בית הכנסת הגדול של בוקרשט
בית הכנסת הגדול (ברומנית: Sinagoga Mare) של בוקרשט שוכן בין רחוב וסילה אדאמאקה, לשעבר "רחוב בית הכנסת" ובין רחוב שאול, המבנה היחיד על רחוב אדאמאקה.[1] בבית הכנסת הגדול הונהגו במאה ה-20 שינויי ריטואל שדמו לזה הניאולוגי[2] והותאמו לו מקום למקהלה ולעוגב. המקהלה כללה גברים, נשים וילדים.[3]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
בוקרשט |
| מדינה |
רומניה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1845 |
| תאריך פתיחה רשמי |
11 באוגוסט 1903 |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות נאו-קלאסית |
| קואורדינטות | 44°25′46″N 26°06′31″E / 44.42952°N 26.10861°E |
|
(למפת בוקרשט רגילה)   בית הכנסת הגדול של בוקרשט | |
  | |
היסטוריה
עריכהבית הכנסת כונה "הגדול" משום שבמשך תקופה ארוכה היה בית הכנסת הגדול ביותר בבוקרשט, לפני בניית היכל קורל. בית הכנסת נבנה בשנת 1846[3] ונחנך בערב ראש השנה ה'תר"ח (1847), על קרקע שקודם לכן היו עליה 4 בתי כנסת של גילדות יהודיות שונות (באותה תקופה כל גילדה התפללה בבית כנסת נפרד). יזמה את הקמת בית הכנסת עדת היהודים הפולנים בבוקרשט (comunitatea evreilor lehi) אחרי שכמה בתי כנסת שלה נחרבו בדליקות. לכן בית הכנסת נודע בתחילתו גם כ"בית הכנסת הפולני" - Sinagoga poloneză. חנוכת בית הכנסת נערכה בשנת 1847 על ידי הרב הגדול משולם זלמן פרנקל והרב זלמן בהרב.[4]הבניין ניזוק באמצע שנות ה-1860 על ידי פורעים לאומנים רומנים שהפגינו נגד הענקת אזרחות ליהודים.
בשנת 1903 עבר בית הכנסת בנייה מחודשת ובעקבותיה נחנך מחדש ב-11 באוגוסט.[5] בשנת 1909 הבימה הוזזה אל ארון הקודש והקיר המזרחי (האדריכל פטרה אנטונסקו). בשנת 1915 הותקנה בו תאורה חשמלית, מאוחר יותר גם הסקה.
אחרי שנת 1925 ובשנים 1931–32 עבר בית הכנסת שיפוצים והרחבות לפי תוכניות של האדריכל היהודי ז'אן לוקאר (Jean Locar) ובפיקוחו הצמוד, הכול ללא תמורה כספית. בית הכנסת הפך לפנינה ארכיטקטונית שזכתה להכרה כשהוכרז למבנה היסטורי מוגן. ציורי תקרה בסגנון רוקוקו עוצבו בשנת 1936 על ידי גרשון מ. הורוביץ (1882 - 1942).
בשנת 1941, במרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט נבזז בית הכנסת וניזוק, אך לא נשרף, כמו שנשרף בית הכנסת הספרדי הגדול, הודות למשרתת נוצרית רומניה בשם לוקרציה קנז'אה (Lucreţia Canjea) שדיברה אל הבוזזים וריככה בדמעותיה ובתוכחותיה את לבם.[6]
לאורך שנות קיומו פעלו בבית כנסת זה מהמפורסמים בין רבני בוקרשט כמו המלבי"ם, ד"ר הינריך אלפרין, ד"ר אברהם מאיר הלוי, ד"ר יעקב יצחק נימירובר, ד"ר אלכסנדר שפרן וד"ר דוד משה רוזן.
אחרי המהפכה ברומניה, בשנת 1991 הוקם בבית הכנסת הגדול מוזיאון השואה של יהדות רומניה. בשנת 2007 עבר הבניין שיפוץ נוסף, בעיקר בחזית.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- דפי היסטוריה - בית הכנסת הגדול ברומנית
- תמונות של מבנים היסטוריים יהודים, כולל תמונות פנים של בית הכנסת הגדול
- התכנון מחדש של בוקרשט - באתר מוזיאון העיר בוקשרט Anca Tudorancea-Ciuciu Sistematizarea Bucureștiului și sinagogile - 2014
(אנקה טודוראנצ'ה-צ'וצ'ו - התכנון מחדש של בוקרשט ובתי הכנסת, 2014, תקציר הרצאה 13.11.2014)
- Sinagoga Mare, ultimul reper al unui cartier evreiesc (ברומנית)
- המורשת היהודית בבוקרשט - באתר "ההתנגדות האורבנית", כולל תמונות מתקופות שונות של בית הכנסת הגדול בבוקרשט (אורכב 19.01.2012 בארכיון Wayback Machine)
Situl "Rezistenţa urbană": Moştenirea evreiască bucureşteană. (ברומנית)
הערות שוליים
עריכה- ^ Strada cu un singur număr din Bucureşti - cea mai neobișnuită adresă din Capitală (ברומנית)
- ^ Sinagoga Mare, ultimul reper al unui cartier evreiesc Stilul oficierii in Sinagoga Mare nu era "ortodox” ci "neolog”
- ^ 1 2 דפי היסטוריה - בית הכנסת הגדול
- ^ התכנון מחדש - אתר המוזיאון של העיר בוקרשט
- ^ Hary Kuller, Presa evreiască din România, Tritonic, Bucureşti - הארי קולר, העיתונות היהודית ברומניה, הוצאת טריטוניק, בוקרשט עמוד 216
- ^ מתתיאס קרפ, הספר השחור כרך א', ע' 199, מהדורה שנייה, הוצאת דיוג'נה 1996