בית הכנסת של פאפה
בית הכנסת של פאפה ברחוב פטפי (בהונגרית: Pápai zsinagóga) היה בית התפילה של הקהילה היהודית המאוכלסת ביותר במחוז וספרם, בניין בית הכנסת היה השלישי בגודלו בהונגריה. הוא לא משמש למטרות תפילה מאז מלחמת העולם השנייה, נמצא במצב מוזנח וזקוק לשיפוץ. בסתיו 2012 אורגנה בה תערוכת צילומים על חיי הקהילה היהודית של פאפה.[1][2]
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית כנסת  |
| מיקום |
פאפה |
| מדינה |
הונגריה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 11 בספטמבר 1846 |
| תאריך פתיחה רשמי |
11 בספטמבר 1846 |
| קואורדינטות | 47°19′42″N 17°27′50″E / 47.328439°N 17.463842°E |
  | |
היסטוריה
עריכהיהודים התיישבו בעיר פאפה ככל הנראה כבר במאה ה-17. בית התפילה הראשון שלהם לפי נתון משנת 1714 היה במבצר הפנימי, באזור שמכונה היום "ארמון המבצר" (הו') של ימינו. כבר בשנת 1743 נבנה בית כנסת ברחוב בצ'אני (Batsányi) של היום. מוסדות הקהילה היהודית הוקמו רק בשנת 1748 על בסיס איגרת החסות של הרוזן פרנץ אסטרהאזי שהתיר התיישבות של משפחות יהודיות נוספות בעיר. הקהילה שמנתה אז כמה תריסרי נפשות בלבד עברה כעבור מאה שנים את ה-2,700 נפשות, בהערכה, כ-20% מאוכלוסיית העיר. מסיבה זו היה צורך בבית כנסת הרבה יותר גדול.
בשנת 1841 יועד אתר עבור בית הכנסת החדש על מגרש ליד הקולג' הקלוויניסטי (המכונה כיום "המכללה העתיקה") ברחוב המכללה (נקרא אז גם "רחוב יהודי" מכיוון שרוב האוכלוסייה היהודית התגוררה באזור). כיוון הרחוב שנמשך בקו צפון-מזרח--דרום-מערב עמד בתקנות ההילכתיות ובית הכנסת נבנה במקביל לרחוב, כך שאחד מקירותיה הצדדיים פנה לרחוב. הבנייה, שתרם עבורה גם הרוזן פאל אסטרהאזי מאה אלף לבנים, החלה בשנת 1844. ב-11 בספטמבר 1846 נחנך בית הכנסת בנאום בשפה ההונגרית של הרב לאופולד לעף שנבחר ממש באותה השנה לרב של העיר פאפה.
במהלך מלחמת העולם השנייה נגרם נזק כבד לבית הכנסת. ב-1 ביוני 1944 הוקם גטו פאפה ברחובות הסמוכים לבית הכנסת (בין רחובות אטווש, ראקוצי, סנט לאסלו ובשטיה), שם הצטופפו תושבי העיר היהודים וגם התושבים היהודים של הכפרים מהסביבה (יותר מאלפיים וחמש מאות איש). בין 30 ביוני לבין 3 ביולי, הועמסו כל היהודים בצפיפות עצומה על קרונות בקר וגורשו לאושוויץ. הכוחות הגרמנים השתמשו בבית הכנסת לאחר מכן כאורוות סוסים והספסלים נעקרו לצורכי הסקה. רק כמה מאות מהיהודים המגורשים חזרו הביתה בחיים, ורבים מהם היגרו אחר כך אל מחוץ להונגריה.
בית הכנסת נפתח מחדש בשנת 1945 על ידי הרב עקיבא אייזנברג מגיור, לימים הרב הראשי של וינה ועל ידי החזן הראשי לזר לוי,[3] אך בשל מספרם הקטן של חברי הקהילה, הבניין לא היה בשימוש במידה רבה מאז מלחמת העולם השנייה. שיפוצו וניצולו התרבותי היו על הפרק מאז שנות ה-80, אך בגלל מחסור במשאבים לא החלו בשיפוץ עד היום. בשנים האחרונות מארח המקום מדי פעם קונצרטים של מוזיקה קלאסית, למרות מצבו ההרוס.[4] הבעלים הנוכחי, עיריית פאפה, מבקשת להפוך את הבניין למוסד תרבות ציבורי רב-תכליתי, אך בקשתה לתמיכת ממשלת הונגריה נדחתה עוד בשנת 2004, תוך ציון הסיבה:מחסור במשאבים.[5] יוזמה נוספת הייתה ליצור את התנאים החומריים לשיפוץ באמצעות "הקרן לשימוש בית הכנסת של פאפה"[6] שהוקמה בשנת 2007, בה השתתפו צאצאי יהודי פאפה שחיים בניו יורק. בית הכנסת המשופץ היה אמור לערוך תפילות בחגים היהודיים ואחר כך לתפקד כתערוכה, חדר קונצרטים וכנסים וכספרייה. על פי התוכניות, "בית הזיכרון היהודי ההונגרי" צריך לקום במקום.
ב-15 ביולי 2012 נפתחה תערוכה בבית כנסת בשם "שכנים שנשכחו - משפחות, גורלות, סיפורים מחיי יהדות פאפה במאתיים השנים האחרונות". חומר נוסף עבורה נאסף לקראת שנת 2019, 75 שנה לזכר גירוש היהודים למחנות ההשמדה. בקשתו של הארגון הלא-ממשלתי PÁZSIT לשלטון המקומי בפאפה הייתה לפתוח מחדש את התערוכה, אך זה לא קרה. בית הכנסת הקלאסיציטי העצום והמרשים ניצב ריק, מתדרדר, מתבלה, ומצבו מדאיג יותר ויותר.[7]
מראה חיצוני
עריכה
ההופעה החיצונית של מבנה בית הכנסת, שנבנה בסגנון הקלאסיציטי, מאוד צנוע ואף פוריטני ונשבר רק באמצעות החלונות התאומים המסודרים בשתי שורות ועל ידי שני החלונות העגולים הגדולים בצד המזרחי והמערבי. הבניין בן שתי הקומות בולט מתוך הבתים בני הקומה האחת של הסביבה. ממדיו החיצוניים הם 21.36 ו-31.87 מטר, שטחו הפנימי במפלס הכניסה הוא 398 מ"ר, גובהו הפנימי הוא 19.6 מטר ושטח האולם הראשי שלו הוא 10.20 על 21.23 מטר. קומת הקרקע והמרפסת (גלריה) התחתונה יכלו להכיל שמונה מאות גברים, עזרת הנשים הייתה במרפסת בקומה השנייה.
לבניין חמישה שערים. הכניסה הראשית מוקפת עמודים קורינתיים מעוטרים והיא לא נפתחת ישירות מהרחוב, אלא מחצר קטנה בצד המערבי. כניסה זו אטומה היום בקיר בלוקים. בטימפנון שלו היה ציטוט מתוך ספר שמות כח ח: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"[8] כהעתק המדויק של שער הכניסה מרחוב פטפי, היה רשום הפסוק מתהילים קיח כ: "זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו". כיום שתי הכתובות קרסו, רק חלקן נראה לעין. מימין ומשמאל לכניסה הראשית יש דלת קטנה, דרכה ניתן לגשת לגלריות.
פנים בית הכנסת מחולק לשלושה אולמות על ידי שורת עמודים כפולה, כאשר העמודים הראשיים מחוברים בשורות ארקדות שנשענות על ארבעה עמודים כל אחת. למעט הצד המזרחי שמול הכניסה הראשית, כל פנים בית הכנסת מוקף במרפסת דו קומתית (עזרת הנשים): הגלריה בקומה הראשונה נתמכת על ידי עמודים מלבניים עבים, הקומה השנייה נתמכת בעמודים קורינתיים חינניים, והמפלס העליון נסגר על ידי קמרון שמשתרע על כל החלל. כאשר נבנה בית הכנסת, הושאר מקום גם לאורגן בקומה השנייה של הגלריה, אך הוא מעולם לא הוצב במקומו בסופו של דבר בגלל נסיגת המגמה הניאולוגית בקהילה. מעקות הברזל המעוצבים של הגלריות שהיו בעבר נעלמו היום. למרות ההזנחה של עשרות השנים, צביעת הקירות הקלאסית עם קישוטי צמחים על העמודים המרכזיים, שחוקים אמנם ברוב המקומות, אך עדיין נראים גם היום.
בצד המזרחי של הבניין ניצב ארון הקודש, בו הוחזקו פעם ארבעים עד ארבעים וחמישה ספרי תורה. צורתו מחקה את הכניסה הראשית של הבניין שמולו. בטימפנון שלו נכתבה כתובת עברית מוזהבת, פסוק משמות כב כה: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת". שיאו מעוטר בשני לוחות האבן של עשרת הדיברות. בשני צדי ארון הקודש היו המושבים של ראשי הקהילה. דוכן הקריאה בתורה הוצב על ידי הקהילה הניאולוגית ממש מול ארון הקודש במהלך הבנייה. לימים, עם התחזקות המגמה האורתודוקסית בקהילה, המיקום הוליד התנגדויות רבות (על פי המסורת האורתודוקסיות מקומו הוא באמצע האולם).
החלון העגול מעל ארון הקודש מוקף בשני ציטוטים, למעלה מתהילים טז, פסוק ח: "שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט" ולמטה מהתלמוד: "דע לפני מי אתה עומד” ( מסכת אבות ג א). עמודי התמיכה העיקריים מכילים קטעים מפסוקים של תהילים יט ט: "פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עיניים".
בצד הנגדי, מול הכניסה הראשית, מוצגים הלוחות של חברה קדישא: שני לוחות אבן מוזהבים על העמודים שמחזיקים את הגלריה, זו מול זו, באותה צורה ועיטור.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אדל נמט - לאיוש סאבו: פאפה (פנורמה - סדרת ערים הונגריות). בודפשט, 1989 (ISBN 963-243-383-1)
- רודולף קליין: בתי כנסת בהונגריה 1918–1782 Rudolf Klein: Zsinagógák Magyarországon 1782–1918: fejlődéstörténet, tipológia és építészeti jelentőség/Synagogues in Hungary 1782–1918. Genealogy, Typology and Architectural Significance. TERC, Budapest 2011, [[:de:Spezial:ISBN-Suche/9789639968011|ISBN 978-963-9968-01-1]], S. 453.
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ http://www.programturizmus.hu/tdestination-papai-zsinagoga.html
- ^ http://infopapa.hu/hir_olvas/permalink:elfeledett-szomszedaink-rendhagyo-kiallitas-nyilt-a-papai-zsinagogaban-2012-07-15-152540/
- ^ Zsido.com − Tanulva emlékezni
- ^ 2007. szeptember 23-án, a zsidó kultúra napján Antal Zsuzsanna és a Fischer's Company adott elő részleteket a Hegedűs a háztetőn és a Yentl című musicalekből. Napló, 2007. szeptember 28.
- ^ Hiller István levele Kovács Zoltán polgármesternek
- ^ "Mentik a zsinagógát – A Szombat cikke". אורכב מ-המקור ב-2007-09-28.
- ^ Huszár Ágnes (2019-11-22). "Egy elfeledett kiállítás". ÉS.
- ^ A magyar fordítások a Károli Bibliából származnak.