ביוכימיה אלטרנטיבית

ביוכימיה אלטרנטיבית היא תאוריה על צורות ביוכימיה של אורגניזמים בהם יסודות או תרכובות בסיסיות המשמשות את רוב האורגניזמים הכדור הארץ מוחלפים ביסודות או תרכובות אחרים. דוגמה לכך עשויה להיות חיים שאינם מבוססי פחמן או מים.

כל צורות החיים המוכרים לנו בכדור הארץ מתרבים, בעלי חילוף חומרים ומבוססים על פחמן ועל מים, ועל DNA או RNA כנשאי המידע. אורגניזמים מחוץ לכדור הארץ יכולים להיות שונים כימית באופן מהותי. החומרים המרכיבים את גופם עשויים להיות שונים והתהליכים הפנימיים עשויים להתבסס על תגובות כימיות שונות מאלו שמוכרות לנו בכדור הארץ. האפשרויות המרכזיות שהמדע רואה כסבירות הן חיים על פני אקזופלנטה או ירח בעל מתכתיות גבוהה יחסית, שכן תנאי הכרחי לחיים הוא קיום מולקולות, המתאפשרות במתארים אלו. אפשרות של חיים מחוץ לכדור הארץ שהביוכימיה שלהם שונה היא מופיעה לעיתים במדע בדיוני.

צורן במקום פחמן

סילאן (Silane), מולקולה דומה למתאן שבה מוחלף הפחמן בצורן

צורן מתאים להחליף את הפחמן בשל תכונות כימיות דומות (יחד בקבוצה בטבלה מחזורית, "קבוצת הפחמן"). כמו פחמן, צורן יכול ליצור מולקולות שיכולות לשאת בהן מידע ביולוגי.

עם זאת, הצורן, שלא כמו הפחמן, אינו יכול ליצור קשרים כימיים המפעילים חילוף חומרים. הפחמן יכול להתחבר לאטומים אחרים כמו מימן, חנקן ואבץ, אך לצורן אינטראקציה דלה עם חומרים אחרים.

כלור כתחליף לחמצן

כלור יכול להחליף את החמצן כמחמצן המספק אנרגיה ביולוגית, עם כי חמצן נפוץ יותר מכלור, ולכן כוכב לכת בעל רמות גבוהות של כלור שיכול לכלכל אורגניזמים באטמוספירה סביר פחות מכוכב לכת עשיר בחמצן. בכדור הארץ, כלור נפוץ בדרך כלל במינרלים ובתרכובות.

ארסן

בקטריות מסוימות, Chrysiogenes arsenatis , משתמשות בארסנאט כתחליף לחמצן בתהליך הנשימה.

משוער שבתקופות קדומות יותר, חיידקים השתמשו בארסן במקום בזרחן בתור עמוד השדרה של הדנ"א שלהם. מבקרי הרעיון טוענים שבשימוש בארסן יתקבל פולימר פחות יציב.

סלניום או טלור כמחליפים לגופרית

סלנוציסטאין, חומצת אמינו הדומה לציסטאין אך סלניום מופיע במקום גופרית

ידוע שבכמה אורגניזמים יש שימוש בסלניום במקום בגופרית בתור מרכיב לחומצות האמינו מתיונין וציסטאין (סלנו-מתיונין וסלנו-ציסטאין) ובכמה פטריות יש שימוש בטלור בתפקוד דומה לגופרית. מקובל להשתמש בסלנומתיונין בתוך מצע המזון (מדיה) שנותנים לחיידקים מותמרים (מהונדסים גנטית) בניסויים שבהם נעשה שימוש בקריסטלוגרפיה בקרני רנטגן.

חיים שאינם מבוססי מים

כדומה לתרכובות פחמן, כל החיים הידועים כיום דורשים מים כממסים. זה הוביל לדיון על השאלה אם אפשר שנוזלים אחרים יכולים לשמש בתפקיד דומה למים. אפשר שצורת חיים יכולה להתקיים בחומרים נוזלים כחומצה גופריתית, מימן או חנקן נוזלי, פחמימנים ומתאן נוזלי כפי שאמר הביוכימאי סטיבן בנר.

קרל סייגן תיאר שחיים יכולים להתקיים גם ללא מים, כך שחומצה הידרופלואורית או אמוניה יכולים לשמש בתור חלופה למים.

מתאן כחלופה למים

בירח טיטאן יש אגמים של מתאן, שיכולים לשמש כממס על פני טווח רחב של טמפרטורות, למרות שמתאן אינו קוטבי כמו מים. יש ויכוח על יעילות המתאן לעומת מים או אמוניה. מים הם ממס חזק יותר ממתאן המאפשרים הובלה קלה יותר של חומרים לתא, עם זאת, מים מגיבים יותר בקלות עם חומרים, כך שהם יכולים להרוס ולשבור מולקולות אורגניות גדולות בתהליך הידרוליזה. חיים שתלויים בממס זה לא ייקחו סיכון לשבירת מולקולות אורגניות בדרך זו.

גורמים ביוכימיים אחרים

פעולת פוטוסינתזה ללא צבע ירוק

פיזיקאים ציינו כי, בעוד פוטוסינתזה על פני כדור הארץ כרוכה בדרך כלל בצמחים ירוקים, מגוון רחב של צמחים צבעוניים יכולים לתמוך בתהליך החיוני עבור רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ. בעוד שצבעים אחרים עשויים להיות מועדפים במקומות שבהם קרינה מהכוכבים שונה מכדור הארץ. מחקרים מצביעים שצמחים פוטוסינתטיים כחולים סבירים (בגלל אור הכחול הנספג באטמוספירה). אך גם יכולים להיות צמחים אדומים או צהובים היכולים לקיים תהליך פוטוסינתזה.

הצמחים הראשונים שהיו על פני כדור הארץ היו אולי בצבע קצת שונה מהיום, מכיוון שבתקופה הגאולוגית הראשונה שהיו צמחים, השמש הייתה פחות בהירה, והסינון של האור היה שונה בגלל הרכב האטמוספירה.

שחור הוא צבע אופטימלי להמרת כל האור לאנרגיה בצורה יעילה ככל האפשר, ואחת השאלות המעניינות בהקשר זה היא מדוע הצמחים אינם שחורים.

אטמוספירות אלטרנטיביות

הגזים שיש באטמוספירה על פני כדור הארץ השתנו בהיסטוריה הארוכה של האטמוספירה, הפוטוסינתזה שינתה את האטמוספירה בירידה בפחמן דו-חמצני, הגדלה חלקה יחסית של חמצן מולקולרי והשתתפות במחזור החנקן. החיים של האורגניזמים המודרניים היו בלתי אפשריים עד להתרחשות אסון החמצן.

שינויים בהרכב הכימי של האטמוספירה משפיעים רבות על הביוכימיה והמורפולוגיה של החיים. לדוגמה, כאשר כמות החמצן באטמוספירה הייתה גדולה מהיום, בעלי חיים היו יותר גדולים, ולהפך. תיעוד לכך ניתן למצוא בליבות קרחונים מאובנים.

ראו גם

• חיים מחוץ לכדור הארץ
• ביוכימיה
• חוצנים
• אסטרוביולוגיה
• אקסטרמופילים - חיידקים על כדור הארץ שמתפקדים בסביבות קיצוניות, בעלי ביוכימיה שונה אך כן מבוססת פחמן ומים.

קישורים חיצוניים

• ד"ר ארז גרטי, חיים מבוססי ארסן? כנראה שלא..., במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 15 באוקטובר 2012
• יבשם עזגד, חיים שלא מהעולם הזה, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 ביולי 2011