בית רומנו (חברון)
בית רומנו הוא מבנה גדול מחוץ לקסבה של חברון, המשמש את היישוב היהודי בחברון.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בניין  |
| מיקום |
חברון |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | המאה ה־19 – הווה (כ־125 שנים) |
| קואורדינטות | 31°31′31″N 35°06′20″E / 31.52518611°N 35.105675°E |
 | |
  | |
היסטוריה
עריכהעל פי הכתובת שחקוקה על פתחו הוא נבנה בשנים 1876-1875. את הבניין הקים חיים ישראל (מרקדו) רומנו, סוחר תבואות עשיר מקושטא, במרכז שטח אדמה רחב ידיים אותו רכש.
הבניין המקורי כלל שלוש קומות רחבות ידיים, בורות מים ומתקני שירותים. הבית מהווה ציון דרך בהתפתחות העירונית של חברון. זוהי היציאה הבנויה הראשונה מחוץ לתחומי העיר הישנה (הקסבה), וממנה התפתחה העיר החדשה לכוון מערב. הבית שימש כמרכז אירוח והיה בו גם בית כנסת מפואר ששמש קהילה קטנה של יוצאי טורקיה, שכונה "בית הכנסת האיסטנבולי". בבית כנסת זה התפלל גם הרב מדיני, ה"שדי חמד", שגר בבניין וגם הקים בו ישיבה.
לאחר מותו של רומנו בשנת 1912, ביקש בנו אברהם למכור את הבניין למשפחה ערבית עשירה בחברון. ברכישת המבנה והשדות שסביבו התעניינו גם המיסיון, חברת כי"ח וחברת יק"א. ביוזמתם של רבי חיים חזקיהו מדיני וחסיד צאנז הרב שמעון הויזמן נקנה הבניין על ידי רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש והוקמה בו הישיבה הראשונה של חב"ד בארץ ישראל, "תורת אמת"[1].
במהלך מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע"ד (1914), הפקיעו הטורקים את הבית מידי חסידי חב"ד שהיו נתיני רוסיה (אויבת העות'מאנים) והתלמידים גורשו מארץ ישראל. לאחר המלחמה פתחו הבריטים בית-משפט ותחנת משטרה בבניין. בפרעות תרפ"ט (1929) נאספו אל הבית פצועי והרוגי הטבח.
בשנת תש"ח (1948) לאחר הכיבוש הירדני, הקימו הפלסטינים בבית רומנו בית ספר שהמשיך לפעול גם לאחר מלחמת ששת הימים (1967). לאחר רצח יהושע סלומה בחברון, בפברואר 1980, תפס צה"ל את הבניין. לאחר כשבוע פינה צה"ל את הבניין והחזיר אותו לשימוש בית הספר עוסמה אבן מונקז, בו למדו כ-150 תלמידים[2]. לאחר הפיגוע בבית הדסה במאי 1980 פונה המבנה מבית הספר הערבי שפעל בו[3] והוצא "צו תפיסה לצרכים צבאיים" למבנה.
בדצמבר 1981 הודיע צה"ל למתנחלים על כוונה לאפשר למתנחלים להתיישב בבניין[4]. מאוחר יותר יושבו בו יהודים[5] ובאמצע 1983 התגוררו בבניין חמש משפחות יהודיות לצד ישיבה[6].
אגודת חסידי חב"ד, בעלת הנכס, העניקה את ייפוי הכוח על הבניין לישיבת שבי חברון, בראשות הרב משה בלייכר (כיום ממלא את מקומו הרב חננאל אתרוג), שהחלה דרכה בבית הדסה. בשנים תשנ"ו-תש"ס (1996 - 2000) נערכו שיפוצים בבניין, נתגלתה קומה נוספת שהייתה קבורה באדמה, וכן נבנו שתי קומות נוספות.
רוב השטח שרכש חיים ישראל רומנו נמצא היום בידי הישיבה, וחלקו האחר משמש את צה"ל כבסיס מרכזי בחברון. צמוד לבסיס הוקמה "שכונת חזקיהו", על שם הרב חזקיהו מדיני. בשכונה מתגוררות בקרוואנים מספר משפחות יהודיות.
בשנת 2011 החלו עבודות להקמת 'מרכז-מבקרים' במקום, אשר ינציח את סיפור המקום ותושביו.
ב-י"ח תשרי התשע"ו נחנכה הרחבה משמעותית למבנה; 10 קומות, המיועדות לשמש כפנימייה עבור תלמידי הישיבה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אפרים מורנו, מאה שנים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, באתר ערוץ 7, 10 בנובמבר 2011
הערות שוליים
עריכה- ^ בצלאל לנדוי, היישוב החסידי בחברון, בתוך: "כרם החסידות", ניסן תשמ"ה, ח"ב, עמ' קפג-רסט
- ^ דני רובינשטיין, הממשל ימנע פלישת מתנחלים לבית רומנו בחברון, דבר, 11 בפברואר 1980
- ^ דני רובינשטיין, הרצח בכניסה לבנין הדסה, דבר, 4 במאי 1980
- ^ דני רובינשטיין, בקרוב - החלטה על איכלוס ישראלים בבית רומנו בחברון, דבר, 17 בדצמבר 1981
- ^ איל זמיר, איל בנבנישתי, אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמוד 170
- ^ אהרן דולב, אהל המחאה של הרב לוינגר, מעריב, 18 במאי 1984