בין: הסרט

בין: הסרט
Bean: The Ultimate Disaster Movie
מבוסס על	תוכנית הטלוויזיה "מיסטר בין"
בימוי	מל סמית'
הופק בידי	פיטר בנט ג'ונס; טים בוואן; אריק פלנר
תסריט	רואן אטקינסון, ריצ'רד קרטיס, רובין דריסקול
שחקנים ראשיים	רואן אטקינסון; פיטר מקניקול
מוזיקה	הווארד גודל
צילום	פרנסיס קני
מדינה	ארצות הברית, הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Working Title Films; Tiger Aspect Productions
חברה מפיצה	פוליגרם, נטפליקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	1 באוגוסט 1997 ; : 8 באוגוסט 1997
משך הקרנה	87 דקות
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	קומדיה; סלפסטיק
מקום התרחשות	לונדון, לוס אנג'לס
תקציב	18 מיליון דולר
הכנסות	251,212,670$
הכנסות באתר מוג'ו	bean
סרט הבא	החופשה של בין
	www.mrbean.com
	דף הסרט ב־IMDb

בין: הסרט (באנגלית: Bean, או Bean: The Ultimate Disaster Movie), הופץ בישראל גם בשם בין: סרט האסונות האולטימטיבי או בין: הקומדיה הקולנועית המטורפת, הוא סרט קולנוע בריטי-אמריקאי משנת 1997, מסוגת קומדיית סלאפסטיק, המבוסס על תוכנית הטלוויזיה הפופולרית "מיסטר בין", שבה מככב בתפקיד הראשי רואן אטקינסון, שגם משתתף בכתיבה. בסרט, בין נשלח לארצות הברית מטעם הגלריה הלאומית של לונדון כדי להשגיח על ההעברה של הציור "אמו של ויסלר" מהגלריה הלאומית לגלריה בלוס אנג'לס. בתוך כך, בעקבות סדרה של טעויות יוצא שבין מפרק נישואין, נעצר פעמיים ובטעות הורס את הציור, אך הוא מתקן את המצב לאחר מכן בעזרת תוכנית מתוחכמת.

את הסרט כתבו אטקינסון, רובין דריסקול וריצ'רד קרטיס וביים מל סמית', כולם מלבד דריסקול עבדו יחד בעבר בתוכנית "מבט הפוך". שמו המתוכנן המקורי של הסרט היה "ד"ר בין", שם המבוסס על אי-הבנה שעליה מתבססת העלילה בחלקה.^[3]

עלילת הסרט

"אמו של ויסלר", מאת ג'יימס מקניל ויסלר, 1871.

מר בין (רואן אטקינסון) הוא שומר בעל כוונות טובות, אך מגושם והרסני, העובד בגלריה הלאומית של לונדון. הניסיונות של מועצת המנהלים של הגלריה להביא לפיטוריו מטורפדים בידי היו"ר (ג'ון מילס), שבין חביב עליו במיוחד, מסיבות לא ברורות. חברי מועצת המנהלים נואשים להיפטר מבין ומהמבוכות שהוא גורם לגלריה, ועל כן הם שולחים אותו לארצות הברית כדי לייצג את הגלריה בעת חשיפת הציור "אמו של ויסלר", שנרכש בעבור 50 מיליון דולר בידי "גלריית האמנות גרירסון" הפיקטיבית בלוס אנג'לס. בארצות הברית, מי שמופקד על ארגון ביקורו של בין הוא אוצר הגלריה, דייוויד לנגלי (פיטר מקניקול), שהתרשם עמוקות מהשבחים המומצאים שנשלחו לו מטעם הגלריה הלאומית על אודות "ד"ר בין", ומחליט לארח את בין בביתו, לדאובנם של אשתו אליסון (פמלה ריד), בנו קווין (אנדרו לורנס) ובתו ג'ניפר (טרישיה וסי), שאינם מרוצים מהמחשבה שבין יגור בביתם במשך חודשיים.

בין נוחת בלוס אנג'לס ומיד נקלע לצרות, כשהוא נעצר על ידי כוחות השיטור של שדה התעופה מכיוון שהוא מעמיד פנים כאילו הוא מסתיר אקדח. התנהגותו המוזרה של בין מפריעה לאליסון, ותוך זמן קצר היא מחליטה לעזוב אותו ואת דייוויד ולעבור לגור בבית אמה יחד עם קווין וג'ניפר. כמו כן, הבוס של דייוויד, ג'ורג' גרירסון (האריס יולין), נרתע מהתנהגותו של בין במהלך פגישתם הראשונה בגלריה, והוא רומז לדייוויד שהוא ייחשב אחראי על מעשיו של בין, מאחר שהייתה זו החלטתו לבחור בבין כמי שיסיר את הלוט מעל הציור. תחילה דייוויד סבור רק שבין הוא אדם מעט מוזר, אך הוא מפקפק בהחלטתו לאחר שבביקור בפארק שעשועים בין מעלה את המהירות של רכבת הרים וגורם בלי כוונה למבקרי המתקן להיפגע. בין נעצר בידי המשטרה בפעם השנייה, אך לוטננט ברוטוס (ריצ'רד גנט), שפגש את בין קודם לכן בשדה התעופה, משחרר אותו ממעצר ומזהיר את דייוויד שהוא ידאג לשלוח את בין לכלא אם הוא יגרום לצרות נוספות. לאחר שבאותו ערב בין ודייוויד הורסים בטעות ארוחת ערב עם גרירסון ואשתו, דייוויד שואל את בין אם הוא אכן דוקטור, ובין עונה לו שהוא אינו דוקטור. הציור "אמו של ויסלר" מגיע לגלריה כמה ימים לאחר מכן ודייוויד משתתף יחד עם שאר צוות עובדי הגלריה בפגישת נוהלי ביטחון. בינתיים, בין נשאר לבד להשגיח על הציור ובעת שהוא צופה בו, הוא מתעטש עליו בטעות. ניסיונו לתקן את הנזק שגרם רק מוביל לנזק נוסף, עד שנותר כתם לבן באזור פרצופה של אמו של ויסלר. דייוויד רואה את הנזק שאירע לציור ונלחץ שמא יאבד את עבודתו, ואף ייתכן שייאלץ להתמודד עם אישומים פליליים בשל הנזק. דייוויד ובין שקועים בצער ומטביעים את יגונם באלכוהול. אליסון, קווין וג'ניפר שבים הביתה באותו הערב, אך אליסון מתרגזת על כך שדייוויד השתכר יחד עם בין ושוקלת לעזוב את דייוויד שוב.

במהלך שיחה עם קווין, שהחל לחבב את בין, מתכנן בין תוכנית לתיקון המצב. בין לוקח כמה חפצים מביתו של דייוויד באמצע הלילה, מתגנב לגלריה ונפטר מהשומר היחיד במשמרת על ידי הכנסת חומר משלשל לקפה שלו. בחדר התצוגה, בין מסיר את הציור ההרוס ומחליפו בפוסטר של הציור, שעליו הוא מורח תערובת של חלבון ולק ציפורניים כדי לשוות לו מראה של ציור מקורי. ביום הסרת הלוט מעל הציור, חושף גנרל ניוטון (ברט ריינולדס) לעיני התקשורת את הציור, ודייוויד סולח לבין. אולם, בין נקרא לעלות לדוכן הנואמים כדי לשאת דברים על הציור. אף כי דייוויד חושש שבין ישפיל את עצמו בטלוויזיה, בין נושא נאום אינטליגנטי ומעמיק על הציור ועל אופיו, וזוכה לתשבחותיהם של ניוטון והתקשורת. עם זאת, החגיגה נקטעת כאשר לוטננט ברוטוס מודיע לדייוויד שג'ניפר עברה תאונת אופנוע ונמצאת בטיפול נמרץ. בדרכו לבית החולים, ברוטוס נקלע לעימות עם שודד ונורה. בבית החולים, דייוויד ואליסון מעודכנים על מצבה של ג'ניפר, בעוד שבין מזוהה בטעות כרופא (מכיוון שהוא מרים מסכת שהפיל רופא אחר) ונלקח לחדר הניתוחים. על אף שבהתחלה הוא חושש מהסיטואציה, בין מצליח להציל את חייו של ברוטוס ולהעיר את ג'ניפר (בעקבות תאונה עם הדפיברילטור הוא מעופף באוויר ונוחת עליה). כהוקרת תודה, בני משפחת לנגלי מאפשרים לבין לבלות בחיקם שבוע נוסף לפני חזרתו ללונדון. הסרט מסתיים בפרידתו של בין ממשפחת לנגלי וחזרתו ללונדון, שם מתגלה שהוא שמר את הציור ההרוס עמו למזכרת.

צוות השחקנים

רואן אטקינסון – מר בין
פיטר מקניקול – דייוויד לנגלי
ג'ון מילס – יושב הראש
פמלה ריד – אליסון לנגלי
האריס יולין – ג'ורג' גרירסון
ברט ריינולדס – גנרל ניוטון
לארי דרייק – אלמר
סנדרה או – ברניס שימל
ג'וני גאלקי – סטינגו וילי
כריס אליס – הבלש באטלר
אנדרו לורנס – קווין לנגלי
פיטר איגן – לורד וולטון
פיטר קפלדי – גארת'
ג'ון בראון – דלילה

הפצה

הסרט יצא לאקרנים בהפצה מוגבלת בארצות הברית ב-17 באוקטובר 1997, ולאחר מכן יצא בהפצה נרחבת ב-7 בנובמבר 1997. בבריטניה הסרט יצא לאקרנים ב-1 באוגוסט 1997, ובישראל כשבוע לאחר מכן ב-8 באוגוסט 1997.

קבלת הקהל והמבקרים

הערכת המבקרים

הסרט התקבל בקרב המבקרים בצורה מעורבת. הליקויים שעליהם הצביעו המבקרים הם שבירת המסורת של תוכנית הטלוויזיה שבה מיסטר בין נמצא במרכז תשומת הלב, ו"אמריקניזציה" שנדרשה כדי למכור את הסרט ברחבי העולם (בין מדבר לעיתים בצורה אינטליגנטית, אם כי תוך קושי ברור, בניגוד לתוכנית הטלוויזיה שבה בעיקר מלמל משפטים לא ברורים).^[4] באתר Rotten Tomatoes קיבל הסרט 42% ביקורות חיוביות וציון משוקלל של 5.3 מתוך 10; מבקרים רבים באתר ציינו כי הסרט היה ארוך יתר על המידה וכלל מעט מדי בדיחות.^[5] באתר Metacritic הציון המשוקלל של הסרט הוא 52 מתוך 100, ציון שנקבע לפי 20 ביקורות.^[6]

על אף שקיבל ביקורות מעורבות מהמבקרים, הסרט היה הצלחה מסחרית גדולה, והפך לסרט פולחן של מעריצי התוכנית מאז הפצתו בווידאו.

בקופות הקולנוע

הסרט הכניס 45,319,423‏$ בצפון אמריקה ו-205,893,247‏$ במדינות אחרות, כלומר, בסך הכל 251,212,670‏$ ברחבי העולם, ובכך היה להצלחה מסחרית גדולה בהתחשב בתקציב הנמוך של 18 מיליון דולר. הסרט דורג במקום ה-47 בטבלת הסרטים הנצפים בקולנוע בשבוע הבכורה, כשהופץ בהפצה מוגבלת.^[7]