התבגרות
התבגרות היא שלב החיים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות.
תקופת גיל ההתבגרות
עריכהתקופת המעבר בין הילדות לבגרות נקראת "גיל ההתבגרות". אמנם אין הגדרה אחידה ומקובלת על הכול לגבי משכה של ההתבגרות, אך על פי רוב, תקופת ההתבגרות מוגדרת מגיל 11 או 12 עד גיל 18[1][2][3].
על פי רוב מקובל לקבוע את גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות בהיסמך על הביולוגיה, בעוד שאת גיל הסיום של תקופה זו מגדירה החברה[3][1].
מקובל לחלק את תקופת ההתבגרות לתת-תקופות[1]:
- גילאי טרום-ההתבגרות: מגיל 10 עד 13
- גילאי ההתבגרות: מגיל 13 עד 16
- גילאי ההתבגרות המאוחרת: מגיל 16 עד 21
שינויים המתרחשים בתקופת ההתבגרות
עריכה
תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של שליטה עצמית של אדם על התנהגותו, ובמידה רבה על מחשבותיו ורגשותיו[4]. בהתאם לכך, במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים, שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה.
המתבגרים מפתחים מודעות גבוהה יותר למראה החיצוני שלהם ומראים עיסוק גובר בקוד הלבוש ובצורות אחרות של ביטוי עצמי[5].
שינויים ביולוגיים
עריכה
תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים פזיולוגיים פנימיים וחיצוניים[5].
התפתחות מוחית ונירולוגית
עריכהבמהלך גיל ההתבגרות חלים שינויים במבנה המוח. שינויים אלו משקפים התמקצעות גבוהה יותר של המרכזים המוחיים, המובילה לעלייה ביעילות תפקודם[2].
בתקופה זו המערך הסינפטי באונות המצחיות עובר "גיזום", המוביל לירידה בהתעבות הסינפסות. תהליך זה מחדד את תפקודי הרקמה המוחית במרכזים במוח ומשפר את התפקוד של המעגלים הסינפטיים[2]. בעוד שהחומר הלבן עובר התעבות הדרגתית ושווה בין כל אזורי המוח, התפתחות החומר האפור משתנה מאזור לאזור. כתוצאה מכך יש אזורים שבהם החומר האפור יתעבה עקב גידול במספר הסינפסות ויש אזורים שבהם החומר האפור יירד בעוביו עקב הגיזום בסינפסות[2]. במחקר שפורסם בשנת 2004 נטען כי החומר האפור משתנה בהתאם להתפתחות קליפת המוח הקדם-מצחית שמתרחשת בתקופת ההתבגרות, אזור מתקדם יותר מבחינה אבולציונית[6].
התבגרות מינית
עריכה
ערך מורחב – התבגרות מינית
שינויים רבים מתרחשים במסגרת תהליך ההתבגרות המינית. עקב הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים - אנדרוגנים, והורמוני המין הנקביים - אסטרוגנים, מתרחשים מספר שינויים ביולוגיים. איברי המין של המתבגרים מתפתחים. אצל הבנות מתחיל מחזור הווסת סביב גיל 12, ואצל הבנים מיוצר הזרע לראשונה בגיל 12 ומעלה[7]. גוברת התשוקה המינית. כמו כן, מופיעים שיער פנים וגוף, הזעה ולפעמים פצעי עור (פצעי בגרות; "אקנה"). כתפי הבנים מתרחבות, הם בונים מסת שריר וקולם מתחלף ונעשה עמוק יותר. ההתבגרות הגופנית של הנערה מפגישה אותה עם ההיבטים של הנשיות ותהליכי הפריון, הטעונים רגשות מעורבים; המחזור החודשי, גדילת החזה וסממני המין האחרים טעונים משמעויות אישיות וחברתיות חשובות עבורן.
צמיחה לגובה
עריכהבתקופת ההתבגרות ישנה צמיחה לגובה, אשר לרוב מלווה בעלייה במשקל[5]. בנים גובהים במשך זמן רב יותר, אך הצמיחה שלהם מתחילה מאוחר מזו של הבנות. בנות גובהות בקצב מהיר עד גיל 16[8], ובנים – עד גיל 18[9]. הצמיחה המואצת מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף, דבר העלול להוביל לבעיות בדימוי העצמי, במיוחד בקרב נערות שקצב התפתחותן הגופנית מהיר מהממוצע. כאשר נערה מקבלת את המחזור החודשי, קצב הצמיחה שלה נעשה איטי יותר. אחרי קבלת המחזור החודשי, הנערות מתפתחות מבחינה גופנית. השדיים שלהן גדלים ושער הערווה צומח, מסתלסל ומתכהה.
שינויים חברתיים
עריכה
בני נוער נוטים לבלות זמן רב יותר משעות הפנאי שלהם עם בני גילם (קבוצת השווים) ופחות זמן עם ההורים[5]. קבוצת השווים שונה מבני המשפחה בכך שהיא מכוונת לתחומי העניין של בני הנוער ומאפשרת לפעול ללא השגחתם הישירה של ההורים, תוך עצמאות (חלקית). סוד קסמה של קבוצת השווים הוא יצירת דיאלוג שמתקיים בגובה העיניים, שבו הנוער לומד מה נכון ומה לא נכון במסגרת החברתית בה הוא פועל תוך השוואתו לאחרים, בני גילו.
יחד עם החשיבות הגוברת של קבוצת השווים מתעורר הצורך בהשתייכות המגביר את ההשפעה של לחץ חברתי[5]. לחץ חברתי הוא שינוי בהתנהגות של הפרט כתוצאה מהקונפליקט בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין הצורך בהשתייכות והדחף להתאים עצמו לחברה שסביבו. ההשפעה החברתית המופעלת על האדם מצד האנשים הסובבים אותו, עשויה לגרם לו "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או מצפונו.
השפעות תרבותיות ותקופתיות
עריכה
בעבר אדם נחשב בוגר עם הבשלת מערכת הרבייה שלו, אך כיום נתפסת ההתבגרות כמורכבת יותר. למעשה, לתחילתה של תקופת ההתבגרות ולסופה ישנן הגדרות רבות. על פי התפיסה הביו-פסיכו-חברתית, גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות מוגדר על ידי הביולוגיה ואילו את גיל הסיום מגדירה הבחינה החברתית[1].
אין מקום להכללה בקביעת גיל ההתחלה של תקופת ההתבגרות, משום שכל נערה או נער מתחילים תקופה זו בהתאם למהפך ההורמונלי המיוחד להם[1]. בנוסף, הגיל שבו המתבגר מגיע לעצמאות כלכלית, חברתית, תפקודית ומשפחתית משתנה בין חברות שונות[1].
בהתאם לכך, קיימים הבדלים תרבותיים בהגדרת נקודות הכניסה להתבגרות והיציאה ממנה. כך, למשל, ישנם שבטים בהם נהוגים "טקסי מעבר" שמטרתם להבדיל בצורה חדה מילדות לבגרות, ואילו בחלק ממדינות ארצות הברית מותרות התנהגויות הנחשבות בוגרות, כגון שתיית אלכוהול, רק מגיל 21. בחברה הישראלית, חובת השירות הצבאי מגדירה את תחילת שלב הסיום של גיל ההתבגרות בעיני החברה ועל פי רוב גם בעיני המתבגר[1][3].
בהשוואה לעבר, ההתבגרות כיום ארוכה יותר, ומתחילה מוקדם יותר. הסיבות לתופעה זו מגוונות, ובהן שיפור בתנאי והרגלי התזונה וריבוי המיומנויות והידע שהחברה מצפה מאדם לרכוש בטרם ייחשב בוגר.
משבר גיל ההתבגרות
עריכה
תקופת גיל ההתבגרות מלווה בהתגברות של סערות ומתחים פנימיים כולל גם עליה דרמטית בשיעור הדיכאון[10]. ההערכה היא שכ־10% מבני הנוער (12–18) יסבלו מאפיזודות של דיכאון ורבים מהם אף יהרהרו באפשרות לשים קץ לחייהם[11]. בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין במתחים ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: המתבגר עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעיתים שיש משמעות לחייו ולעיתים לחוש כלפיהם ניכור[12].
הזהות ההולכת ומתגבשת של בני הנוער מתגבשת תוך בחינה עצמית אל מול אחרים. השפעת התפיסות והעמדות של בני גילם מקדמת את זהותם החברתית, כאשר החיבור הקבוצתי המתרקם הופך להיות רלוונטי יותר ויותר על פני חיבורם למסגרת המשפחתית המוכרת. על כן חוויות של דחייה חברתית או מעשי בריונות עלולות להוביל לתחושות קשות של דיכאון, עד כדי מחשבות אובדניות. סכנה זו התעצמה בשנים האחרונות עם פרוץ עידן האינטרנט והסמארטפונים. חלק נכבד מהיחסים החברתיים של בני נוער בעידן הדיגיטלי מתקיימים ברשתות החברתיות המקוונות[13] דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער היו קורבן לבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות) יותר מפעם אחת[14]. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי[14].
סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית, ועשויים להיחלש או להיעלם עם תום תקופת ההתבגרות, הם למשל:
- חיפוש פעיל אחר זהות מינית
- תחושה שהוריו ומשפחתו של המתבגר אינם מבינים אותו ואינם קשובים לצרכיו
- נטייה למרד בסמכויות, בפרט סמכות ההורים ובתי הספר
- נטייה להפכפכות רגשית
- התנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים
- תחושת ריקנות
- תחושת ניכור
- חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול הפרט מסביבתו
- צורך מוגבר בפרטיות, ואף התבודדות
- התחברות לקבוצות המסומנות חברתית כמרדניות
מעשי אובדנות נפוצים בגיל ההתבגרות יותר מבכל טווח גילים אחר.
"משבר גיל ההתבגרות", המאופיין בסממנים אלו, מקושר לרוב לתרבות המערבית, בעוד בחברות מסורתיות סממנים אלו מופיעים בעוצמה נמוכה יחסית, או שאינם מופיעים כלל. יש הטוענים כי לטקסי מעבר בחברה השבטית, למשל, יש השפעה חיובית על הפרט המתבגר, ושלילתם מן המתבגרים במערב גוררת הגברה בעוצמת סממני ההתנהגות האופייניים.
עם זאת, ל"משבר גיל ההתבגרות" ישנם גם פנים חיוביים רבים. חלק מהמתבגרים מגלים עניין בפילוסופיה, וקוראים תיגר על מוסכמות, שחלק מהן אכן נתפסות בהמשך כשגויות. אחרים מסתייעים בגיבוש זהותם בספרות רעיונית ופרוזה לנוער ולמבוגרים. רבים מגבשים זהות דתית.
רווחה רגשית ואיכות חיים
עריכהישנם מספר גורמים המשפיעים על הרווחה הנפשית ואיכות החיים של המתבגרים. למשל, הסקרנות היא אחד המנבאים לרווחה נפשית של מתבגרים; במחקרים נמצא כי למתבגרים בעלי רמה גבוהה של סקרנות יש יותר שביעות רצון, רגשות חיוביים, תחושת מטרה ותקווה, בהשוואה למתבגרים בעלי סקרנות ממוצעת או נמוכה[15].
על אף ההתרחקות מההורים בגיל ההתבגרות, עדיין ממלאים ההורים תפקיד נכבד בתמיכה בילדיהם, גם אם בדרכים אחרות מאלו שהיו נהוגות בימים בהם היו ילדים קטנים יותר.
נוער גאה
עריכהגיל ההתבגרות הוא שלב מעבר מורכב, שבו מפתחים בני הנוער את זהותם, ונמצאים על קו רצף שבין ניסיון לייחודיות ועצמאות, לבין צורך משמעותי בקבלה ואישור מצד אחרים. בגיל זה קיימת חשיבות מיוחדת לקבלה, אישור ותמיכה מצד קבוצת השווים. אחד המרכיבים בגיל ההתבגרות הוא התפתחות המיניות, הן במישור הגופני והן במישור החברתי. הנער הגאה, ככל נער, נתון ללחצים חברתיים מצד בני גילו. הסטיגמות החברתיות הכלליות בעניין המשולש המגדרי ("מין ביולוגי", "מגדר", ו"נטייה מינית")[16] לעיתים אינן נכונות לגביו, אולם הוא עשוי לחוש כי עליו לשמור את הדבר בסוד מפני שני גורמי החיברות המשמעותיים ביותר בחייו בשלב זה: המשפחה הגרעינית מחד, וקבוצת השווים מאידך.
נוסף על כך, לעיתים קרובות קיימים אצל נוער גאה רגשות אשם על שאינו "כמו אחרים", פחד מפני אכזבה של אנשים החשובים לו, ופחד מפני דחייה וניכור אפשריים כלפיו אם וכאשר יגלה לאחרים את סודו.
לכן, למרות השונות הגדולה שבין בני נוער, ניתן להכליל ולומר כי נוער גאה עשוי להיות נתון לסיכון גבוה, למצוקה וללחצים רבים.
לפי מאמרם של קפלן וקפלן, "...נוער אמריקאי בבית הספר התיכון שמזדהים כלהט"ב נימצאים בסיכון גבוה לניסיונות אובדניים בין פי 2 לפי 7 לניסיונות התאבדות מאשר חבריהם ההטרוסקסואלים. הבעיות הפסיכולוגיות וניסיונות ההתאבדות אינם קשורים להומוסקסואליות כשלעצמה, אלא מיוחסים באופן מובהק לסטיגמטיזציה שקשורה בחוסר קונפורמיות מגדרית, לחץ, אלימות וחוסר תמיכה חברתית, עזיבת בית הספר, בעיות במשפחה ועוד."[17]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- גיל ההתבגרות, באתר "בטיפולנט"
להתבגר בגוף ובנפש, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח- הורמונים בתקופת ההתבגרות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- הורות, סמכות ומתבגרים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- טקסי התבגרות בתרבויות שונות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- סימני זוויג משניים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- אלה בר, עוף גוזל, אך אל תגביה טוס כמו איקרוס, באתר פסיכולוגיה עברית, 15 באפריל 2011
- אורן הוברמן, מתי זה מאוחר מדי?, באתר כלכליסט, 29 במרץ 2012
- ליאור יניב, העולם שייך לצעירים? מפלס האושר רק עולה עם הגיל, באתר גלובס, 6 בינואר 2013
נעמי דרום, ירדן סקופ, סקס, שקרים ו-וואטסאפ: המיניות החדשה של המתבגר הישראלי, באתר הארץ, 3 באפריל 2014- התבגרות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
גיל ההתבגרות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אפטר, א., הטב, י., ויצמן, א., וטיאנו, ש. (2010). פסיכיאטריה של הילד והמתבגר. הוצאת דיונון, אוניברסיטת תל אביב.
- ^ 1 2 3 4 מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
- ^ 1 2 3 מנור, א', וטיאנו, ש' (2012). לחיות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תל אביב: דיונון.
- ^ Berger, Andrea, (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association
- ^ 1 2 3 4 5 Litner, B. (2003). Teens with ADHD: The Challenge of High School. Child & Youth Care Forum, 32(3), 137-158.
- ^ Nitin Gogtay, Jay N. Giedd et al., Dynamic mapping of human cortical development during childhood through early adulthood, PNAS, 2004
- ^ הגילאים אינם קבועים, והפוריות עשויה להקדים או לאחר אצל פרטים שונים. מקרה יוצא דופן של פוריות מוקדמת באישה, למשל, הוא המקרה של לינה מדינה.
- ^ WHO Growth Reference, 2007
- ^ WHO Child Growth standards, 2006
- ^ Jeffrey Jensen Arnett, Adolescent storm and stress, reconsidered., American Psychologist 54, 1999, עמ' 317–326 doi: 10.1037//0003-066x.54.5.317
- ^ Peeter Värnik, Peeter Värnik, Suicide in the World, International Journal of Environmental Research and Public Health 9, 2012/3, עמ' 760–771 doi: 10.3390/ijerph9030760
- ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
- ^ Ophir,Y., Asterhan, C. S. C., & Schwarz, B. B. 2017, . Detection, Prevention, and Treatment of Adolescents' Distress on Social Media: A Literature Review., In: B. B. Schwarz, H. Rosenberg & C. S. C. Asterhan, (Eds.), Breaking down barriers? Teachers, students and social network sites. MOFET books. (Hebrew).
- ^ 1 2 רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
- ^ Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.
- ^ המשולש המגדרי, לפי התאוריה הקווירית, "המשולש המגדרי" הוא התייחסות לשלושת המושגים "מין ביולוגי", "מגדר", ו"נטייה מינית", כאל שלוש צלעות במשולש חברתי כפוי, וכדרך ה"לגיטימית" היחידה, אף על פי שלמעשה ייתכנו שילובים שונים אחרים. במילים אחרות: החברה מצפה מאדם שבמגדרו הוא זכר, להיות "גברי" בלבד ולא "נשי", ולהימשך מבחינה ארוטית לנשים בלבד, (ולהפך כשמדובר באדם שבמגדרו הוא נקבה)
- ^ נטייה מינית ומתבגרים. מאת קרן קפלן ואורן קפלן - מתוך אתר psychologia.co.il