בית הכנסת אוהבי ציון
בית הכנסת אוהבי ציון נוסד בשנת 1906 (תרס"ו) בשכונת נחלת ציון בירושלים. הוקם על ידי אגודת אוהבי ציון שהורכבה מאנשי עדת הפרסים.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
ירושלים |
| מדינה |
ישראל |
| נוסח תפילה | נוסח הספרדים |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1906 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1906 |
| קואורדינטות | 31°46′59″N 35°12′43″E / 31.783059°N 35.21189°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בית הכנסת אוהבי ציון | |
  | |
היסטוריה
עריכהרבים מבני העדה הפרסית הגיעו לירושלים בחוסר כל והתקשו להשתלב בקהילה הספרדית שבעיר, הם התבססו בשכונות "שבת צדק", "נוה שלום" ו"שבת אחים" והקימו להם בתי כנסת ומוסדות חינוך משלהם. על הצורך בהקמת בית כנסת, שבו יתפללו בנוסח העדה, סיפר בזיכרונותיו רפאל חיים הכהן, בן העדה: "בשנת ה'תרנ"ד התעוררו רבים מבני העדה, שגרו בשכונת שבת צדק להקים בית כנסת 'משלנו' להתפלל בו כפי מנהגם כדי שלא יצטרכו ליהנות משולחנם של אחרים".
מולה מרדכי ניסן (1860) המייסד והתורם העיקרי למספר בתי כנסת בשכונת נחלאות - נחלת אחים ונחלת ציון, לפני קום המדינה בהם ל"אוהבי ציון". אשתו של מולה ניסן פונג'אן (מרים) לבית משפחת בנאי. בין מייסדי בית הכנסת מוזכרים גם אהרון הכהן, רפאל חיים הכהן, דוד כליפא, אברהם עזרה ניסן, עזרא ניסן, ניסים ניסן ושמחה כהן-ניסן - בניו ובתו של מולה מרדכי ניסן. ניסני, חכם יזדי, יעקב כליפה, חכם מנשה כהן, שוכרי כליפא, בנימין מזרחי, משה שאולי כהן, עמרם, ציון אברהם בושרי ויצחק שמש. המייסדים תרמו כספים ועבודת כפיים לטובת הבנייה.
מבין באי בית הכנסת נמנית גם משפחת בנאי כאחת המשפחות הוותיקות בו.
בבית הכנסת נהוג לקרוא בתורה בנוסח ירושלמי. את ארון הקודש של בית הכנסת עיצב זאב רבן וביצע מנדל כהן.
יחד עם בית הכנסת יוסד תלמוד תורה על מנת להקנות יסודות חינוך והשכלה לדור הצעיר של העדה. חיים רחמים הכהן, תלמיד בתלמוד התורה ובן לאחד ממשפחות המייסדים, הפך ברבות הימים לבעל הקורא בבית הכנסת ולמארגן שירת הבקשות (בנוסח הספרדי-ירושלמי-חלבי) מידי שבת בבוקר. בשנת 1960 (תש"ך) ביצע חוג חובבי הבקשות של בית הכנסת אוהבי ציון אחת מן ההקלטות הראשונות של שירת הבקשות. ההקלטה הוצאה לאור על ידי מכון רננות. בהקלטה השתתפו כמה מגדולי החזנים של התקופה, כגון משה נר גאון, נסים שלום, מוני טבעוני ורפאל אבוהב.
בית הכנסת נבנה בשלושה שלבים:
- בשלב הראשון נבנתה מחציתו הראשונה של המבנה הקיים כיום, והוא שימש כתלמוד תורה במהלך היום, וכבית כנסת בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב.
- בשלב השני, בשנות ה-20 של המאה העשרים, נבנה תלמוד תורה נפרד אשר היה צמוד לבית הכנסת.
- בשלב השלישי הורחב בית הכנסת לממדים של היום.
את הרחבת בית הכנסת ועיטורו ביצירות אומנות יזם בנו בכורו של המייסד, פרופ' אהרן מרדכי הכהן (1914–1997) ששימש כגבאי בית הכנסת בשנים 1956 עד 1997. בין היתר הוצבו בבית הכנסת המורחב בשנת 1979 ויטראז'ים מעשה ידיו של האומן יוסף שאלתיאל וכן בימת תפילה שהיא העתק של הבימה בבית הכנסת המרכזי בעיר שיראז.
את בית הכנסת פוקדים מעת לעת מבקרים במסגרת סיורים העוסקים בהכרת מרקמה המגוון של העיר ירושלים.
ב-18 בספטמבר 2007 שודר בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית סרט דוקומנטרי על בית הכנסת לרגל חגיגות המאה.
בשנת 2012 הוחלט להנהיג בבית הכנסת קבלת שבת בסגנון הרב קרליבך במטרה למשוך קהל צעיר לתפילה. בעקבות זאת, הפך בית הכנסת מוקד משיכה למתפללים ומתפללות רבים וכיום פוקדים את בית הכנסת מאות מתפללים צעירים בכל ערב שבת. כמו כן, מתקיימים בבית הכנסת שיעורים על בסיס קבוע.
לקריאה נוספת
עריכה- רפאל חיים הכהן, אבנים בחומה. בהוצאת דפוס רפאל חיים הכהן (קיים עותק בספרייה הלאומית בירושלים)
- כנס מתפללי בית הכנסת אוהבי ציון - לציון תשעים שנה להיווסדו. בעריכת פרופ' אהרן מרדכי הכהן. כ"ח כסלו תשנ"ה, 1.12.1994.
- כנס מתפללי בית הכנסת אוהבי ציון - חוברת לציון מאה שנה להיווסדו. בעריכת שמואל הכהן בן בוליסה ורפאל חיים הכהן. ט"ו בתמוז תשס"ו, 11 ביולי 2006
קישורים חיצוניים
עריכה
- בית הכנסת אוהבי ציון, באתר "היו ימים"
- הפיוט ידיד נפש, בביצוע מתפללי בית הכנסת אוהבי ציון, ירושלים 1960, באתר הפיוט והתפילה