בית הכנסת של ברודסקי
בית הכנסת של ברודסקי (ביידיש: די בראָדסקי שול) הוא בית כנסת היסטורי במרכז העיר קייב שבאוקראינה, שהיווה מרכז דתי ותרבותי ליהודי קייב.
 | |
| בית הכנסת | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| כתובת |
קייב  |
| מיקום | קייב |
| מדינה | אוקראינה |
| זרם | יהדות אורתודוקסית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1897–1898 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1898 |
| אדריכל | גאורגי שלייפר |
| סגנון אדריכלי | התחייה המורית |
| קואורדינטות | 50°26′00″N 30°31′00″E / 50.433333333333°N 30.516666666667°E |
|
(למפת קייב רגילה)   בית הכנסת של ברודסקי | |
  | |
בית הכנסת נמצא ברחוב שותא רוסתוולי 13. הוא נבנה בשנת 1898 לפי תכנונו של האדריכל גאורגיי שלייפר, ובמימון הסוחר והתעשיין אליעזר ברודסקי. הפרויקט בוצע על ידי חברת הבנייה של לב גינזבורג.
היסטוריה
עריכהבסוף שנות התשעים של המאה ה-19 החליט הסוחר העשיר, התעשיין והנדבן היהודי אליעזר ברודסקי לבנות לעצמו בית כנסת. באביב של שנת 1897 הוא קיבל אישור מהסנאט של האימפריה הרוסית. בית הכנסת הכוראלי נפתח ב-24 באוגוסט (5 בספטמבר לפי הלוח הגרגוריאני) של שנת 1898, ביום הולדת ה-50 של ברודסקי. עלות הבנייה הסתכמה ב-150 אלף רובלים. בטקס הפתיחה החגיגי נוכחו ראש המחוז, ראש העיר קייב ונציגים חשובים אחרים של אותה תקופה.
בקני המידה של מזרח אירופה, בית-הכנסת היה מודרני להפליא: ניתנו בו דרשות סדירות במקום פלפולים תלמודיים או שיעורי מוסר של מגידים, נאסר להרעיש ולהפריע בתפילה, צופה מהמתפללים להגיע בלבוש אירופאי והייתה מקהלת בנים עם חזן מקצועי. מוטיבים אלה (שהיו מובנים מאליהם במרכז ומערב אירופה) נחשבו לסממנים אליטיסטיים, ובית-הכנסת – כמו מוסדות דומים במזרח – שירת לא את כלל הציבור אלא את האליטה המסחרית הגליציאנית ואת החוגים המתקדמים שהיו מקורבים אליה.[1]
אחרי מהפכת אוקטובר, בשנת 1926, בית הכנסת נסגר בהוראת השלטונות. המבנה שימש כמועדון. בשנת 1955 קיבל תיאטרון הבובות האקדמי של קייב את המבנה. במהלך השנים בוצעו במבנה שינויים רבים. ב-1970 נבנתה חזית חדשה ונבנתה מחדש הקומה השלישית.
בשנת 1992 פרסם נשיא אוקראינה חוק העוסק בהחזרת מבני דת לידי קהילות שהמבנים היו שייכים להן בעבר. לאחר פנייה של הקונגרס היהודי-אוקראיני בראשות ודים רבינוביץ' ב-1997, עבר תיאטרון הבובות למבנה אחר, והקהילה יהודית קיבלה את בית הכנסת לרשותה. ב-14 במרץ 2000 התקיים טקס חגיגי של פתיחתו המחודשת של בית הכנסת. ב-2008 הקהילה חגגה 110 שנים לבית הכנסת.
גלריה
עריכה-
המראה המודרני -
מראה בית הכנסת בשנות ה-70, עת שימש כתיאטרון בובות -
-
-
קישורים חיצוניים
עריכה
- בית הכנסת עבר לידי קהילה, כתבה באנגלית
הערות שוליים
עריכה- ^ Natan M. Meir, Kiev, Jewish Metropolis: A History, 1859-1914, Indiana University Press, 2010, עמ' 171.מיכאל מאיר, Judaism Within Modernity: Essays on Jewish History and Religion, Wayne State University Press, 2001. עמ' 280-281.
