בית הכנסת שף ויתיב
בית הכנסת שף ויתיב הוא בית כנסת עתיק שהיה קיים בעיר נהרדעא בבבל, ועל פי המסורת נבנה בידי גולי ירושלים לאחר חורבן בית המקדש הראשון.
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית כנסת |
| מיקום | נהרדעא |
| מדינה |
עיראק  |
| מייסדים | גולים לבבל |
  | |
המקור הראשון למעמדו המיוחד של בית הכנסת שף ויתיב הוא בתלמוד בבלי מסכת מגילה[1], שם נאמר כי כאשר גלתה השכינה לבבל היא שורה לסירוגין בבית הכנסת שף ויתיב שבנהרדעא ובבית הכנסת שבעיר הוצל הסמוכה. שני בתי כנסת אלו היו ככל הנראה שני בתי הכנסת העתיקים ביותר בבבל, ועל פי המסורת נבנו עם בוא היהודים אליה. בתלמוד שם אף מסופר על אמוראים שונים שישבו בבית הכנסת בשעות שבהן שרתה השכינה במקום.
בית הכנסת שף ויתיב נזכר במקומות נוספים בתלמוד, ומוזכר שהייתה מוצבת בו "אנדרטה" שעוררה שאלה הלכתית של חשד עבודה זרה[2].
מסורת קדומה פירשה את שמו של בית הכנסת כתרגום ארמי של "שנעקר ("נישוף") וישב", ועל פיה נבנה בית הכנסת מאבנים שהביאו גולי ירושלים עם יהויכין המלך בעת חורבן בית המקדש הראשון. כך כתב רב שרירא גאון:
"הוו יודעים דמעיקרא כד גלו ישראל בגלות יכניה והחרש והמסגר וכמה נביאים עמהם אייתינהו לנהרדעא, ובנו יכניה מלך יהודה וסיעתו בי כנישתא ויסדוה באבנים ובעפר שהביאו עמהם מבית המקדש, לקיים עליהם מה שנאמר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, וקריוה לההוא בי כנישתא בי כנישתא דשף ויתיב בנהרדעא. כלומר שנסע בית המקדש וישב כאן. והות שכינתא עמהון כדאמרינן במגילה בבל היכא רב אמר בכנישתא דהוצל ושמואל אמר בכנישתא דשף ויתיב בנהרדעא. ולא תימא הכא ולאו הכא אלא זמנין הכא וזמנין הכא. אמר אביי תיתי לי דכי מרחקנא פרסה התם מצלינא." (תרגום: היו יודעים שבתחילה, כאשר גלו ישראל בגלות יכניה והחרש והמסגר וכמה נביאים עמהם, הביאום לנהרדעא. ובנו יכניה מלך יהודה ואנשיו בית כנסת ויסדוהו מאבנים ועפר שהביאום עמהם מבית המקדש, כדי לקיים את הפסוק "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", וקראו לאותו בית כנסת "בית הכנסת שנעקר וישב בנהרדעא", כלומר שנסע בית המקדש וישב כאן. והייתה השכינה עמהם, כמו שנאמר במסכת מגילה 'בבבל היכן מצויה השכינה? רב אמר בבית הכנסת בהוצל ושמואל אמר בבית הכנסת שנעקר וישב בנהרדעא. ואל תאמר כאן ולא כאן, אלא לפעמים כאן ולפעמים כאן. אמר אביי: 'תיתי לי' ('תהא לי', לשון התפארות) שכאשר הייתי מרוחק פרסה משם הייתי בא לשם להתפלל'.)
בפירוש רש"י[4] צוטט פירוש זה, אולם רש"י עצמו פירש את שמו של בית הכנסת באופן מילולי "שחרב וישב", כלומר שחרב ונבנה מספר פעמים.
במאה ה-11 ביקר במקום הנוסע בנימין מטודלה וציין שבית הכנסת "שף ויתיב" עדיין עמד על תילו. כעשרים שנה אחריו ביקר במקום הנוסע רבי פתחיה מרגנסבורג, וסיפר כי גג המבנה וכותלו המזרחי חרבים ורק שלושה כתלים עומדים. לדברי רבי פתחיה, כותלו החרב של בית הכנסת היה בנוי על גדת נהר הפרת, והוא היה בנוי רק מעפר (כנראה כוונתו לבוץ וחמר) ללא אבנים כלל, והוא העפר שהביא יכניה המלך מירושלים. פתחיה אף מספר אגדה עממית שסיפרו לו היהודים תושבי המקום, כי מדי לילה נראה עמוד אש יוצא מחורבות בית הכנסת ונראה עד למרחוק.
מסורת שעברה בין יהודי עיראק בדורות האחרונים קשרה את בית הכנסת שף ויתיב לבית הכנסת הגדול שבבגדאד (המכונה "צלאת אלכביר"). מקורה הידוע לנו של המסורת הוא בשם הרב עבדאללה סומך (1813–1889), כפי שמסר אחד מתלמידיו בשמו[5]. אותו התלמיד אף קבע שלט בבית הכנסת, שהיה תלוי בו עד עליית יהודי עיראק בשנות החמישים במבצע עזרא ונחמיה, וזה לשונו: "זאת בית הכנסת הגדולה והישנה ושמעתי ממו"ר ח' ר' עבדאללה סומך, שיש קבלה מזקני הדור, איש מפי איש, שהוא מגלות יכניה וזו היא דשף ויתיב בנהרדעא ועפרה מארץ-ישראל, וה' היודע".
מסורת זו אין לה על מה שתסמוך, מאחר שכאמור בית הכנסת שף ויתיב היה בנהרדעא הממוקמת עשרות קילומטרים דרומית-מזרחית לבגדאד. כיום מזוהה אתר בית הכנסת במקום הנקרא תל-כניסה, שלושה קלומטרים מצפון לחורבות נהרדעא[6].
קישורים חיצוניים
עריכהביקורו של הרב ישראל מאיר גבאי בבית הכנסת בבגדד, שעל פי המסורת הוא בית הכנסת 'שף ויתיב'.
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף כ"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ד, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ג, עמוד ב'.
- ^ במהדורת לוין הוא בעמ' 72-73.
- ^ מסכת מגילה שם.
- ^ הרב עזרא דנגור, בהקדמה לשו"ת "צדקה ומשפט" בגדאד 1921.
- ^ j. Obermayer; Die Landschaft Babylonien im Zeitalter des Talmuds und des Gaonats; Frankfurt am Main, 1929. p.249.