בועז סנג'רו

משפטן ישראלי

בועז סנג'רו (נולד ב-1963) הוא פרופסור למשפטים, חבר סגל בחוג לקרימינולוגיה שבמכללה האקדמית גליל מערבי; ראש המכון לבטיחות במשפט הפלילי; וחבר סגל בבית-הספר למשפטים שבמכללה האקדמית ספיר. מומחה בדיני עונשין, בדיני ראיות ובהליך הפלילי ומשלב את שלושת התחומים בהוראה ובכתיבה אודות הרשעת חפים מפשע.

בועז סנג'רו
לידה 1963 (בן 61 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

סנג'רו נולד בירושלים. למד בבתי-הספר "יפה-נוף" ו"התיכון ליד האוניברסיטה". שירת בצה"ל כקצין הסברה במדרשה לחינוך מפקדים בהר גילה, שם עסק בדמוקרטיה, בפער החברתי, בציונות, בזהות יהודית ובסכסוך הערבי-ישראלי. בשנת 1988 סיים בהצטיינות את לימודי התואר הראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה

עריכה

שני מאמריו האקדמיים הראשונים פורסמו בכתב-העת "משפטים" בהיותו סטודנט לתואר הראשון.[1] התמחה אצל שופט בית המשפט העליון גבריאל בך ובמשרד עורכי-הדין שמרון, מלכו, פרסקי. סיים בהצטיינות את לימודי המסלול הישיר לדוקטורט במשפטים ובשנת 1994 קיבל את התואר "דוקטור למשפטים" מהאוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט כתב בנושא ההגנה העצמית במשפט הפלילי, בהדרכת פרופ' מרדכי קרמניצר.

תחילה שילב בין הוראה באוניברסיטה העברית, מחקר וכתיבה אקדמיים לבין עבודה כעורך דין. בשנת 1995 הגיש את הבקשה למשפט חוזר של משה עזריה הנאשם ברצח ישראל נולמן ובעקבות דחיית הבקשה גברה התעניינותו בהרשעתם של חפים מפשע במערכת המשפט בישראל. בשנת 1997 הצטרף לסגל המרצים של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים. בשנת 2003 ייסד את החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ועמד בראשה תריסר שנים.

בשנים 2009 – 2012 נרתם לסייע בהקמת בית-הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר ולימד שם במשך שלוש השנים הראשונות את קורס החובה "דיני עונשין".

בשנת 2011 מונה כחבר המועצה, בת 20 חברים מכל העולם, של The International Association of Evidence and Science.

בשנת 2012 היה מועמד רשמי לכהונת שופט בית-המשפט העליון[2].

בשנת 2013 אושרה לו הדרגה פרופסור מן המניין על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 2017 הצטרף לסגל בית-הספר למשפטים שבמכללה האקדמית ספיר.

בשנת 2018 ייסד את אתר האינטרנט "ביקורת מערכת המשפט הפלילי".

בשנת 2020 הצטרף לסגל החוג לקרימינולוגיה שבמכללה האקדמית גליל מערבי, במטרה להקים שם מכון לבטיחות במשפט הפלילי[3].

חיים אישיים

עריכה

בועז סנג'רו נשוי בשנית לפרופ' רינת קיטאי-סנג'רו. הוא אב לשני בנים מנישואיו הראשונים ולבת מנישואיו השניים[4].

נושאי מחקריו

עריכה

בתחום המשפט הפלילי המהותי

עריכה

ההגנה העצמית; השידול הפלילי; איסור לשון הרע; מטרה מול מניע; הלכת הצפיות; פרשנות המשפט הפלילי; חוק מאבק בארגוני פשיעה; הענישה הפלילית; עונש המאסר. סנג'רו פיתח תאוריה חדשה באשר לרציונל ההגנה העצמית, שלפיה ההצדקה להפעלת הכוח-המגן על ידי הנתקף (או המגן על אדם אחר) מבוססת על שלושה גורמים מופשטים (שמעבר למאזן הפגיעות הפיזיות הצפויות לנתקף ולתוקף): האוטונומיה של הנתקף; אשמת התוקף; והסדר החברתי-משפטי. על בסיס רציונל חדש זה פיתח סנג'רו הסדרים מפורטים לדין הרצוי של ההגנה העצמית. ב-2020 פורסם ספרו המקיף בתחום המשפט הפלילי המהותי: "ביקורת דיני העונשין הישראליים".

בתחום הפרוצדורה הפלילית

עריכה

המשפט החוזר; עונש המוות; הענישה הפלילית; המאסר; ההגנה מן הצדק; פיקוח חיצוני על עבודת הפרקליטות; הרשעה פה-אחד; עדות שותף לעבירה; עסקות-הטיעון; החקירה המשטרתית; הרשעת חפים מפשע.

בתחום דיני הראיות

עריכה

הרשעה על סמך הודאה; ראיות מדעיות מול "junk science"; כלל פסילת הראיות; שימוש בתחבולות ובמדובבים בחקירות המשטרה; עדויות ראייה; הרשעת חפים מפשע. בסדרה של מאמרים הציג סנג'רו את הסכנה הממשית להרשעת חפים מפשע שבהרשעתם של נאשמים על בסיס הודאותיהם (כמעט) לבדן. הוא טען כי התוספת הראייתית שבה מסתפק בית-המשפט העליון – "דבר מה נוסף" שמשקלו עשוי להיות קל כנוצה, איננה ממלאת את תפקידה באימות ההודאה ובהבחנה בין הודאות-אמת לבין הודאות-שקר. לפיכך הניח סנג'רו בסיס תאורטי לצורך בשינוי החוק, כך שתידרש תוספת ראייתית משמעותית להודאה, מסוג "סיוע" – ראייה אובייקטיבית, עצמאית, חיצונית (שלא באה מן הנאשם המודה עצמו) המצביעה על כך שהנאשם הוא שעבר את העבירה המיוחסת לו. בכתיבה מאוחרת יותר הציע כלל שיחול על כל הראיות, שלפיו לא ניתן יהיה להרשיע על בסיס ראיה יחידה כלשהי, משום שבכל הראיות נופלות טעויות (false positive).

בתחום של בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע

על בסיס מחקריו בשלושת תחומי המשפט הפלילי יחדיו (המהותי, הדיוני והראייתי) טען סנג'רו בכתביו כי קיימת תופעה משמעותית של הרשעת חפים מפשע, והציע שורה של המלצות לשיפור המצב, שתחילתן בהפסקת ההכחשה של התופעה. למטרה זו נכתב הספר "הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות"[5].

ההמלצות לשיפור המצב פותחו בספרו (SAFETY FROM FALSE CONVICTIONS 2016) - "בטיחות מפני הרשעות שווא". הספר מפתח תאוריה של בטיחות במשפט הפלילי; ומציע מגוון של דרכים לצמצום התופעה של הרשעת חפים מפשע: בתחום דיני הראיות, בתחום הפרוצדורה הפלילית, בחקיקה, בפסיקה, בדרכי החקירה של המשטרה, בדרכי עבודתם של המומחים, באופן ניהול התיק על ידי הפרקליטות ובאופן ניהול המשפט על ידי השופטים[6]. יש השגות על טענותיו של סנג'רו על קיומם של מורשעים רבים חפים מפשע במערכת המשפט הישראלית[7].

בשנת 2020 ייסד, יחד עם ד"ר חגית תורג'מן וד"ר יוסף זהר, את המכון לבטיחות במשפט הפלילי. המכון פועל במכללה האקדמית גליל מערבי ומפעיל "צוות בטיחות במשפט הפלילי", בהשתתפות תובעות, סניגוריות, חוקרי משטרה, אנשי אקדמיה ועוד. הצוות דן בתקריות (כגון מקרים שבהם כמעט הורשעו חפים מפשע) לשם גיבוש המלצות לשיפור מערכת המשפט הפלילי והפיכתה לבטיחותית יותר. בשנת 2023 פורסם דוח המסכם את שתי שנות הפעילות הראשונות של המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

בשנת 2023 ראה אור ספרו "בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע". הספר נשען על שני בסיסים: האחד הוא מחקרים רבים אודות מערכת המשפט הפלילי; והשני הוא תורת הבטיחות המתקדמת שפותחה בתחומים כמו תעופה, תחבורה והנדסה. הספר אומנם מתבסס על מחקרים רבים מהעולם, אך הוא בוחן כל נושא גם בהתבוננות מעמיקה במציאות הישראלית, לרבות ניתוח של הראיות המרכזיות והטיפול בהן במשטרה, בתביעה ובבתי-המשפט ושל פרוצדורות מרכזיות כגון עסקות הטיעון.

ספריו

עריכה
  • הגנה עצמית במשפט הפלילי (נבו הוצאה לאור, ירושלים, תש"ס-2000, 478 עמודים)[8].
    • הספר זכה להתייחסות מפורטת של פרופ' אהרן אנקר וד"ר ג'ודי ברודר, במדור "ביקורת ספרים" שבכתב-העת עלי משפט ב' (תשס"ב) 409. הספר מצוטט בפסקי-דין רבים מאוד וכן במאמרים אקדמיים.
  • הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (הוצאת רסלינג, 2014)[9].
  • ספר אורי קיטאי (עריכה של אסופת מאמרים משפטיים לכבודו עם פרישתו מכס השיפוט, נבו הוצאה לאור, תשס"ח, 412 עמודים).
  • עלי משפט פלילי (תשע"ד) – עריכה של אסופת מאמרים בתחום המשפט הפלילי, יחד עם השופט רחמים כהן ופרופ' רינת קיטאי-סנג'רו.
  • ביקורת דיני העונשין הישראליים, הוצאת נבו, 2019.[10]
  • הספר זכה להתייחסות מפורטת במאמרו של ד"ר אסף הרדוף, "עיקרון החוקיות - חזק על חלשים - בעקבות בועז סנג'רו ביקורת דיני העונשין הישראליים (2020), משפט ועסקים כ"ד 229 - 253 (תשפ"א).
  • בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע (הוצאת נבו, 2023).
  • SAFETY FROM FALSE CONVICTIONS (2016)[11].
  • SELF-DEFENCE IN CRIMINAL LAW (Hart Publishing, Oxford, 2006, 376 pages)[12].

הספר זכה למאמר תגובה בכתב-עת מכובד וכן לביקורות ספרים בכתבי-עת מכובדים באנגליה, בארצות-הברית ובאוסטרליה, לרבות:

  • Fiona Leverick, Defending Self-Defence, 27 Oxford Journal of Legal Studies 563-579 (2007);
  • Antje du Bois-Pedain, Book Reviews:
  • Self-Defence In Criminal Law, By Boaz Sangero [Oxford: Hart Publishing, 2006];
  • Killing in Self-Defence, By Fiona Leverick [Oxford: Oxford University Press, 2006], The Cambridge Law Journal 227-230 (2009)[13].

מאמרים נבחרים

עריכה

מאמרים נבחרים בעברית

עריכה

מאמרים נבחרים באנגלית

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בועז סנג'רו בוויקישיתוף

  פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: בכל מקום שהדבר אפשרי, יש לקשר למקור שבו פורסם המאמר, ולא להעתק באתר של סנג'רו.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בועז סנג'רו, "שידול במחדל - האומנם בלתי אפשרי?", משפטים ט"ז (תשמ"ז) 482–493. (המאמר נכתב בשנה השנייה ללימודי התואר הראשון במשפטים). בשנת 2013 פורסם מאמרו של ד"ר רוני רוזנברג, העוסק במאמר זה: שידול במחדל – האומנם אפשרי הוא?, דין ודברים ‏ז (תשע"ג) 1. בועז סנג'רו, "היהפכו המטרות למניעים ? ומה צפוי להלכת הצפיות? (עוד על 'בכוונה לפגוע' כסימן ייחוד של עבירת לשון-הרע ועל פרשנות המשפט הפלילי)", משפטים י"ח (תשמ"ח) 337–354. (המאמר נכתב בשנה השלישית ללימודי התואר הראשון במשפטים).
  2. ^ עוזי ברוך, הכסא "הספרדי" בעליון, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2011
  3. ^ מכון לבטיחות במשפט הפלילי
  4. ^ אלה לוי-וינריב, ‏"הפרקליטות סוחטת נאשמים; השופטים שכחו מה זה זיכוי", באתר גלובס, 19 ביולי 2012
  5. ^ בועז סנג'רו, הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (הוצאת "רסלינג", 2014)
  6. ^ על ספרו זה של סנג'רו כתבו פרופסור דורון מנשה וד"ר סיון ביבר הערת ספרות : Doron Menashe, Sivan Biber  : Safety from False Convictions by Boaz Sangero - Book Review THE JOURNAL JURISPRUDENCE, 2017 https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3031912
  7. ^ פרופסור אורן גזל אייל 'הטענה נכונה, המסקנה שגויה'
  8. ^ בועז סנג'רו, הגנה עצמית במשפט הפלילי (נבו הוצאה לאור, ירושלים, תש"ס-2000)
  9. ^ בועז סנג'רו, הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות
  10. ^ עו"ד אריאל עטרי, על הספר "ביקורת דיני העונשין הישראליים"
  11. ^ (Boaz Sangero, SAFETY FROM FALSE CONVICTIONS, 2006
  12. ^ (Boaz Sangero, Self-Defence in Criminal Law (Hart Publishing, Oxford, 2006
  13. ^ Antje du Bois-Pedain, Book Reviews