בית הדין הרבני בלונדון

בית דין רבני

בית הדין הרבני בלונדון (אנגלית: London Beth Din, בקיצור LBD) הוא בית דין רבני של קהילת כנסת ישראל, הארגון היהודי האורתודוקסי הגדול בבריטניה. סמכות בית הדין נפרשת אל מספר מדינות בחבר העמים הבריטי והוא משמש אף כסמכות מייעצת לבתי דין רבניים אחרים באירופה.

בית הדין הרבני בלונדון
London Beth Din
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מאפיינים
שטח שיפוט חבר העמים הבריטי
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים ארגון כשרות
היסטוריה
תקופת הפעילות סוף המאה ה-17 – הווה
שופטים
נשיא הדיין מנחם גלי
מספר שופטים 5
גאוגרפיה
כתובת צפון פינצ'לי, לונדון
www.bethdin.org.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

עם חזרתם של היהודים לאנגליה ב-1656, לאחר שהרב מנשה בן ישראל עתר בהצלחה לאוליבר קרומוול, הוקמה רשות דתית מרכזית תוך כ-50 שנה, בסוף מאה ה-17. כולל משרדי הרב הראשי של בריטניה ובית הדין של לונדון במטרה לספק סמכות דתית מרכזית לקהילות היהודיות בלונדון וברחבי הממלכה המאוחדת[1].

בין הרבנים הראשיים המוקדמים שסייעו בהקמת הרשות הדתית המרכזית היה הרב דוד שיף (הרב הראשי 1780–1791), בעל פרוש המשנה "לשון הזהב", והרב נתן מרקוס אדלר (הרב הראשי 1845–1890) מחבר הפירוש המפורסם "נתינה לגר". את התואר אב"ד מחזיק באופן רשמי הרב הראשי של בריטניה, אך בשל האופי הנרחב והמגוון של תפקידיו, הרב הראשי אינו מעורב באופן אישי בעבודת בית דין בלונדון, אלא עומד בקשר שוטף עם הדיינים.[1].

בשנת 1934, עם מינויו של הרב יחזקאל אברמסקי (בעל חזון יחזקאל) לאב בית דין[2], גדלה יוקרתו של בית הדין הלונדוני והוא הפך לסמכות עולמית במשפט העברי; והוא קבע את המדיניות ורבים מהמנהגים הנהוגים בו מאז[1]. תחת הרב אברמסקי בית הדין נודע בגישתו המתקדמת והליברלית, בין השאר אפשר ב-1963 לאישה שבעלה עבר ניתוח להתאמה מגדרית לקבל גט[3]. במקרה אחר נתן הסכמתו להליכי גירושין של עגונה על ידי ייפוי כוח[4].

בשנת 1984, מונה הרב חנוך ארנטרוי לראש בית הדין. שהיה קודם לכן היה ראש בית דין במנצ'סטר וראש כולל בסנדרלנד. הוא פרש מבית הדין בלונדון בינואר 2007 ובמקומו מונה הרב מנחם גלאי.

בשנת 2019, אולץ הדיין הרב יהונתן אברהם להתפטר מתפקידו[5], עקב רומן עם אישה נשואה, אשת מיליונר שביקשה ממנו סיוע רוחני. בעלה של האשה חשד בביקורים הרבים של הרב בביתו, בהם השתמש בבריכה של בני הזוג, הוא שכר חוקר פרטי שגילה את הרומן[6].

ארגון הכשרות

עריכה

בית הדין הרבני בלונדון מפעיל גם ארגון כשרות (KLBD), שהחל לפעול בתחילת המאה ה-20. בין המוצרים הראשונים להם נתן אישור כשרות היה מרמייט, ממרח תמצית שמרים בריטי פופולרי שהושק ב-1902[7]. הארגון משגיח על כשרות המסעדות[8], חברות הסעדה והאטליזים הכשרים בבריטניה[9].

בשנת 1953 סייע בית הדין בהקמת מטבח כשר בלונדון להכנת ארחות עובר נוסעי חברת אל על[10]. אחר כך החלה לפקח על כשרות המזון עבור חברות תעופה נוספות[11].

נכון לתחילת המאה ה-21 הוא הארגון למתן אישורי כשרות הגדול ביותר באירופה והחמישי בגודלו בעולם. הארגון מוכר בעיקר באמצעות הלוגו שלו - KLBD (ראשי תיבות של Kashrut Division of the London Beth Din) המשמש יצרנים ולקוחות מכל רחבי העולם. הוא מספק אישורי כשרות עבור כ-40,000 מרכיבים ומעל ל-3,500 מוצרי מזון שונים[7]. חלק מהיצרנים תחת פיקוח KLBD נמנעים מלציין את הכשרות על המוצר גם כאשר הוא מושגח, מסיבות שונות. לכן הארגון מפעיל אתר בשם Is It Kosher ? - בו יכולים הצרכנים לחפש ולקבל מידע על הכשרות של מוצרים שונים[12].

סמכויות

עריכה

לבית הדין הרבני בלונדון מסורה סמכות שיפוט במגוון רחב של שאלות הלכתיות, ביניהן:

  • סמכות הכרעה בשאלות כשרות
  • הסמכה ופיקוח על מוהלים
  • פיקוח על נישואים יהודיים באנגליה
  • פיקוח על מקוואות
  • פסיקה בענייני גיור
  • הקמה ופיקוח על תחומי עירוב בצפון מערב לונדון ובאזור בורהאמווד
  • שאלות בנושאי קבורה ומנהגי אבלות
  • פיקוח על תוכניות חינוכיות לחיי נישואין ומשפחה
  • ייעוץ לרשויות החוק האזרחיות בענייני חקיקה העשויים להשפיע על אורח החיים היהודי
  • מענה לשאלות הלכתיות המופנות מרבני קהילות כנסת ישראל
  • בחינת שוחטים ופיקוח על שחיטה

לבית הדין הרבני בלונדון מחלקת מחקר בה מועסק גנאלוג כדי לברר יהדותם של פונים במקרים שבהם הדבר דרוש.

חברי בית הדין

עריכה
  • הדיין מנחם גלי - ראש בית דין
  • הדיין אהרן יצחק בינשטוק
  • הדיין שמואל סיימונס
  • הדיין דוד שלמה אנגלנדר
  • הדיין אליעזר זובין

חברי בית הדין לשעבר

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה