בי ארתור

זמרת אמריקאית
(הופנה מהדף ביאטריס ארתור)

ביאטריס "בי" ארתוראנגלית: Beatrice "Bea" Arthur; ‏13 במאי 192225 באפריל 2009) הייתה שחקנית טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון יהודייה-אמריקאית, זוכת שני פרסי אמי ופרס טוני, עם קריירה שהשתרעה על פני שבעה עשורים. נודעה בעיקר בזכות גילום דמותה של דורותי זבורנק בסדרת הטלוויזיה "בנות הזהב".

ביאטריס ארתור
Beatrice "Bea" Arthur
ביאטריס ארתור בשנת 1987
ביאטריס ארתור בשנת 1987
לידה 13 במאי 1922
ניו יורק, ארצות הברית
פטירה 25 באפריל 2009 (בגיל 86)
לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
שם במה Bea Arthur עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Bernice Frankel עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1947–2008 (כ־61 שנים)
מקום לימודים
בן או בת זוג
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה 2 פרסי אמי
פרס טוני
https://www.beatricearthur.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

השנים הראשונות

עריכה
 
ביאטריס ארתור בצעירותה, 1943

ארתור נולדה בעיר ניו יורק שבניו יורק בשם ברניס פרנקל, להורים יהודים פיליפ ורבקה פרנקל. ב-1933, בהיותה בת 11, עברה עם משפחתה לעיר קיימברידג' במרילנד, שם הייתה להוריה חנות לבגדי נשים. היא למדה בבית ספר תיכון לבנות בלבד בפנסילבניה, ולאחר מכן המשיכה ללמוד במכללת בלאקסטון לבנות בעיר בלאקסטון שבוירג'יניה, שם השתתפה במספר הפקות תיאטרון. בזמן מלחמת העולם השנייה התנדבה לשירות בחיל-העזר לנשים של חיל הנחתים האמריקני. ב-1947 החלה ללמוד בסדנא לדרמה של הניו סקול בניו יורק, בניהולו של הבמאי הגרמני ארווין פיסקטור.

קריירה

עריכה

ארתור החלה את קריירת המשחק שלה כחברה בקבוצת תיאטרון באוף ברודוויי, שהופיעה בתיאטרון צ'רי ליין בעיר ניו יורק בסוף שנות ה-40. על במת התיאטרון היא גילמה ב-1954 את דמותה של לוסי בראון בגרסה האנגלית של מארק בליצשטיין למחזה של ברטולט ברכט וקורט וייל, "אופרה בגרוש". ב-1964 גילמה בברודוויי את דמותה של ינטה השדכנית במחזמר "כנר על הגג". ב-1966 זכתה בפרס טוני על הופעתה בתפקיד ורה צ'ארלס במחזמר "Mame" ("מיים"), לצדה של אנג'לה לאנסברי, שזכתה אף היא בפרס והפכה מאז לאחת מחברותיה הטובות. את המחזמר ביים בעלה השני, ג'ין סאקס. ארתור גילמה את דמותה של ורה צ'ארלס גם בגרסה הקולנועית של המחזמר, שהופקה ב-1974 ובוימה גם היא על ידי סאקס. בסרט, שלא הצליח לשחזר את הצלחת המחזמר, היא כיכבה לצדה של לוסיל בול.

ב-1971 הוזמנה ארתור על ידי נורמן ליר להתארח בקומדיית המצבים שלו, "הכל נשאר במשפחה", בתפקיד מוד פינדלי, בת דודתה של אדית באנקר. דמותה של מוד, פמיניסטית ליברלית, שימשה כאנטיתזה לדמותו הגזענית והשמרנית של ארצ'י באנקר, בעלה של אדית. הדמות זכתה לאהדת הקהל, וב-1972 החליטה רשת CBS לתת לה סדרת ספין אוף משלה, שנקראה "מוד". הסדרה עקבה אחר קורות חייהם של מוד, בעלה וולטר ובתם הגרושה קרול, ויוצריה לא נרתעו מלעסוק בנושאים רציניים ושנויים במחלוקת בחברה האמריקאית, שנחשבו עד אז לטאבו עבור קומדיות מצבים, כגון מלחמת וייטנאם, הממשל של הנשיא ניקסון, גיל הבלות, שימוש בסמים והתמוטטות עצבים. דוגמה בולטת הייתה פרק מיוחד בן שני חלקים בשם "הדילמה של מוד", שבו התמודדה מוד עם הריון בגיל מאוחר והחליטה לבסוף לעשות הפלה. עשרות תחנות שידור מקומיות סירבו לשדר את הפרק, ששודר חודשיים לפני פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון של ארצות הברית, רו נגד וייד. ב-1978, לאחר שש עונות מצליחות, שבארבע מהן דורגה בין עשר הסדרות הנצפות ביותר בדירוג הרייטינג השנתי, החליטה ארתור לעזוב את הסדרה, והיא ירדה מן המרקע. על הופעתה בסדרה הייתה ארתור מועמדת מספר פעמים לפרס אמי ולפרס גלובוס הזהב, וב-1977 זכתה בפרס אמי.

ב-1981 הופיעה בתפקיד ראשי בברודוויי במחזהו של וודי אלן "The Floating Light Bulb" (בתרגום חופשי: "הנורה המרחפת"). ב-1983 כיכבה בקומדיית המצבים של ABC, ‏"Amanda's" ("המלון של אמנדה"), גרסה אמריקאית לסדרה הבריטית המצליחה משנות ה-70 "המלון של פולטי". הסדרה לא זכתה להצלחה וירדה מהמרקע לאחר 13 פרקים בלבד.

ב-1985 נבחרה לגלם את דמותה של דורותי זבורנק בקומדיית המצבים "בנות הזהב" של רשת NBC, שעסקה בחייהן של ארבע נשים מבוגרות שחולקות בית במיאמי. הסדרה שודרה במשך שבע עונות וזכתה להצלחה רבה. שש העונות הראשונות שלה דורגו בעשירייה הראשונה במדד הרייטינג השנתי של נילסן. במהלך שידור הסדרה הפכה ארתור לגיי אייקון. ב-1992 החליטה לעזוב את הסדרה, שלא חזרה לעונה שמינית. שלוש חברותיה לסדרה המקורית המשיכו לככב עונה נוספת בסדרת הספין אוף "ארמון הזהב", במסגרתה שבה ארתור לגלם את דמותה של דורותי בהופעת אורח בפרק כפול. על הופעתה בסדרה "בנות הזהב" הייתה מועמדת מספר פעמים לפרס אמי, וב-1988 זכתה בפרס. בסך הכל לאורך הקריירה שלה הייתה ארתור מועמדת לפרס אמי בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר בסדרה קומית תשע פעמים - יותר מכל שחקנית אחרת.

לאחר סיום הסדרה "בנות הזהב" שמרה ארתור על פרופיל נמוך. היא השתתפה בשני סרטי קולנוע והופיעה במספר סדרות בהופעות אורח. בין היתר, התארחה בפרק בסדרה "מלקולם באמצע" בתפקיד הבייביסיטר של דואי, שזיכה אותה במועמדות לפרס אמי בקטגוריית הופעת האורח הטובה ביותר של שחקנית בסדרה קומית, וכן הופיעה בתפקיד אמו של לארי דייוויד בסדרה "תרגיע". במקביל, הופיעה ברחבי ארצות הברית עם מופע היחיד שלה, "ערב עם בי ארתור". ב-2002 חזרה לברודוויי עם המופע "בי ארתור בברודוויי: רק בין חברים", שכלל מבחר סיפורים ושירים שהתבססו על חייה ועל הקריירה שלה, והיה מועמד לפרס טוני. בשנת 2005 השתתפה בספיישל ה"גריל" (Roast) של פמלה אנדרסון בקומדי סנטרל.

חייה האישיים ומותה

עריכה
 
ביאטריס ארתור, 2005

ארתור הייתה נשואה פעמיים: בעלה הראשון היה התסריטאי, במאי ומפיק הטלוויזיה רוברט אלן ארתור. לשניים לא היו ילדים. בעלה השני היה הבמאי ג'ין סאקס, לו הייתה נשואה עד לגירושיהם ב-1978, והם אימצו שני בנים: מת'יו (נולד ב-1961) ודניאל (נולד ב-1964). ב-1972 עזבה את ניו יורק ועברה להתגורר בלוס אנג'לס, שם נשארה לגור עד יום מותה.

ארתור הייתה פעילה למען זכויות בעלי חיים, ולעיתים קרובות היא תמכה פומבית במסעות הפרסום של ארגון אנשים למען יחס מוסרי לבעלי חיים, אליו הצטרפה ב-1987, לאחר שידור פרק בסדרה "בנות הזהב" שעסק בהתנגדות לשימוש בפרוות. כמו כן, פעלה למען זכויות נשים וזכויות להט"ב בארצות הברית.

ארתור נפטרה ממחלת הסרטן ב-25 באפריל 2009, בביתה בלוס אנג'לס, וגופתה נשרפה. היא הורישה 300,000 דולר למרכז אלי פורני בניו יורק, מלכ"ר המעניק מחסה וטיפול רפואי לבני נוער להט"בים חסרי בית.

פילמוגרפיה נבחרת

עריכה

קולנוע

עריכה

טלוויזיה

עריכה

הופעות אורח בולטות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה