בית הסוהר אופק
בית הסוהר אופק הוא כלא ובית מעצר בישראל לבני נוער עד גיל 18.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | בית סוהר, בית כלא לבני נוער |
מדינה | ישראל |
מפעיל | שירות בתי הסוהר |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–2001 |
תאריך פתיחה רשמי | 2001 |
קואורדינטות | 32°14′31″N 34°53′10″E / 32.241807740438°N 34.886024727525°E |
אתר רשמי | |
היסטוריה
עריכהבתחילה היה "אופק" אגף לנוער בכלא השרון ובשנת 2001 הפך לכלא עצמאי. כלא אופק עבר בשנת 2003 למבנה חדש באותו מתחם שאמור לענות על צרכיה המיוחדים של אוכלוסייתו ולהכיל עד 240 אסירים. הכלא נוסד על ידי ד"ר אילי גולדברג (דוקטור בקרימינולוגיה).
החל משנת 2022 אוחד הכלא עם בית הסוהר הצמוד לו, בית הסוהר רימונים. מפקד בית הסוהר רימונים-אופק הוא מפקד שני המתקנים, בדרגת תת-גונדר.
על פי דו"ח ועדת פלמור, ב-2016 18.5% מהקטינים הכלואים במתקן היו בני העדה האתיופית.[1] ב-2019 נתון זה ירד ל-7% (חמישה אסירים בלבד). מספר האסירים בכלא ירד באופן משמעותי בשל חלופות מעצר מ-150 אסירים ל-70 אסירים בלבד.[2]
מעצר וחקירות קטינים
עריכהעל פי החוק בישראל אסור לחקור ילד שטרם הגיע לגיל 12 בתחנת משטרה. בהתעורר הצורך בחקירה כזאת, יגיע חוקר נוער לסביבת הילד כדי לחקרו והוא לא יכלא גם אם יוכח שהוא אשם.
נער בגיל 13 ומעלה יילקח לתחנת המשטרה וייחקר שם על ידי חוקר נוער. אפשר לעצור נערים בגילים 13–14 למשך 12 שעות ונערים בגילים 15–17 למשך 24 שעות. אפשר להאריך את המעצר לתקופה זהה נוספת, באישור השוטר הממונה על תחנת המשטרה. ישנה גם אפשרות להארכת מעצר לזמן מוגבל בהחלטת בית משפט.
פעילות בכלא אופק
עריכהבתקופת הכליאה בכלא אופק לומדים הנערים בבית ספר הנמצא במרכז החינוך של בית הסוהר כחלק מחוק חינוך חובה לקטינים, הנערים לומדים 4–6 שעות ביום בכיתת לימוד. בשעות הפנאי הנערים משתתפים בפעילויות חינוך חברתי קהילתי ובקבוצות טיפוליות כחלק מתוכנית השיקום שלהם. באופק מתקיימים אימוני כדורגל, פעילות תנועת נוער (של הצופים), טיפול בעזרת בעלי חיים בפינת החי של בית הסוהר, פרויקט צהלה- זהו מיזם התנדבותי המהווה כלי שיקומי, מופעל על ידי עמותת "צהלה" ובשיתוף סגל בית הסוהר, הרעיון הוא לגייס את הנערים לשיקום וכן לייצר מעבר יישיר מבית הסוהר לאזרחות ולרבות גיוסם לצבא.
באופק קיים גם מרכז קשב הנותן מענה לנערים עם הפרעת קשב וריכוז ומכוון אותם להצלחה בלימודים ונותן להם כלים להתמודדויות שונות כגון תקשורת בינאישית, כישורי חיים ועוד.[3]
לרשות הנערים קיימת קנטינה בה הם יכולים לרכוש מזון מעבר למזון המסופק על ידי הנהלת הכלא. הנערים הכלואים מקבלים דמי כיס חודשיים לצורך קניות בקנטינה, בהתאם לגילם.
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בית הסוהר אופק
- אתר האינטרנט הרשמי של בית הסוהר אופק (באנגלית)
- בית סוהר אופק, באתר שירות בתי הסוהר
- שבט אופק של תנועת הצופים, באתר הצופים
- איתן בקרמן, סדנת קואוצ'ינג מסוג שונה במקצת, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2009
- חגית רון רבינוביץ', הצצה נדירה אל כלא אופק, באתר ישראל היום, 24 במאי 2013
- עומרי אפרים, נערים מאחורי הסורגים: "מנסה לנתק את הרגש כי אחרת אני נחנק מבפנים", באתר ynet, 28 באוגוסט 2016
- "70% חזרה לכלא": הנערים ב"אופק" רוצים סיכוי להשתלב בחברה, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 17 בפברואר 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ שחורות - מסע אל תוך שכונות הגטו האתיופיות עם צעירי הקהילה, דקה 3:00, 4 ביולי 2018
- ^ אמיר אלון, "זה בי"ס לעבריינות": מספר הנערים הכלואים פחת בחצי, באתר ynet, 12 בפברואר 2019
- ^ הדר גיל-עד, הזדמנות אחרונה לשינוי - דווקא בכלא אופק: "המקום הכי לא צפוי", באתר ynet, 29 באוגוסט 2018