ברוך אזניה

ברוך אזניה
	ברוך אזניה, 1951
	ברוך אזניה, 1951
לידה	19 בספטמבר 1905; אלול ה'תרס"ה; פינסק, האימפריה הרוסית
פטירה	6 ביולי 1994 (בגיל 88); תמוז ה'תשנ"ד; ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1933
מקום קבורה	גבעת חיים איחוד
השכלה	אוניברסיטת קניגסברג
מפלגה	מפא"י
סיעה	מפא"י, המערך הראשון, המערך מפלגת העבודה הישראלית
	12 בפברואר 1951 – 17 בנובמבר 1969; (18 שנים)
כנסות	1 - 6
	17 באוגוסט 1955 – 30 בנובמבר 1959; (4 שנים)
	→ דוד בר-רב-האי חיים יוסף צדוק ←
	23 בנובמבר 1965 – 17 בנובמבר 1969; (4 שנים)
	→ דבורה נצר ארי אנקוריון ←

ברוך אזניה (אייזנשטדט) (19 בספטמבר 1905 – 6 ביולי 1994) היה עסקן ציבורי וחבר הכנסת.

ביוגרפיה

נולד בפינסק שהייתה אז תחת שלטון רוסיה, למד משפטים בקניגסברג בירת פרוסיה המזרחית ולאחר סיום לימודיו עבד כעורך דין בדנציג. במקביל, החל את פעילותו הציונית בתנועת הבונים וב-1929 מונה כמזכיר הוועד המרכזי של פועלי ציון, הציונים-סוציאליסטים בגרמניה. ביוני 1931 נבחר כנציג דנציג לקונגרס הציוני, בעת היותו חבר פועלי ציון ימין^[1].

אזניה עלה לארץ ישראל ב-1933 והצטרף ל"קיבוץ ג" (גבעת חיים), שם עבד כמורה. הוא היה מדריך של קבוצת עליית הנוער בתל יוסף, בשנת 1935^[2]. לקראת סוף 1935 יצא לקונגרס הציוני בלוצרן ונשאר בשליחות התנועה בגרמניה עד 1937^[3]. בדצמבר 1935 נעצר על ידי הנאצים בעת היותו בברלין, במסגרת מעצר של חברי החלוץ^[4].

היה מפעילי הקיבוץ המאוחד ואחרי הפילוג ב-1952 השתייך לפלג שהקים את גבעת חיים איחוד והיה פעיל באיחוד הקבוצות והקיבוצים.

בשלהי הכנסת הראשונה, אחרי התפטרותם של השל פרומקין ואבא חושי מהכנסת, היה אזניה הבא בתור ברשימת מפא"י והושבע כח"כ בשלהי כהונת הכנסת הראשונה^[5]. מאז כיהן עד תום כהונת הכנסת השישית.

ברוך אזניה לימד בבית הספר התיכון ע"ש רופין (נקרא כעת "קריית החינוך ע"ש בן-גוריון") במועצה אזורית עמק חפר במגמה הכלכלית-אזרחית.

נקבר בקיבוצו, גבעת חיים איחוד.