, מוצרי דיאטה ואמצעי טיפוח והקבוצה נקראה "הרבלייף רמת השרון".

בעונת 2014/2015 הגיעה רמת השרון לגמר אך הפסידה 46:58 לבנות הרצליה וסיימה סגנית בפעם השביעית.

בעונת 2019/2020 הצטרפה לקבוצה נור כיוף, והפכה להיות השחקנית הדרוזית הראשונה בליגת העל.

כיום משתפת הקבוצה פעולה עם עמותת ל.כ.ן, שמה הוא "א.ס. רמת השרון".

עמותת ל.כ.ן.

אגודת הספורט מנוהלת בידי עמותת ל.כ.ן. ("לקידום כדורסל נשים"). מלבד ניהול הקבוצה, פועלת העמותה למען השוואת תנאיו של כדורסל הנשים בישראל לכדורסל הגברים, בין היתר במישור המשפטי. העמותה רואה בפעילות הקבוצה חלק מהמאבק הפמיניסטי.

העמותה הוקמה ב-1985, על רקע החלטת מארגני המכביה ה-12 להעביר את משחק הגמר של כדורסל הנשים מהיכל הספורט יד אליהו לאולם הספורט של כפר המכביה. נבחרות ישראל וארצות הברית, שהעפילו לגמר, החליטו במחאה להחרים אותו. בתגובה, החליט איגוד הכדורסל על פירוק הנבחרת. מספר פעילות בענף עתרו לבית המשפט נגד הענישה הקולקטיבית שהפעיל האיגוד, והפירוק בוטל.

ב-1989 שוב פנתה העמותה לבית המשפט, הפעם בדרישה לאפשר שיתוף שחקניות זרות בסגלי הקבוצות, בדומה לקבוצות הגברים. השופט אורי גורן קיבל את טענות העמותה. איגוד הכדורסל ערער על פסק הדין, ואף שערעורו התקבל בנימוק שיש למצות קודם את המשא ומתן, המליץ לו בית המשפט לקבל על עצמו את פסק דינו של השופט גורן. בסופו של דבר, הסכים האיגוד לשתף שחקניות כדורסל זרות, החל מהעונה שלאחר מכן.

ב-1994 היו נציגי העמותה שותפים בוועדה הציבורית לקביעת תבחינים ואופן חלוקת כספי המועצה להסדר ההימורים בספורט בראשות השופט מרדכי בן דרור ("ועדת בן-דרור"). הוועדה המליצה על חלוקת כספים שוויונית בין ספורט הנשים לספורט הגברים, וכן המליצה על העדפה מתקנת לספורט הנשים.

בשנת 2004 זכתה העמותה בעתירה שהגישה לבג"ץ נגד המועצה המקומית רמת השרון, בדרישה להשוות את המימון אותו היא מקבלת למימון אותו מקבלות קבוצות הגברים^[3]. בעקבות עתירה שהוגשה ב-2005 נגד רשות השידור, גיבשה הרשות קריטריונים לשידור משחקי קבוצות כדורסל הנשים במסגרות האירופיות^[4].

בעלי תפקידים

יו"ר הקבוצה היא רחל אוסטרוביץ', אדריכלית במקצועה, ופעילה פמיניסטית שהייתה בין מייסדות כתב העת הפמיניסטי נגה ואחת מעורכותיו. אוסטרוביץ' זכתה בפרס הוקרה משדולת הנשים בשנת 2000.

מאמנת הקבוצה מאז הקמתה היא אורנה אוסטפלד, שכיהנה גם כחברת מועצת רמת השרון מטעם מרצ בין 2003 ל-2008. בשנת 2005 העניק לה הוועד האולימפי הבינלאומי את תואר האישה המשפיעה ביותר בספורט הנשים האירופי^[5], ובשנת 2008 נכנסה להיכל התהילה של הספורט היהודי.

בשנת 2007 הצטרפה לקבוצה דורית קרן-צבי, עיתונאית ששימשה בעבר כעורכת המקומון "צומת השרון" של רשת שוקן. קרן-צבי מכהנת כמנכ"ל הקבוצה.

בתחילת עונה 2014/2015 מונה ראובן נייברגר למאמן הקבוצה אך פוטר כעבור 10 מחזורים עקב חוסר הצלחה ובמקומו מונה המאמן עדני דגן.

מחלקת הנערות והילדות

אגודת הספורט מפעילה גם בית ספר לכדורסל, בו פעילות כ-400 תלמידות מגיל 6 עד 19. לבית הספר קבוצות המשחקות בליגות הגילאים השונות לנערות וילדות. בעבר, שיחקו בקבוצות הנוער של רמת השרון כדורסלניות כשי דורון, נעמי קולודני, שרון זאבי וקטיה לויצקי. בספטמבר 2012, עם פרישתה של המנכ"לית דורית קרן צבי, נכנסה לתפקיד המנהלת שירה אופיר גוליק.

הישגים

ליגת העל:
- אליפות (6): 1998/1999, 2000/2001, 2001/2002, 2002/2003, 2008/2009, 2009/2010
- סגנות (3): 1993/1994, 2004/2005, 2006/2007
גביע המדינה:
- זכייה (6): 1998/1999, 2001/2002, 2002/2003, 2004/2005, 2005/2006, 2009/2010
- סגנית (7): 1990/1991, 2000/2001, 2006/2007, 2007/2008, 2008/2009, 2011/2012, 2014/2015
גביע רונקטי
- סגנית (1): 1998/1999