בחינת הבגרות בהיסטוריה
בחינות הבגרות בהיסטוריה היא בחינת בחינות בגרות מטעם משרד החינוך בישראל, להן נדרש כל נבחן על מנת להיות זכאי לתעודת בגרות מלאה[1].
הבגרות בהיסטוריה היא בהיקף 2 יחידות לימוד חובה וניתן להרחיב את המקצוע ל-5 יחידות. בעבר, הבגרות בהיסטוריה הייתה מורכבת משני שאלונים - היסטוריה א' והיסטוריה ב'. השאלון הראשון שעסק בלאומיות ובתקופת בית שני או בערים וקהילות בימי הביניים, והשאלון השני שעסק בתקופת השואה ובהקמת מדינת ישראל. כל חלק עוסק הן בהיסטוריה היהודית והן בהיסטוריה העולמית[2].
החל משנת תשע"ו בתוכנית הרפורמה החדשה ללמידה משמעותית התבטלו השאלונים היסטוריה א' והיסטוריה ב', ושני השאלונים חוברו לשאלון אחד שבו הנושאים הם: מלחמת העולם השנייה והשואה, לאומיות וציונות, הקמת מדינת ישראל וסוגיות נבחרות בתולדות המדינה[3]. היבחנות בבחינת הבגרות בהיסטוריה מהווה 70% מהציון הכולל הסופי (כולל ציון שנתי).
בנוסף לבחינה, על התלמידים לעבור הערכה חלופית בבתי ספר בהיקף של 30% מהמקצוע. בעבר היה זה על נושא מלחמת העולם השנייה והשואה אך החל מ-2020 ההערכה בנושא בית שני או ערים וקהילות בימי הביניים. זאת ועוד, לראשונה הורשו התלמידים להשתמש בחומר פתוח בבואם לענות על פרק "מלחמת העולם השנייה והשואה" בבחינת הבגרות, החל מ-2024 גם פרק לאומיות וציונות יהיה עם ספר פתוח ובסופו של דבר כל בחינת הבגרות תהיה עם ספרים פתוחים.
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ תנאים לקבלת זכאות לתעודת בגרות, באתר משרד החינוך
- ^ תוכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י'-י"ב שפרסם משרד החינוך בשנת תש"פ
- ^ היסטוריה לחטיבה עליונה, באתר משרד החינוך, פורטל עובדי הוראה
