בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר היא סוגיה הלכתית העוסקת בקביעת זמן חג הפורים עבור אדם שנסע מיישוב ליישוב בימי החג. הסוגיה נובעת מהחלוקה הייחודית של פורים לכמה תאריכים אפשריים, המשתנים בפועל מיישוב ליישוב. לפיכך זמן קריאת המגילה ושאר מצוות הפורים תלוי במקומו של האדם.
בן עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הנקרא בן כרך או מוקף, מצווה לקרוא את המגילה ביום ט"ו באדר. בן עיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הנקרא בן עיר או פרוז, מצווה לקרוא את המגילה ביום י"ד באדר.
מקור הדין
עריכהמקור הדין במשנה:
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר
אם עתיד לחזור למקומו – קורא כמקומו
ואם לאו – קורא עמהם.
כלומר כאשר אדם עובר מעיר כרך או להפך, אם דעתו להישאר שם קורא שם, ואם דעתו לחזור קורא בתאריך של מקומו.
ובגמרא שם:
אמר רבא: לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי ארבעה עשר,
אבל אין עתיד לחזור בלילי ארבעה עשר – קורא עמהן.
כלומר רבא מבאר שצריך להתכוון לשהות במקום החדש במשך ליל י"ד כדי להיחשב לבן המקום.
בביאור דברי רבא נאמרו שיטות שונות בראשונים.
טעם הדין
עריכה”אמר רבא מנא אמינא לה דכתיב (אסתר ט, יט) "על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות" מכדי כתיב היהודים הפרזים למה לי למיכתב היושבים בערי הפרזות הא קמ"ל דפרוז בן יומו נקרא פרוז אשכחן פרוז מוקף מנא לן סברא הוא מדפרוז בן יומו קרוי פרוז מוקף בן יומו קרוי מוקף .” (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י"ט, עמוד א')
כלומר שלומדים מהייתור היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות לרבות גם פרוז בן יומו - שהיה בעיר רק יום אחד שנקרא פרוז, וכיוון שפרוז בן יומו נקרא פרוז מסתבר שגם מוקף בן יומו נקרא מוקף.
דעתו להישאר או נשאר
עריכהשיטת רש"י
עריכהמדברי רש"י בסוגיה עולה שצריך להישאר בפועל ביום י"ד, שכך כתב:
- אלא שעתיד לחזור בליל ארבעה עשר. אם קודם עמוד השחר יצא מן העיר וכו'.
- אבל אין עתיד. לצאת משם בלילה וכו'.
שיטת הרי"ף
עריכההרי"ף בהביאו דברי רבא כתב "אמר רבא לא שנו אלא שעתיד לחזור בלילי י"ד ונתעכב". כלומר הרי"ף מדגיש שדעתו הייתה לצאת אלא שנתעכב.
בעל המאור תמה על הרי"ף שמה שייך עתיד לחזור ונתעכב, אם חזר - חזר, ואם לא חזר - לא חזר, ועל כן פירש כרש"י, וכן פירש הריטב"א בדברי הרי"ף.
הרמב"ן בספרו "מלחמות ה'" יישב שיטת הרי"ף שהכל תלוי בדעתו וכמו שמצאנו בגמרא (בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"א, עמוד א') שאין נותנים חומרי המקום שהוא שם אלא כשאין דעתו לחזור. והוסיף הרמב"ן שכן היא דעת רבינו חננאל שתלוי בדעתו.
שיטות הראשונים בדברי רבא
עריכהרבא מבאר שהיום הקובע הוא יום י"ד, ונחלקו הראשונים אם כוונתו רק לבן כרך שהלך לעיר או גם לבן עיר שהלך לכרך.
שיטת רש"י
עריכהרש"י[1] מפרש שרבא מפרש רק לבן כרך שהלך לעיר שאם היה בעיר ביום י"ד קורא כבני העיר, אבל בן עיר שהלך לכרך בשביל להחשב כבן כרך לקרוא בט"ו צריך להיות בט"ו בכרך ואם לא היה בט"ו בכרך אינו נחשב כבן כרך אף אם היה שם ביום ט"ו. וכן כתבו הרשב"א המאירי והרי"ד.
שיטת הרי"ף
עריכההרי"ף בהעתיקו דברי הגמרא כתב "בן עיר שהלך לכרך. אמר רבא לא שנו אלא..." ומשמע שדברי רבא נסובים רק על בן עיר שהלך לכרך ולא כשיטת רש"י.
אולם הרמב"ן בספרו "מלחמות ה'" כתב שדעת הרי"ף כרש"י שרבא קאי אבן כרך שהלך לעיר, ומה שכתב הרי"ף בן עיר שהלך לכרך "פסקא דמתניתין היא" כלומר הרי"ף העתיק את תחילת המשנה לבאר שעליה מדברים דברי הגמרא אך לאו דווקא על הבבא הזו.
הכרעות האחרונים
עריכה
בשולחן ערוך נפסק[2] והוא לשון הרמב"ם: "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם בדעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר קורא כמקומו". ופירש במשנה ברורה אם בעת נסיעתו היה דעתו לחזור למקומו בעת הקריאה של אותו מקום שבו נמצא עתה דהיינו משהאיר היום לא יהיה שם כי ישוב לביתו ונצרך לבסוף להישאר בכרך קורא במקומו שהוא עתה כמקום שבא ממנו היינו עיר (פרוז) בי"ד אדר למרות שהוא נמצא בכרך שקוראים בט"ו באדר אבל אם לא היה בדעתו בעת נסיעתו קורא כמקומו היינו בט"ו כי כלל יש לנו מי ששייך לפרוז אפילו בן יומו קרוי פרוז וכן כרך בן יומו קרוי כרך וכן בן כרך שהלך לעיר גם כך אם היה בדעתו לחזור בעת נסיעתו קודם שהאיר היום קודם זמן קריאה במקום שנמצא בו עתה לחזור ונתעכב לבסוף קורא במקומו כמקום שבא ממנו היינו ט"ו אדר אבל אם לא הייה בדעתו קורא כמקומו שבו עתה נמצא.
בספר טורי זהב כתב שכל זה דווקא שהיה בתחילת היום בעיר, אבל אם הגיע קודם שהאיר היום חייב לקרוא כמקומו שלו בדרך כלל, וכן פירש כף החיים ומקורו במגיד משנה על הרמב"ם ופרי חדש.
קישורים חיצוניים
עריכה- הערך "בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר", באתר ויקיסוגיה
- מידע על בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ד"ה אבל אין עתיד
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ה'
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.