בארי (דמות מקראית)

בְּאֵרִי, שנקרא גם בְּאֵרָה, הוא דמות מקראית. היה נביא ואביו של הנביא הושע בן בארי. היה גם נשיא שבט ראובן, בתקופה בה הוגלו עשרת השבטים על ידי תגלת פלאסר מלך אשור כמובא בתנ"ך:

תגלת פלאסר מלך אשור, על ידו הוגלה בארי עם עשרת השבטים.

בְּאֵרָה בְנוֹ, אֲשֶׁר הֶגְלָה תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר, מֶלֶךְ אַשֻּׁר, הוּא נָשִׂיא לָראוּבֵנִי.

— ספר דברי הימים א', פרק ה', פסוק ו'

בספרות חז"ל המדרשית מובאים שני הסברים לשמו. האחד; על שם מעשה ראובן שרצה לחלץ את יוסף אחיו מן הבאר. והשני; מאחר שהיה גדול הדור נקרא "בארה של תורה".

המדרש מביא, כי בטרם ההגליה אמר בארי נבואה קצרה, ומאחר ולא היה בה כדי יצירת ספר נבואה בפני עצמו, התווספו דבריו לשני פסוקים בתוך נבואת ישעיהו. ואלו הם:

וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים, הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים. לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה, אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה, אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר.

— ספר ישעיהו, פרק ח', פסוקים י"ט–כ'

מוסבר במדרש כי מאחר שראובן היה זה שרצה להציל את יוסף מאחיו, לכן גלה נכדו בארה עם השבטים, על מנת שיעודדם לחזור בתשובה, וישהה עימם בשעות הקשות של תחילת הגלות ויחזק את רוחם.

מקום קבורתו

בשנת 1495 תלמידו של רבי עובדיה מברטנורה שביקר בצפת מתאר לראשונה את קבורת הושע בן בארי בבית העלמין העתיק בצפת. כ-30 שנה מאוחר יותר, רבי משה באסולה מתאר את קבר הושע ומוסיף "וכנגדו מערה אחת סגורה, אומרים ששם היה קבור בארי אביו".

בספר "מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל" סיכם: "מלשונם של חלק מעולי הרגל משתמע שהם קבורים יחדיו ממש, אך מרוב עדויותיהם של האחרים מתברר שהוא קבור במערה שממול. לידה (מימין לעומד ממול פתחה) מערת בת 2 פתחים, כפי הנזכר אצל אחד מעולי הרגל".