בודהיסטווה

הבודהיסטווה הנו אדם שגמר אומר לחתור אל ההארה למען כל היצורים החיים, ומקדיש את כל זמנו ומרצו למטרה זו תוך דחייה של שחרורו האישי.

בּוֹדְהִיסַטְּוָוהסנסקריט: बोधिसत्त्वׂ, ובפאלי: בּוֹדְהִיסַטָּה बोधिसत्त) הוא כינוי בבודהיזם למתרגל הצועד בדרך המתומנת הנאצלת ועוד לא הגיע להארה. כיום המושג משמש בזרמי המהאיאנה והוג'ריאנה ככינוי למתרגל שנדר להקדיש את חייו לחמלה עבור כל היצורים החיים, גם במחיר דחיית ההארה האישית. הגדרה זו של הבודהיסטווה לרוב באה יד ביד עם האמונה ש"טבע הבודהה", כלומר הפוטנציאל להשתחרר מהסבל, קיים בכל דבר. לעיתים מוגדר הבודהיסטווה רק כאדם שחווה את טבע הבודהה בעצמו.

בודהיסטווה
𑀩𑁄𑀥𑀺𑀲𑀢𑁆𑀢
זרם מהאיאנה
ציור יפני המתאר עשרים וחמשה בודהיסטווות.

היסטוריה

עריכה

בבודהיזם המוקדם

עריכה

בטקסטים הקדומים ביותר שכלולים בקאנון הפאלי, אלו שנחשבים על ידי חוקרים כמייצגים את גישתו של הבודהיזם הקדם כיתתי, המושג משמש לתיאור גלגוליו הקודמים של גאוטמה הבודהה וחייו בגלגולו האחרון לפני שהגיע להארה.

בטהרוודה

עריכה

לפי הפרשנות הטהרוודית של הטקסטים הבודהיסטים, גאוטמה הבודהה הפך לבודהיסטווה רק לאחר שנגלה לו שעתידו להפוך לבודהה, ולכן בודהיסטווה מוגדר רק מי שהגעתו להארה וודאית. לפי הטהרוודה, הבודהה בילה עידנים וגלגולים רבים מרגע שהפך לבודהיסטווה ועד שהגיע להארה.

ודאות זאת, לדעת הפרשנים, יכולה להתקבל רק לו נשבע בפני בודהה חי שכוונתו להגיע להארה, מכיוון שכל סוג אחר של הכרעה תשכח בגלגולי העתיד.

במהאיאנה

עריכה

המושג בודהיסטווה הוא במהאיאנה, והוא מתאר את דמות המתרגל האידיאלי לפי דת זו: המתרגל שנשבע לדחות ההארה הפרטית למען רווחת כל היצורים החיים. בלב הרעיון עומדת השאיפה להגיע לנירוואנה רק כאשר המתרגל הופך באותו זמן לבודהה ומשחרר יחד איתו גם את היצורים החיים האחרים. ישנו חילוק דעות במהאיאנה בדבר השאלה האם הבודהיסטווה הגיע להארה וחזר ממנה או שדחה את ההארה למועד בלתי ידוע.

בזרמים מסוימים במהאיאנה הבודהיסטוות הפכו למושאי פולחן דמויי אלים, חלקם מיתולוגיים וחלקם היסטוריים, ומאמיניהם מתפללים ומשאירים מנחות לבודהיסטוות מסוימות על מנת לקבל סיוע בתחום עליו הן אחראיות. המופע המפורסם ביותר של אמונה זו הוא בודהיזם הארץ הטהורה, שמושא פולחנו הראשי הוא הבודהיסטווה אמיטאבהה.

בוג'ריאנה

עריכה

בדומה למהאיאנה, גם בזרם הוג'ריאנה המושג תופס מקום נרחב. בזרם זה, נחשב הבדהיסטווה ליצור שהגיע בעבר להארה אך למען הסיוע לאלו שעדיין לא הוארו ללא תנאי, הוא מתפקד בפועל כיצור שאינו מואר.

בזרמים השייכים לוג'ריאנה קיימות מסורות רבות על דמויות בודהיסטווה היסטוריות. ובחלקן קיימת אמונה על גלגולם של אלו ביצורים החיים כיום. הדוגמה המפורסמת ביותר לכך היא, הדלאי לאמה בבודהיזם הטיבטי, הנחשב לגלגולו של הבודהיסטווה אַוַולוֹקִיטֶשְוַורָה.[1]

נדר הבודהיסטווה במהאיאנה והוג'ריאנה

עריכה

הבודהיסטווה מקבל על עצמו בנדר את דחיית הארה למען כל היצורים החיים. דוגמה לקטע מנדר הבודהיסטווה:

בתקווה לשחרר את כל היצורים,
תמיד אלך למקלט
הבודהה, הדהרמה והסנגהה,
עד שאגיע להארה מלאה.

נפעם מחכמה ומרחמים,
היום בנוכחות הבודהות,
אאמן את נפשי להתעוררות מלאה,
לרווחת כל היצורים החיים.

כל עוד נשאר מקום,
כל עוד יישארו יצורים חיים,
עד אז, אשאר גם אני,
ואפזר את מצוקות העולם.

היחס לבודהיסטווה הוא כאל אדם הנמצא קרוב מאוד להארה והוא הולך ומתקרב אליה ככל שהוא מתרגל יותר. בגלל נדרו, הוא עדיין לא מגיע בגלגול הנוכחי לשלב האחרון - הנירוואנה.

תכלית הבודהיסטווה בזרמים אלו

עריכה

תכליתו של הבודהיסטווה בזרמים אלו, לא מסתפקת בחירות עצמית מהסבל, אלא שואפת ללמד את הדרך להארה שלמה למען רווחתם של כל היצורים החיים, שאיפה זו נקראת בודהיצ'יטה.

הבודהיסטווה מאמין, שכפי שהשמש זורחת ומאירה את כל כדור הארץ ללא איפה ואיפה, כך הוא צריך לפעול למען כל היצורים החיים, ולפתח גישה אלטרואיסטית. למעשה מדובר בביטוי של עקרון החמלה, אשר כאמור ניצב במרכז זרם המהייאנה, ומהווה תנאי הכרחי בדרך להשגת הארה שלמה. בודהיצ'יטה וחמלה הן הבסיס והמקור של כל הטוב והנירוואנה.

לפי הזרמים האלו בבודהיזם, האדם צריך לפעול ככל יכולתו על מנת להגביר את חמלתו, עד שהיא תהיה מושרשת עמוק בתוכו. ראשית יש לפתח גישה רוחשת חיבה כלפי כל היצורים החיים באשר הם, ולא לתת לרגשות להשתנות ביחס לידיד/אויב. זאת משום שהידידים הם ידידים ברגע זה, אך ייתכן כי הם היו אויבים בעבר או שיהיו אויבים בעתיד, כך גם לגבי אויבינו, ייתכן ויהיו חברינו בעתיד או שהיו כאלה בחיים קודמים. ולכן אין טעם בניתוב רגשות לפי הבחנה של ידיד/אויב. על האדם לפתח רגש חמלה כפי שהיה מרגיש לידיד, כלפי כל היצורים החיים, ובכך לפתח שוויון-תודעה. אל לנו לטעות ולחשוב שאין ידידים ואויבים, אלא שיש לאזן את הרגשות שרוחשים להם. לא די בפיתוח שוויון תודעה כלפי כל היצורים, אלא יש לשאוף להארה של כל היצורים, וזה בשל העובדה שלקיום המעגלי אין התחלה ואין סוף, כך שכל היצורים החיים היו למעשה אימותינו בתקופות חיים קדומות, או יהיו אימותינו בעתיד, דהיינו אין שום יצור עליו ניתן לומר שלא היה אחד מקרובינו בעבר, או יהיה אחד מקרובינו בעתיד. הפנמת רעיון זה מביאה לשאיפה שכל היצורים בעולם יהיו מאושרים. כפי שיש לטפח אהבה לידידים, כך יש לטפח אהבה לאויבים ולכל היצורים הנקרים בדרך.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה