בחרנו בחיים! - משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה
בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה היא עמותה שמאגדת משפחות של נפגעי פעולות טרור, ופועלת במספר מישורים לשיפור ההרתעה מול הטרור, בהם פעילות מול אנשי ציבור ויוזמת הפגנות. העמותה פועלת בליווי עמותת הימין "אם תרצו"[1], ובשיתוף פעולה עם עמותות ימין נוספות כפורום קפה שפירא.
 | |
| סמליל העמותה | |
| פעילות | שיפור ההרתעה מול הטרור |
|---|---|
| מקום פעילות |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
| https://chooselife.org.il/ | |
  | |
הקמת הארגון ופעולותיו העיקריות
עריכההארגון הוקם בשנת 2014 על ידי קבוצת משפחות שכולות, והתאגד כעמותה בשנת 2017. על פי פרסומיו, הארגון מבוסס על תרומות ומתנדבים, ופועל למען "שיפור ההרתעה מול הטרור" בשלושה אפיקים עיקריים: פעילות מול נבחרי הציבור ומובילי דעת קהל; פעילות משפטית; מעקב ומאבק כלכלי במימון מחבלים, משפחותיהם וארגוני טרור.
פעולות ומאבקים מרכזיים של הארגון
עריכהקידום חקיקה
עריכההארגון מקדם פעולות שמטרתן ענישה והרתעה כנגד מחבלים פלסטיניים ובני משפחותיהם[2] ובכלל זה שלילת תושבות ואזרחות וגירוש מחבלים אזרחי ישראל[3] ובני משפחתם שהביעו תמיכה או היו מעורבים במעשים, איסור שחרור מחבלים בעסקאות חילופי שבויים[4] ופרסום ויישום דו"ח שמגר, הריסת בתי המחבלים עד היסוד מיד לאחר פיגוע,[5][6] ביטול תשלומי המוסד לביטוח לאומי למחבלים תושבי ישראל ולבני משפחתם מדרגה ראשונה, ביטול אישורי עבודה וכניסה לישראל למחבל ולמשפחתו לצמיתות, ואיסור החזרת גופות של מחבלים. בנוסף, הפורום פועל מול ח"כים לקידום חקיקת עונש מוות למחבלים. זאת משום שלדעת הארגון התביעה הצבאית נמנעת באופן גורף מדרישת עונש מוות גם במקרים שהחוק הצבאי מאפשר זאת.[7] בשנת 2018 הוחלט לראשונה לקדם הצעת חוק ברוח זו[8][9] אולם בסופו של דבר החקיקה לא הושלמה.
בשנת 2023 נחקק חוק שקידמה העמותה, לביטול אזרחותו או תושבותו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה הטרור,[10][11] בהסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה.
החמרת תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים
עריכה
ערך מורחב – תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים בישראל
בשנת 2018 לאחר פסיקת בג"ץ בנוגע למרחב המחיה בבתי הכלא, פנה הפורום לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, בבקשה למנוע שחרור מחבלים בשל שינוי הנהלים בתפוסת בתי הכלא. השר קיבל את הבקשה וקרא להפריד בין כלל האסירים לאסירים הביטחוניים או לחלופין למנוע בחקיקה את שחרורם של האסירים הביטחוניים.[12][דרושה הבהרה]
בשנת 2021 נפגשו נציגי הפורום עם נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי. הם קראו לה להחמיר את תנאי כליאתם של מחבלים ולמנוע מהם הטבות, בטענה שהחמרת תנאי הענישה תפחית את המוטיבציה לביצוע פיגועים.[13]
בראשית 2023, חברי הפורום דרשו מהממשלה לעצור את מנגנון ה"הפקדות קבוצתיות", שמאפשר למחבלים הכלואים בישראל לקבל כספים לשימוש בקנטינה, מבלי שהם משלמים פיצויים שנקבעו להם בגין מעשי הטרור שביצעו.[14]
המאבק נגד הממשלה ה-36
עריכהלאחר הבחירות לכנסת העשרים וארבע פעלו חברי הפורום לסיכול הקמת ממשלת בנט-לפיד, שנשענה על מפלגת רע"מ. לתפיסתם חברי המפלגה הביעו במעשיהם תמיכה בטרור.[15] לאחר הקמת הממשלה המשיך הפורום לפעול נגדה[16] ובמקביל הפיץ תכנים שלדעתו מצביעים על הקשר שבין ארגונים ועמותות הקשורים למפלגת רע"מ לארגוני טרור ומשפחות מחבלים.[17][18]
בשנת 2024 חומר שאספה מחלקת המחקר של הפורום שימש בסיס לתחקירים על עמותת "סיוע 48", ו-3 עמותות נוספות שנקשרו עם מפלגת רע"מ. תחקירים אלו הראו על קשרים בין בכירים בעמותות להעברת כספים לגורמי טרור מארגון חמאס, בעקבות כך הוקפאו חשבונותיה.[19] בהמשך פנה הפורום לרשם העמותות בדרישה שיורה על פירוקה, ובאפריל 2024 החל תהליך הפירוק.[20]
פעולות נוספות
עריכהבשנת 2018 פנו כמאה משפחות שכולות מהפורום לשר הביטחון, אביגדור ליברמן, בדרישה שלא לקדם לרמטכ"ל את סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן. במכתב התייחסו להקלטה של גולן משנת 2006, בה אמר: "אם יחידה צבאית צריכה, היא תיטול סיכונים כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים".[21] בשל כך טענו חברי הפורום שהוא מוכן לסכן חיי חיילים כדי לא לפגוע באוכלוסיית אזרחית,[22] כמו כן התייחסו לאמירתו כי הוא מזהה בקרבנו תהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני עליית הנאציזם.[23] לעניין זה התייחס יו"ר ארגון "יד לבנים", אלי בן שם, וביקר את העמותה על כך שלדעתו היא מקדמת אג'נדה פוליטית וכן "מחללת את המשפחות השכולות ועושה בהם שימוש ציני למטרותיהם הפוליטיות המובהקות".[24]
בשנת 2019 הפגינו נגד החלטת מפעל הפיס לתת מענק של 150 אלף ש"ח ליוצרי הסרט "לאה צמל, עורכת דין" המתאר את חייה של לאה צמל, עורכת דין המייצגת מחבלים בבתי המשפט בישראל. התנגדותם הובילה לביטול אלפי מנויים כמחאה.[25] ולשינוי האופן שבו מעניק מפעל הפיס מענקים ליוצרים.[26]
בשנת 2023 נציגי הארגון הביעו בפני נשיא המדינה תמיכה ב"רפומה המשפטית", משום שלדעתם היא נחוצה לשיפור המאבק בטרור.[27]
בשנת 2023, במהלך מלחמת חרבות ברזל, קרא הפורום בדרישה ברורה מהממשלה "לא רק לפעולה שתמוטט את חמאס, אלא גם לנקמה, שתסייע להבהיר לכל אויב שישקול להרים את ראשו, שלא כדאי לו לרצוח אותנו". בנוסף קראו שלא להיכנס לשום משא ומתן שכולל שחרור מחבלים מהכלא.[28] ב-20 בנובמבר 2023 הגיש הארגון עתירה לבג"ץ נגד ההסכם שאושר על ידי הממשלה לשחרור אסירים ביטחוניים בתמורה לשחרור חטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועת עזה, אך העתירה נדחתה.[29]
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של בחרנו בחיים! - משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה
בחרנו בחיים! - משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, ברשת החברתית פייסבוק
בחרנו בחיים! - משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- בחרנו בחיים! - משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה, באתר "גיידסטאר ישראל"
- "אנחנו מממנים את רוצחי ילדינו", באתר ערוץ 7, 28 באפריל 2020
הערות שוליים
עריכה- ^ הוקפא מינוי פרקליטת המחבלים לאה צמל, באתר ערוץ 7, 13/1/2020
- ^ עתי שלו, משפחות שכולות לח"כים: קדמו חבילת הרתעה נגד הטרור, באתר עכשיו 14, 10 במרץ 2021
- ^ סיון חילאי, שלילת אזרחות מחבלים והרחקתם: הצעות החוק של הקואליציה המיועדת, באתר ynet, 22 בדצמבר 2022
- ^ אריאל כהנא, משפחות שכולות נגד עסקה: "מחבל שמשתחרר היום - ירצח מחר", באתר ישראל היום, 5 במאי 2020
- ^ אמיר אטינגר, נותן לגיטימציה: בג"ץ לא פסק הוצאות בכ-76 עתירות של ארגון שמאל נגד הרס בתי מחבלים, באתר "סרוגים", 9 באוגוסט 2021
- ^ משפחות שכולות מפורום "בוחרים בחיים" יפגינו מול בג"ץ, "הרס בתים מונע פיגועים", באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2020
- ^ אלישע בן קימון, הורשע רוצח סמ"ר רונן לוברסקי ז"ל: "להטיל עליו עונש מוות", באתר ynet, 7 באפריל 2019
- ^ זאב קם, ראש הממשלה אישר לקדם את חוק עונש מוות למחבלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 5 בנובמבר 2018
- ^ אור רביד, המשפחות השכולות מרוצות מעונש המוות: "מענה הולם למחבלים, לא נקמה", באתר וואלה, 3 בינואר 2018
- ^ סיון חילאי, הקואליציה החליטה: חקיקת בזק להצעת החוק לשלילת אזרחות למחבלים, באתר ynet, 9 בינואר 2023
- ^ סיוון חילאי, הכנסת אישרה: מחבלים שקיבלו תשלום מהרשות הפלסטינית יגורשו מישראל, באתר ynet, 15 בפברואר 2023
- ^ ארדן משיב למשפחות השכולות, באתר ערוץ 7, 9/10/2018
- ^ חזקי ברוך, המשפחות השכולות לנציבת שב"ס: כלא זה לא מלון, באתר ערוץ 7, 26 באפריל 2021
- ^ שלום פרידמן, נפגעי הטרור דורשים מהממשלה: עצרו את הפקדות הרש"פ לקנטינות, באתר הקול היהודי, 24/1/2023
- ^ אריה יואלי, הורים שכולים לאיילת שקד: אל תתני ניצחון לאחמד טיבי, באתר "סרוגים", 8 במאי 2021
- ^ הקמפיין של 'בוחרים בחיים' נגד איילת שקד, באתר ערוץ 7, 19 במאי 2022
- ^ יפעת ארליך, תחקיר: הקשרים בין העמותה המקורבת לרע"מ לבין ארגונים תומכי טרור, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2022
- ^ אילה חסון, בכיר ברע"ם נכח בכנס בעזה עם בכיר בחמאס: "המדינה משתפת פעולה", באתר חדשות 13, 29 באוקטובר 2021
- ^ קלמן ליבסקינד, אנשי מפלגת רע"מ משתפים פעולה עם 5 ארגוני טרור ברצועת עזה וביו"ש, באתר מעריב אונליין, 3 בנובמבר 2023
- ^ אבישי גרינצייג, חשד לשיתוף פעולה עם טרור: העמותה המזוהה עם רע"ם תפורק, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 15 באפריל 2024
- ^ "מה תעדיף, אזרחים או חיילים שלך?" גולן: "אזרחים", באתר "סרוגים", 15 במאי 2016
- ^ ירון אברהם, משפחות שכולות לשר הביטחון: פסול מועמדותו של יאיר גולן לרמטכ"ל, באתר מאקו, 12 באוגוסט 2018
- ^ סגן הרמטכ"ל: "מזהה בקרבנו תהליכים שהתרחשו בגרמניה לפני שבעים שנה", באתר מעריב אונליין, 4 במאי 2016
- ^ עדו בן פורת, "אם תרצו מחללת את המשפחות השכולות", באתר ערוץ 7, 13 באוגוסט 2018
- ^ כרמל ליבמן, הישג למחאה נגד מפעל הפיס, באתר מאקו, 27 ביוני 2019
- ^ נירית אנדרמן, מפעל הפיס חזר בו: המענק לזוכה דוקאביב, "לאה צמל, עורכת דין", לא יבוטל, באתר הארץ, 19/9/2019
- ^ המשפחות השכולות בפגישה עם הנשיא: "רפורמה משפטית נחוצה לביטחון ישראל, באתר ערוץ 14, 4/4/2023
- ^ "לא לשחרר מחבלים מהכלא": המשפחות השכולות בקמפיין "דורשים נקמה", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2023
- ^ בג"ץ דחה את העתירות נגד עסקת החטופים, באתר "סרוגים", 22 בנובמבר 2023