בית השגרירות הרוסית

מבנה היסטורי הממוקם בשדרות רוטשילד מספר 46, פינת רחוב שד"ל בתל אביב, ואחד מבנייניה הנודעים של העיר

בית השגרירות הרוסית (ידוע גם בשם בית לוין) הוא מבנה היסטורי הממוקם בשדרות רוטשילד מספר 46, פינת רחוב שד"ל בתל אביב, והוא אחד מבנייניה הנודעים של העיר. המבנה מתאפיין באדריכלות של הסגנון האקלקטי הייחודי ללב תל אביב. בבניין פעלה שגרירות ברית המועצות בין השנים 19481967.

בית השגרירות הרוסית
מידע כללי
סוג בית מגורים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת שדרות רוטשילד 46 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום תל אביב-יפו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1924
תאריך פתיחה רשמי 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל יהודה מגידוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′48″N 34°46′29″E / 32.0632°N 34.7748°E / 32.0632; 34.7748
(למפת תל אביב רגילה)
 
בית השגרירות הרוסית
בית השגרירות הרוסית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה

עריכה

המבנה תוכנן ב־1924 על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ', עבור משפחת לוין האמידה. הוא משופע בקישוטים וסמלים ברוח הסגנון הרומנטי, ובחזיתו פגודה.

בשנת 1936 נמכר המבנה לצבי ברייער, איש עסקים ובנקאי[1]. ברייער פתח בבית לוין בית ספר ללימוד אנגלית, ערך שינויים בחלליו הפנימיים והפך אותו לבניין משרדים. במקביל, פעל בו גם "בנק ארץ ישראל לתועלת אשראי" (שכיום נקרא U-Bank).

עם השנים החליף המבנה בעלים, ואחרי הקמת המדינה שכנה בו שגרירות ברית המועצות. ב־9 בפברואר 1953, בשעות הערב, נפגע הבית מפצצה שהונחה על ידי שלושה יהודים יוצאי לח"י. האירוע שימש אמתלה לניתוק היחסים הדיפלומטיים של ברית המועצות עם ישראל, בטענה שהפעולה קיבלה את חסותה של המדינה. היחסים הדיפלומטיים חודשו רק לאחר מות סטלין ביולי 1953, נותקו בשנית ב-1967 על רקע מלחמת ששת הימים וכוננו שוב בדצמבר 1991, בעקבות מדיניות הפרסטרויקה של מיכאל גורבצ'וב.

בחלוף שנים של הזנחה, הוכרז המבנה כמבנה לשימור, וב-1990 רכש אותו איש העסקים אלפרד אקירוב תמורת 5.5 מיליון דולר[2]. בשנת 1991 החל שיחזור ושיפוץ המבנה על ידי משרד האדריכלים של אמנון בר אור ומוטי בודק, יחד עם משרד המהנדס שמעיה בן אברהם. עבודת השימור בוצעה במקביל לבניית מגדל אלרוב בעורף הבית ובמחובר אליו, בתכנונם של משרד אדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון. אקירוב השקיע בפרויקט כולו כ-40 מיליון דולר[3]. פרויקט בנייה זה, המשלב שימור מבנה היסטורי בתמורה למתן זכויות בנייה רחבות לגורד שחקים בעורפו, עודד מאז עוד מספר פרויקטים דומים שנבנו באזור מרכזה ההיסטורי של תל אביב.

לאורך שנות התשעים ועד שנת 2006 שכנו בַּבניין המשרדים ואולמות התצוגה של בית המכירות הפומביות "סותבי'ס" והבניין שינה את שמו ל"בית סותבי'ס". בדצמבר 2006 נמכר הבית בלמעלה מ־35 מיליון שקלים לבני הזוג ג'רי שוורץ והת'ר ריסמן, ומעתה שמו "בית הישג"[4].

הבית נתרם לקרן הפילנתרופית שאותה הקימו בני הזוג, ולאחר שיפוץ יסודי משמש הבית לפעילויות הפילנתרופיות ובראשן קרן הישג, המעניקה מלגות לחיילים בודדים משוחררים[5].

אחד המונומנטים המעניינים של המבנה הוא הפגודה. כאשר שוחזר הבניין, הופתע צוות העובדים לגלות ששלושת חלקי הפגודה נפתחים בעזרת מנגנון מיוחד ויוצרים מעין פתח מעל לחדר המדרגות. המנגנון נועד, כנראה, לאפשר הכנסת רהיטים בקלות לתוך המבנה. הועלתה גם סיבה אחרת: בהיות משפחת לוין משפחה דתית, המטרה הייתה לאפשר בניית סוכה.

גלריית תמונות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה