בקש (עיר)
בקש (בהונגרית: Békés) היא עיר בנפת בקש שבמחוז בקש בדרום מזרח הונגריה. עד לשואה הייתה בה קהילה יהודית.
| |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | המישור הגדול הדרומי | ||
מחוז | בקש | ||
נפה | נפת בקש | ||
ראש העיר | Tibor Kálmán | ||
שטח | 127.23 קמ"ר | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 17,998[1] (1 בינואר 2021) | ||
קואורדינטות | 46°46′37″N 21°07′30″E / 46.776944444444°N 21.125°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
https://www.bekesvaros.hu/ | |||
כמו יישובים רבים באירופה גם בבקש מספר התושבים נמצא בירידה. כך, בשנת 1990 חיו בכפר 22,098 תושבים ובשנת 2021 רק 17,998 תושבים.
בקש הפכה לעיר רשמית ב-15 אפריל 1973.
יהודי בקש
עריכה- ערך מורחב – קהילת יהודי בקש
יהודים החלו להתיישב בבקש בשנת 1840. בתחילה, עסקו רבים מהם בחקלאות ולאחר מכן פנו למקצועות אחרים ובראשם למסחר. הקהילה הייתה כפופה בתחילתה לקהילת בקשצ'בה ובהמשך הפכה לקהילה עצמאית במקום פעלו אגודת נשים, חברת ביקור חולים ו"מלביש ערומים". בית כנסת נבנה בעיר בשנת 1908 ובית ספר יהודי הוקם בשנת 1861.
בקרבות במלחמת העולם הראשונה נפלו שמונה יהודים מהעיר ובתקופת הטרור הלבן נהרגו כמה מיהודי המקום בפרעות שנעשו בהם.
במאי 1944, לאחר כניסת הגרמנים להונגריה, רוכזו כל היהודים בגטו שהוקם בעיר ובאמצע יוני הועברו למחנה ריכוז בבית חרושת ללבנים בבקשצ'אבה בו רוכזו כל יהודי האזור. ב-26 ביוני גורשו רובם למחנה ההשמדה אושוויץ[2], ומיעוטם לאוסטריה.
לאחר המלחמה חיי הקהילה חודשו בידי יהודים מעטים ששבו אך מספרם ירד בהתמדה עד להפסקת פעילותה של קהילה יהודית במקום.
בדף הקהילה של בקש נכתב כי בשנת 1944 יש בקהילה 171 חברים ורב הקהילה הוא ד"ר רז'ה רוזנצוויג[3].
שנה | מספר היהודים בכפר[4] | כלל האוכלוסייה |
---|---|---|
1840 | 18 | |
1880 | 519 | 22,938 |
1910 | 444 | |
1920 | 401 | |
1930 | 317 | |
1941 | 228 | 29,283 |
לקריאה נוספת
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של בקש (בהונגרית)
- קהילת בקש, באתר "אנו – מוזיאון העם היהודי"
- "בקש (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
- בקש (Békés), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
הערות שוליים
עריכה