ביאה דרך איברים

בהלכה ביאה דרך איברים היא כינוי למגע מיני שאינו "ביאה כדרכה" (יחסי אישות וגינאליים) ולא ביאה שלא כדרכה (יחסי מין אנאליים)^[1], אלא חיכוך איבר המין ושפיכת הזרע בכל מקום בגופה של האשה (שאינו הנרתיק או פי הטבעת).

ביאה דרך איברים אינה נחשבת לביאה על פי ההלכה. עם זאת, לדעת כמה פוסקים, במצבי דחק מסוימים בהם אין אפשרות לקיים את הביאה ואת מצות עונה בדרך הרגילה, ביאה זו מותרת ואינה נחשבת להוצאת זרע לבטלה.

מקור הדין

בתלמוד הבבלי מובא שביאה דרך איברים אינה נחשבת לביאה הלכתית, ולכן אדם שהזהיר את אשתו שלא להתייחד עם גבר זר שהוא חושד שהיא חוטאת עימו בביאה דרך איברים, ואשתו עברה על אזהרתו - אין היא נחשבת לאשה סוטה, אף שנהגה בפריצות:

"שכבת זרע" - פרט לדבר אחר. מאי דבר אחר?... אמר רבא: פרט לשקינא לה דרך אברים. א"ל אביי: פריצותא בעלמא היא, ופריצותא מי אסר רחמנא?... לעולם לשקינא לה דרך אברים, ומהו דתימא בקפידא דבעל תליא רחמנא, ובעל הא קא קפיד - קמשמע לן

— תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף כ"ו, עמוד ב'

מובאה נוספת המתייחסת לביאה דרך איברים משווה את הבא על אשה דרך איברים למוציא זרע לבטלה:

תנו רבנן: הגרים והמשחקין בתינוקות - מעכבין את המשיח... משחקין בתנוקות מאי היא? אילימא משכב זכור - בני סקילה נינהו! אלא דרך אברים - בני מבול נינהו!^[2]

— תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף י"ג, עמוד ב'

מצבי היתר

אף שהתלמוד במסכת נידה משווה את מעשה הביאה דרך איברים להוצאת זרע לבטלה, כאשר הדבר לא נעשה מתוך רצון להשחית את הזרע אלא מאילוצים שונים, כגון במצבים שבהם ישנו איסור רפואי לקיים יחסי אישות תקינים, או כשיש מניעה טכנית המונעת אפשרות זו לזמן ממושך, ישנם פוסקים המתירים לקיים תשמיש דרך איברים.

אחד המקורות להיתר זה אלו דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה (על פי חלק מהנוסחאות^[3]):

אשתו של אדם מותרת היא לו, לפיכך כל מה שאדם רוצה לעשות באשתו עושה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר ואבר שירצה, ובא עליה בין כדרכה, בין שלא כדרכה, בין דרך אברים

— משנה תורה לרמב"ם, ספר קדושה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ט'

יש פוסקים שכתבו שבמצב של אילוץ רפואי המונע אפשרות לקיים יחסי אישות תקינים^[4], מותר לקיים את היחסים באופן של 'דרך איברים', וזה אף עדיף על ביאה שלא כדרכה, שיש בה עינוי לאשה, והיא גם מגונה יותר^[5].

ראו גם

ביאה שלא כדרכה

קישורים חיצוניים

הרב יאיר וייץ, ביאה דרך איברים כשאי אפשר לקיים יחסי אישות רגילים, באתר ישיבת הר ברכה
הרב חננאל רוס, 'ביאה דרך איברים בבני זוג', מגזין גלויה
דבר סתר, ביאה דרך איברים, עמ' 57–76.
הרב יצחק רונס, 'האם אפשר לדחות את ליל הכלולות', תחומין ל"ו, עמ' 121–129. מגע פיזי בין בני זוג נשואים, אסיא צז-צח, תשע"ה

הערות שוליים

^ רש"י מפרש ש'דרך איברים' הכוונה "מיעוך דדים ודש מבחוץ בשאר איברים". כלומר שפיכת הזרע באיברים אחרים מלבד בנרתיק (או בפי הטבעת, שזוהי ביאה שלא כדרכה).
^ כלומר, חטאם כחטא אנשי דור המבול, שעל פי המדרש חטאו בהוצאת זרע לבטלה^[^{דרוש מקור]}
^ ברוב גרסאות הדפוסים מופיעות המילים "ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה", השוללות אפשרות זו. עם זאת, במהדורות המדויקות המבוססות על כתבי יד (למשל במפעל משנה תורה, במהדורת הרב יוסף קאפח וב'שינויי נוסחאות' של רמב"ם פרנקל).
^ כגון במצב של שליית פתח.
^ הרב שמואל קדר, קונטרס 'בגדרי הוצאת זרע לבטלה' ענף ג' אות ב'; שו"ת קדושת אמת י"ב; הרב אליהו בן סימון, חיי משפחה של סובלת מווגיניזמוס אמיתי, אסיא קיא-קיב, תשע"ט עמ' 165–211.

[1] רש"י מפרש ש'דרך איברים' הכוונה "מיעוך דדים ודש מבחוץ בשאר איברים". כלומר שפיכת הזרע באיברים אחרים מלבד בנרתיק (או בפי הטבעת, שזוהי ביאה שלא כדרכה).

[2] כלומר, חטאם כחטא אנשי דור המבול, שעל פי המדרש חטאו בהוצאת זרע לבטלה^[^{דרוש מקור]}

[3] ברוב גרסאות הדפוסים מופיעות המילים "ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה", השוללות אפשרות זו. עם זאת, במהדורות המדויקות המבוססות על כתבי יד (למשל במפעל משנה תורה, במהדורת הרב יוסף קאפח וב'שינויי נוסחאות' של רמב"ם פרנקל).

[4] כגון במצב של שליית פתח.

[5] הרב שמואל קדר, קונטרס 'בגדרי הוצאת זרע לבטלה' ענף ג' אות ב'; שו"ת קדושת אמת י"ב; הרב אליהו בן סימון, חיי משפחה של סובלת מווגיניזמוס אמיתי, אסיא קיא-קיב, תשע"ט עמ' 165–211.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]