בילי בדאי
בילי בדאי (באנגלית: Billy Liar) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1963 בבימויו של ג'ון שלזינגר עם טום קורטני בתפקיד הראשי.
 | |
| כרזת הסרט בילי בדאי | |
| מבוסס על | רומן ומחזה של קית' ווטרהאוס וויליס האל |
|---|---|
| בימוי | ג'ון שלזינגר |
| הופק בידי | ג'וזף יאני |
| תסריט | קית' ווטרהאוס וויליס האל |
| עריכה | אנתוני גיבס |
| שחקנים ראשיים |
טום קורטני ג'ולי כריסטי הלן פרייזר גוונדולין וואטס |
| מוזיקה | ריצ'רד רודני בנט |
| צילום | דניס קופ |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| חברה מפיצה | Anglo-Amalgamated Productions |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה  |
| הקרנת בכורה | 15 באוגוסט 1963 |
| משך הקרנה | 98 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
קומדיה טראגית, סרט קומדיה |
| הכנסות | 22,173 |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
התסריט מבוסס על הרומן בילי בדאי מאת קית' ווטרהאוס משנת 1959.
הסרט צולם בשחור לבן בעיר בראדפורד והוא שייך לדרמות כיור המטבח (אנ') שהיו חלק מסרטי הגל הבריטי החדש (אנ') שעסק בחיי מעמד הפועלים קשיי היום בבריטניה.
הסרט היה מועמד לשישה פרסי באפט"א – השחקן הטוב ביותר (טום קורטני), השחקנית הטובה ביותר (ג'ולי כריסטי) הסרט הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר, הצילום הטוב ביותר והסרט הבריטי הטוב ביותר. הסרט הזניק את הקריירה של ג'ולי כריסטי.
ב-1999 בחר מכון הסרטים הבריטי ב"בילי בדאי" במקום ה-76 ברשימת הסרטים הבריטיים הטובים ביותר במאה ה-20.
תקציר העלילה
עריכהבילי פישר (טום קורטני) הוא צעיר בריטי המתגורר עם הוריו וסבתו ועובד כפקיד בחברת קבורה. הוא אינו מרוצה ממצבו ומעבודתו ולהקל על מצבו הוא שוקע מדי פעם בדמיון שבו הוא שליט אהוד במדינה בשם אמברוזיה וכל התושבים סוגדים לו. כאשר הוא מתרגז על מישהו (אביו או הבוס שלו), הוא מדמה לעצמו שהוא מצויד בתת-מקלע והורג.
עולם הדמיון שלו גולש גם למציאות היומית והוא ממשיך לשקר לאנשים ומכונה בשם "בילי בדאי".
הוא מחזר אחרי שתי בחורות ומציע להן אירוסים. ברברה (הלן פרייזר) היא בחורה מופנמת ובתולה וריטה (גוונדולין וואטס) היא בחורה דעתנית וצעקנית הדורשת ממנו לתת לה את טבעת האירוסין שהבטיח לה.
התרמית מתגלית כאשר שתיהן נפגשות בנשף ריקודים ביחד עם בילי ומתחילות להתקוטט.
בילי מיואש מעבודתו ושואף לפתוח דף חדש כתסריטאי. הוא מודיע לבוס שלו (לאונרד רוסיטר) על החלטתו להתפטר והבוס מאיים עליו שיתבע אותו לאחר שלא שלח לוחות שנה ללקוחות ולא החזיר את דמי הדואר שקיבל.
בילי שולח מספר תסריטים לבדרן דני בום (לסלי רנדל) המבקר בעיר לרגל פתיחת סופרמרקט אך הוא נדחה. להוריו הוא משקר כי התקבל יפה ומוזמן לבוא ללונדון.
בינתיים פוגש בילי את ליז (ג'ולי כריסטי) ידידתו לשעבר. ליז היא אשת העולם הגדול שהגיעה מלונדון. היא היחידה שמבינה את בילי למרות מגרעותיו ומשכנעת אותו לבוא איתה ללונדון ולהיפתח לעולם הגדול.
בילי מודיע להוריו על החלטתו. אביו מתייחס אליו בבוז. בילי מגיע לבית חולים בו מאושפזת סבתו במצב קשה ולאחר שהיא מתה הוא נפרד מאימו וממהר לתחנת הרכבת שם מחכה לו ליז.
הם עולים על הרכבת אך בילי מפחד להינתק מביתו וסביבתו. הוא הולך לקנות חלב בתחנת הרכבת ובהיעדרו נוסעת הרכבת עם ליז.
בילי חוזר הביתה כשבדמיונו מלווים אותו מאות תושבי אמברוזיה.
עיבוד למחזה
עריכהב-1960, מחבר הרומן, קית' ווטרהאוס, כתב יחד עם וויליס הול גרסה בימתית בת שלוש מערכות. כל המחזה מתרחש ביום שבת אחד על סט יחיד המשלב את הסלון, המסדרון והמרפסת של בית פישר. ההפקה הראשונה הועלתה בשנת 1960 בווסט אנד של לונדון עם אלברט פיני בתפקיד הראשי. מאז הוא הופק בכל רחבי העולם, והפך לאהוב בקרב קבוצות חובבים.
בישראל הועלה בילי בדאי בתיאטרון הבימה ב-1963 עם אריק איינשטיין בתפקיד הראשי[1].
קישורים חיצוניים
עריכה
"בילי בדאי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"בילי בדאי", באתר נטפליקס
"בילי בדאי", באתר AllMovie (באנגלית)
"בילי בדאי", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"בילי בדאי", באתר Metacritic (באנגלית)
"בילי בדאי", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- קדימון לסרט בילי בדאי, באתר יוטיוב
- הסבר על בילי בדאי, באתר יוטיוב
- השחקנית שאי אפשר להסיר ממנה את המבט, באתר הארץ, 1 בפברואר 2008
- בילי בדאי באתר ארכיון "הבימה"
