בית איפטייב

בית איפטייב
Дом Ипатьева
מידע כללי
סוג	סימן נוף, מבנה היסטורי
מיקום	יקטרינבורג
מדינה	רוסיה
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – העשור של 1880
תאריך פתיחה רשמי	שנות ה־80 של המאה ה־19
תאריך פירוק	1977
סגנון אדריכלי	אדריכלות אקלקטית רוסית, אדריכלות נאו-רוסית, אר נובו
מידות
קומות	3
קואורדינטות	56°50′39″N 60°36′35″E / 56.844167°N 60.609722°E

בית איפטייב (ברוסית: Дом Ипатьева) היה בית של סוחר בעיר יקטרינבורג שבו נרצחה ב-1918 משפחתו של ניקולאי השני, קיסר רוסיה. ב-1977 נהרס הבית בהוראת ברית המועצות. כיום פועלת במקום כנסייה.

היסטוריה

בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה הזמין איוון רדיקורטסב, פקיד בכיר בתעשיית הכרייה, בית דו-קומתי שיוקם על מדרון של גבעה בולטת. אורך החזית היה 31 מטר. ב-1898 עברה האחוזה לידיו של שראבייב, סוחר זהב בעל מוניטין. עשר שנים לאחר מכן, נרכש הבית על ידי ניקולאי ניקולאיביץ' איפטייב, מהנדס צבאי, שהפך את קומת הקרקע למשרדו. נראה כי על סמך מידע שסיפק פיוטר ויקוב, ב-1918 איפטייב נדרש לפנות את הבית לצורך "ייעוד מיוחד".

אותו ייעוד מיוחד היה למעשה כליאתם של ניקולאי השני, קיסר רוסיה ומשפחתו, אשר הודחו משלטונם בעקבות מהפכת פברואר. המשפחה עברה לבית איפטייב בשני שלבים: ב-22 באפריל הגיעו לבית ניקולאי, אשתו אלכסנדרה ובתם מריה, וב-23 במאי הגיעו שאר בני המשפחה: אולגה, טטיאנה, אנסטסיה ואלכסיי. חוץ ממשפחת רומנוב גרו בבית חמישה משרתים, ובהם רופא המשפחה. כמה פעמים הוצע למשרתים לעזוב את המשפחה אך הם העדיפו להישאר למרות הסכנות. משפחת רומנוב התגוררה בבית איפטייב 78 ימים.

בלילה שבין 17-16 ביולי 1918, נלקחו בני המשפחה ומעגל המשרתים המצומצם שלהם למרתף בטענה שהבית נמצא בסכנת התקפה של אנרכיסטים. כשירדו העצורים למרתף הבית והתאספו באחד החדרים, ביקשה הקיסרית שני כיסאות עבורה ועבור אלכסיי. הכיסאות הובאו, ולאחר מכן הודיע להם המפקד הבולשביקי שהם מוצאים להורג. הצאר רק הספיק להגיד "מה?" לפני שפתחו החיילים באש והרגו את כולם. ב-25 ביולי נכנסו חיילי הלגיון הצ'כוסלובקי לבית, וגילו שמשפחת הצאר נעלמה. מיד החלה חקירה בנושא. הם אף חקרו כמה מן מהשומרים, אבל לא הצליחו להגיע אל מבצעי הרצח. הגופות עצמן לא נמצאו, והחוקרים תמכו בגרסה הבולשביקית שלפיה הוצא להורג רק הצאר עצמו. רק בהמשך התבררה האמת.

כבר ב-1923 הופצו תצלומי הבית המגודר בעיתונות הסובייטית תחת הכותרת "הארמון האחרון של הצאר האחרון". בשנת 1927, תוכנן להפוך את הבית למוזיאון. בהמשך הוא הפך לבית ספר חקלאי, וב-1938 למוזיאון תעמולה אנטי-דתי. ב-1974 נרשם הבית רשמית כאנדרטה היסטורית-מהפכנית. עם זאת, למרבה המבוכה של הממשלה, הוא הפכה בהתמדה למוקד עלייה לרגל של מלוכנים רוסיים. בשנת 1975 הוחלט ביוזמת יורי אנדרופוב בפוליטביורו להרוס את בית איפטייב. לאחר סחבת של כמה שנים נעשתה ההריסה בשנת 1977, בימים שבוריס ילצין היה ראש הממשל בעיר. לטענתו הוא קיבל הוראה ישירה ולא יכול להתנגד. בשנת 1990 הוחלט להקים כנסייה על שרידי הבית. הכנסייה הוקמה בשנת 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בית איפטייב בוויקישיתוף