בראץ

בראץ (באנגלית: Bratz) היא סדרה פופולרית של בובות בצורת נערות מתבגרות, שלהן קו ביגוד ואביזרים נלווים רבים, שיוצר על ידי חברת MGA מדרום קליפורניה.

ארבע הבובות המקוריות שגודלן כ-25 סנטימטרים נקראות "קלואי", "ג'ייד", "סאשה" ו"יסמין", והן בובות של נערות מתבגרות בעלות ראשים גדולים בצורה לא פרופורציונלית לגופן, עיניים בצורת שקד, איפור בולט, ושפתיים עבות וחושניות. לבובות אלו נוספו לאחר מכן בובות רבות נוספות, ואביזרים רבים. כמו כן יש גם בנים בסדרת בראץ.

היסטוריה

ייצור הבראץ החל ב-21 במאי 2001, ועד שנת 2005 נמכרו 125 מיליון בובות. הרווחים ממוצרי בראץ ובובות בראץ הוערכו בלמעלה משני מיליארד דולר. נתח השוק של הבובות היה בשנת 2006 כארבעים אחוזים, לעומת שישים אחוזים למתחרה הוותיקה ברבי של חברת מאטל. הפופולריות של הבובות הביאה ליצירת סרטים, סדרות טלוויזיה ואלבומי מוזיקה המשויכים לבראץ.

הבובות ספגו ביקורת בשל מספר סיבות, ביניהן תנאי העבודה בהן יוצרו הבובות בסין ודאגה בגלל המיניות היתרה שהן משדרות.

בשנת 2008 הגישה חברת מאטל תביעה נגד חברת MGA וטענה כי חברת MGA הפרה את קניינה הרוחני בכך שייצרה את הבראץ. בית המשפט פסק לטובת מאטל, ופסק לה פיצויים בשווי מאה מיליון דולר. לאחר מתן פסק הדין קיבלה MGA צו מניעה האוסר על הפצת הבובות ומוצריהן. על פסק הדין הגישה MGA ערעור, וחבר המושבעים בבית משפט פדרלי שבקליפורניה פסק לטובת MGA, וקבע כי חברת מטאל תשלם פיצויים בגובה 88.4 מיליון דולר לאחר שקבע כי MGA לא גנבה את הרעיון לבובות בראץ ממטאל או הפרה את זכויות היוצרים שלה.

מאפיינים

בובות הבראץ מאופיינות בראש גדול יחסית לגוף, עם עיניים גדולות ושפתיים, גוף קטן, ונעליים שניתן להסיר ולנעול. ארבע הבובות הראשונות היו יסמין, שנקראה על שם בתו של נשיא החברה, אייזיק לריאן, סשה, קלואי וג'ייד. במהלך הזמן נוספו מייגן, דנה, פיאנה, נברה, טיאנה, קומי, פליסיה, קטיה וקיאנה. רובן נמכרו בצורה של סטים שכללו אביזרים למשחק, או כ"מהדורת אספנים". שלושה סטים של "תאומות" נמכרו אף הם - רוקסי ופיבי, טס ונונה ואוריאנה וולנטינה. לאחר מכן הצטרפו אוריאנה וולנטינה ל"שלישייה" שאליה הצטרפה אחותן סירנה ב"סט שלישייה" מיוחד. הדמות מיי לין הופצה פעם אחת, במהדורת אספנים מיוחדת, כשהיא לובשת קימונו. בשנת 2006 הופצו בשוק לילי ולאה, והתאומות המרושעות קיארה ודיאונה, כמו גם התאומות קריסטה וללה האחיות קיאני ולילאני.

בכל שנה אוסף הבראץ המופץ כולל קו "בסיסי" של בובות הניתנות לרכישה בתקציב מצומצם יחסית, ולפחות שניים או שלושה אוספים מורחבים ויקרים יותר. בכל אוסף חדש יש סגנון חדש של לבוש, נעליים ואביזרים, כגון ריסים "אמיתיים" או אוזניים מנוקבות שניתן להשחיל בהן עגילים.

מוצרי בראץ נוספים כוללים תיק, מחזיקי מפתחות, חוברות עבודה, מדבקות כרטיסים לאיסוף ומוצרי קוסמטיקה לילדות, וגם חיות מחמד (PETZ) הכוללות חתולים (CATZ), כלבים (DOGZ), שועלים (FOXZ) ואף חזיר מחמד. בובות "בראץ בייביז" באות עם חיית מחמד.

"חבורת בראץ מלאכיות הרוק" שהתפרסמה בסתיו 2005 כוללת את הבובות הבסיסיות קלואי- בלונדינית טובת לב אך רכושנית המכונה אנג'ל, יסמין- אוהבת טבע ונחמדה עדינה ורגישה המכונה פריטי פרינסס, ג'ייד-אוהבת חתולים ובעלת אחד המכונה קול קאט, סאשה - קולית, רגועה בעלת כושר פרסומי טוב המכונה באני בו. ורוקסי. הנושא שלהן הוא מוזיקה משנות ה-70 ומוזיקת רוק. התקליטור של "מלאכיות הרוק" הגיע למקום ה-79 במצעד הפזמונים האמריקני בשנת 2005, וזכה אף להישגים במצעד הבריטי והאוסטרלי. בעקבות ההצלחה יצאו אף DVD וסדרת טלוויזיה.

ערכים מוסריים שנויים במחלוקת, דגש על התדמית

הורים רבים ביקרו את בובות הבראץ על כך שהן מקדמות חומרנות ותרבות צריכה. בתשדירים שפורסמו בארצות הברית נראו ילדות בנות 11 הלובשות בגדים חושפניים ועוטות איפור מוגזם. נטען כי הבראץ אחראיות לפחות באופן חלקי להידרדרות המוסרית, החומרנות והשטחיות של הנוער. סיסמאות כ"זכרי, היי יפה" המצויות באתר האינטרנט של הבראץ זכו לביקורת. כן טענו המבקרים כי ההבדלים בין הבובות השונות אינן ב"אישיות" השטחית המיוחסת להן כי אם בצבע השיער ובבגדים.

הורים בארצות הברית נזעמו על הופעת סט בשם "פגישת המסתורין". בסט זה נמכרה בובת בראץ נקבה כשלצידה במקום מוסתר, בראץ זכר שניתן לראות רק את רגליו. המטרה הייתה כפי הנראה, להביא לחיפוש אחר בובת בראץ הנדירה של הזכר שנקרא "ברייס", שנמצאה רק באחת מתוך 24 קופסאות. ההורים טענו כי הסט שולח מסר שלילי, המכריח את הבנות להתבגר מהר מכפי הצורך, ומקדם את הרעיון של התחמקות מהבית לצורך פגישה רומנטית, עם אדם שאינו מוכר דיו.

מצד שני, בשל העובדה כי לבראץ אורך רגלים טבעי, ירכיים גדולות וגודל חזה צנוע, בניגוד לבובות כברבי, יש הורים השמחים לראות את בנותיהם משחקות בבובות המקדמות דימוי גוף טבעי וריאלי. אחרים משבחים את הבראץ על שבירת התפקיד הסטריאוטיפי של האישה, אותו מקדמות בובות אחרות. כמו כן רבים שיבחו את המגוון האתני שבהן מופיעות בובות הבראץ, כאשר לכל בובה אינדיבידואלית צבע עור משלה, בניגוד למנהגם של יצרנים אחרים ליצור את אותן הבובות עצמן בצבע עור שונה.

בתגובה לביקורת שחררה חברת MGA סט שנקרא "בראץ קידז", קטנות ונמוכות יותר, בעלות מראה ילדותי יותר ומלתחה שמרנית יותר. בניגוד לחצאיות החושפניות של בובות הבראץ, האמורות להיות בגילאי 16 עד 19, בראץ קידז לבושות בחצאיות ארוכות ובג'ינס. הבובות אמורות לדמות לגיל של רוב צרכניות הבראץ - שמונה או תשע שנים. לסט הזה התקבלו ביקורות נוספות על כך שגם אחרי הסט החדש בעל הלבוש הצנוע, MGA עדיין לא הצניעה את בגדי הבראציות האורגינליות, עד שלבסוף MGA נכנעו והפסיקו להלביש את הבראציות בלבוש שאינו צנוע כגון: חצאיות ושמלות מיני וכדומה.

במדיה

על מנת לקדם את הפופולריות של הבובות, נוצרו להן מספר סדרות וסרטים.

בראץ

תוכן עניינים

היסטוריה

מאפיינים

ערכים מוסריים שנויים במחלוקת, דגש על התדמית

במדיה

סדרות

סרטים

סרטי הנפשה

סרטי אנימציה ממוחשבת

סרטי לייב אקשן

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: בראץ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בראץ