בית מחניים

בניין ברחוב הנביאים בירושלים

בית מחניים הוא בניין מפואר בסגנון נאו-קלאסיציסטי ברחוב שבטי ישראל 34 פינת רחוב הנביאים בירושלים. הבניין נבנה בשנת 1885 לשמש כביתו הפרטי של הבנקאי יוהנס פרוטיגר והיום משמש כלשכת שר החינוך של מדינת ישראל. שם הבית לקוח מהפסוק בספר בראשית (על פי שמו הפרטי של יוהנס - יעקב)[1]: "ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם-המקום ההוא מחנים". הבית משמש דוגמה טובה להמחשת הפאר והגודל של בתי עשירי ירושלים במאה ה-19.

בית מחניים
מידע כללי
סוג בית מגורים, בניין משרדים עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת רח' שבטי ישראל 34 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1885
תאריך פתיחה רשמי 1885 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות נאו-קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°47′01″N 35°13′29″E / 31.783725°N 35.22480833°E / 31.783725; 35.22480833
(למפת ירושלים רגילה)
 
בית מחניים
בית מחניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בית מחניים בשנת 1937, כששימש כבית הספר אוולינה דה רוטשילד
הכניסה לבית: גמלון, שם הבית ושנת הקמתו

היסטוריה

עריכה

יוהנס (יעקב) פרוטיגר היה בנקאי שווייצרי פרוטסטנטי שעשה את הונו מבנק ומקבוצת משקיעים שהקים ונקראו על שמו. עם חברי הקבוצה נמנו שלום קונסטרום ויוסף נבון והקבוצה הייתה מעורבת בהקמת שכונות חדשות, ברכישת קרקעות (לימים השכונות ארנונה ותלפיות) ובהקמת מסילת הרכבת בין ירושלים ליפו. ב-1896 הכריז בנק פרוטיגר על פשיטת רגל ובית מחניים עבר לרשות הפטריארכיה הלטינית.

אגודה יהודית מלונדון בשם 'אגודת אחים', רכשה את הבית ושיכנה בו את בית הספר לבנות על שם אוולינה דה רוטשילד (בהנהלת חנה יהודית לנדאו שכינויה היה "מיס לנדאו", שם שדבק גם בבית הספר אותו ניהלה), שעבר אליו מהרובע היהודי בעיר העתיקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה מנהלת בית הספר, שהייתה אנגלייה, גורשה למצרים. בית הספר פונה והבית הוחרם לטובת מגורי קצינים עות'מאנים.

בשנות ה-20 של המאה ה-20, עבר לגור במבנה מנחם אוסישקין, מנהל הקרן הקיימת לישראל. ב-1927 פונה אוסישקין מהבית על ידי הנציב הבריטי העליון שמשכנו הקודם במתחם אוגוסטה ויקטוריה נפגע ברעידת אדמה. הנציב התגורר בבית מספר שנים, עד להשלמת משכנו החדש, ארמון הנציב. אוסישקין שהקים את ביתו החדש בשכונת רחביה קרא לו מחנים, אך הפעם כתב את השם בחזית הבית בעברית.

בשנות ה-30 חזר בית הספר לבנות לבניין, אך ב-1948 פונה שוב בשל קרבתו לגבול הירדני. ב-1949 הופקע הבניין על ידי ממשלת ישראל ושימש כמשרדו של זלמן שזר, שר החינוך הראשון. מאז ועד היום משמש הבית את לשכת שרי החינוך והנהלת משרד החינוך של מדינת ישראל.

ב-1992 הבניין עבר שיפוץ יסודי בעלות של כ-2.5 מיליון שקל.

עיצוב

עריכה

הבית מעוצב בסגנון רנסאנסי, נאו-קלאסיציסטי, שהיה נפוץ באותה תקופה עבור בנייני פאר בעולם המערבי. הבית בן שתי קומות עם עליית גג ומרתף. על הגג הוקמה במה מוקפת מעקה לתצפית על העיר העתיקה. מסביב לבית חצר עצי נוי גדולה הכוללת גם ארזי לבנון.

הבניין מעוצב באופן סימטרי. בחזית הבניין כניסה ראשית המעוטרת משני הצדדים בפילאסטרים ועליהם גמלון משולש. באמצע הגמלון חקוק שם הבית באנגלית: Mahanaim. בשני צדי החזית יש שני אגפים בצורת חצי מתומן, הבולטים מחוץ לקיר ומעוטרים בגילופי אבן בצורת מעוין. עיטור דומה יש גם בדלת הכניסה הראשית העשויה עץ. שתי קומות הבית מעוצבות באופן דומה. בשתיהן אולם מרכזי שסביבו מפוזרים החדרים (בסך הכול מכיל הבית 40 חדרים). השירותים הוקמו בשני מגדלונים בצמוד לבית מאחוריו, והם מחוברים לאולם המרכזי על ידי מסדרון. בחצר, שהוקפה חומה גבוהה, נבנו בנייני שירותים כגון בית הגנן, אורווה ובורות מים, וניטעו בה עצי נוי רבים.

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקמה בכניסה לבניין עמדת שמירה וביקורת נכנסים. תוספת זו נבנתה ללא קשר לסגנון האדריכלי של הבניין עצמו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא בית מחניים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה