בנק זרעים
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
בנק זרעים מאחסן זרעים במטרה לשמר מגוון גנטי, לכן אפשר לראות בו סוג של בנק גנים. לאחסון זרעים סיבות רבות: מטרה אחת היא שמירת גנים הנחוצים למגדלי הצמחים כדי להגדיל את התפוקה, ליצור עמידות למחלות וליובש, להגדיל את הערך התזונתי, לשפר את הטעם ועוד. מטרה נוספת היא שימור המגוון הביולוגי על ידי שמירת מיני צמחים מוגנים או נדירים. צמחים רבים שהיו בשימוש בימים עברו, נדירים היום; בנק הזרעים מאפשר לשמר את ערכם ההיסטורי והתרבותי. אוספי זרעים, הנשמרים בתנאי טמפרטורה ולחות מבוקרים, מוגנים נגד אסונות טבע, התפרצות מחלות או מלחמות. בנק הזרעים, בדומה לספרייה, מכיל מידע בעל ערך רב על אסטרטגיות שפותחו לצורך המאבק במצוקת הצמחים, מידע בו ניתן להשתמש ליצירת שינויים גנטיים בזרעים קיימים. מרבית הבנקים הללו ממומנים מכספי ציבור והזרעים עומדים לרשותם של חוקרים, לתועלת הציבור
תפקידיו
עריכהלבנק הזרעים תפקיד חשוב בשיכוך תנודות בצפיפות אוכלוסיות צומח, בהוותו מבלע ליבולים גדולים מעבר לכושר הנשיאה של השטח, ומקור להתחדשות אחרי מחזורי יבול דלים. יש להבדיל בין זרעים שמקורם בבנק הזרעים לכאלו שמקורם ביבול השנה הקודמת. מקצת יבול אותה שנה אכן יכול להיכנס אל בנק הזרעים, אך הסבירות לנביטה אינה גדולה בשל מנגנוני עיכוב נביטה האופייניים למינים במערכת הכוללת בנק זרעים. רוב הצומח החד שנתי אכן מקורו בבנק הזרעים, אך במקרים בהם נמנעה טריפה, יבול השנה שעברה יקדים לנבוט ויהיה בעל יתרון תחרותי ניכר.
מלאי בנק הזרעים
עריכהבמערכת אקולוגית ישנה זרימה מתמדת של זרעים אל בנק הזרעים וממנו. קצב הזרימה נקבע על פי מאפייני המערכת, דוגמת תנועת המצע (חול, לס, קרקעות כבדות), תנובת הצומח ומגוון טורפי הזרעים (מכרסמים, ציפורים, נמלים וחרקים אחרים). גידול בבנק הזרעים נעשה על ידי בעיקר על ידי תנובת הצומח המקומי וכן על ידי יבוא זרעים בצורות שונות (רוח, מים, חיות וכדומה). בנק הזרעים מצטמצם בשתי דרכים - בעיקר בשל נביטת הזרעים אך גם על ידי טריפתם מאחר שטורפי הזרעים מתמקדים ביבול הזרעים הנוכחי יותר מאשר חיפוש ומיצוי תנובות שנים עברו.
בבנק הזרעים נמצאים בדרך כלל זרעים שנוצרו ביותר מעונת רבייה אחת. גילם של הזרעים בבנק הזרעים תלוי בחיוניות של הזרעים ובסוג מנגנון עיכוב הנביטה שלהם. בחלק מהמינים הזרעים שומרים על חיוניות במשך שנים ספורות בלבד (למשל במשפחת הדגניים) אך במרבית המינים מגיעה החיוניות לעשר עד עשרים שנים. יש מינים שהזרעים שלהם שומרים על חיוניות במשך עשרות רבות של שנים ואפילו מאות שנים (בסוג לוטוס, למשל).
