בריכת הסולטן
בריכת הסולטן היא בריכת אגירה בירושלים שהורחבה על ידי הסולטאן הממלוכי ברקוק בשנת 1392 ותוקנה בידי הסולטאן העות'מאני סולימאן הראשון בשנת 1536, במהלך המאה ה-16. אזור זה שימש כחמאם של עשירי ירושלים וכיום משמשת כתיאטרון פתוח לאירועי תרבות רבי משתתפים.
 | |
| בריכת הסולטן בשלהי המאה ה-19 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
התקופה הרומית התקופה העות'מאנית |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′20″N 35°13′35″E / 31.77214°N 35.22626°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   בריכת הסולטן  | |
  | |
תיאור
עריכההבריכה ממוקמת בחלקו הצפוני של גיא בן הינום, למרגלות חומת העיר העתיקה ממערבה. היא הוקמה בדרך של בניית סכר לרוחב הגיא, שעצר את ניקוז הגיא דרומה לעבר נחל קדרון ויצר מאגר מים. במקומו של הסכר עבר קודם לכן גשר עתיק, עליו עברה אמת המים שהובילה מים מבריכות שלמה שליד בית לחם אל ירושלים והר הבית. מידותיה המקוריות של הבריכה היו אורך 40 מ', רוחב ליד הסכר 20 מ' והעומק ליד הסכר 4 מ'.
לאורך כל הבריכה התגלתה תעלה חצובה מקורה ומטויחת מהתקופה הרומית. הבריכה עצמה בנויה על בריכות קדומות יותר, וייתכן כי מזוהה עם בריכת הנחשים שהזכיר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים עם הרומאים, וכ-'בריכת בת שבע' בפי עולי הרגל הנוצרים. בתקופה הצלבנית כונתה הבריכה "בריכת גרמנוס".
הבריכה שופצה לאורך ההיסטוריה כמה פעמים, כאשר בפעם האחרונה היה זה בתקופת הסולטן הממלוכי ברקוק בשנת 1392. ברקוק ציווה להגדיל את הבריכה עד כי ממדיה הגיעו לאורך של 167 מ', רוחב של 67 מ' ועומק של 12 מ'. נפחה של הבריכה גדל לכ-30,000 מ"ק[1]. שמה של הבריכה מקורו בשיפוץ זה וקיימת התייחסות אליה כבריכת הסולטן כבר בתקופה הממלוכית על ידי מוג'יר אל דין[2].
הסולטן סולימאן הראשון עשה שתי פעולות עיקריות כאשר שלט בארץ ישראל, בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל:
- בנה מחדש את חומות העיר העתיקה בירושלים על מנת להגן על תושביה.
- תיקן מתקני מים רבים ושיפץ את מאגר המים בגיא בן הינום על מנת לספק מים לעולי הרגל הרבים. על סכר הבריכה בנה הסולטאן סולימאן סביל לשימוש עוברי רגל, והציב במקום כתובת אשר שניהם השתמרו עד ימינו. בשל הכתובת הזו מזוהה הבריכה עם הסולטאן סולימאן. כיום עובר מעל הסכר (וליד הכתובת) הכביש של רחוב דרך חברון.
לשון הכתובת:
ציווה לבנות מקום שתייה מבורך זה, אדוננו הסולטן, המלך הכביר, השליט המכובד, מלך העמים, סולטן הטורקים, הערבים והפרסים, הסולטן סולימאן, בן הסולטן סלים ח'אן, יקיים אללה מלכותו, ושלטונו לעד
— זאב וילנאי, ירושלים - העיר החדשה, אחיעבר - ירושלים, 1970
בתקופה העות'מאנית, בימות הקיץ בהם הבריכה הייתה יבשה, היה מתקיים בבריכה שוק למכירת בהמות.
בין מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים הייתה הבריכה שטח הפקר בין ישראל לירדן. לאחר מלחמת ששת הימים הוכשר מתחם הבריכה וכיום הוא משמש כתיאטרון פתוח בו מתקיימים אירועי תרבות שונים.
הבריכה מהווה רצועת חיץ ירוקה מחוץ לעיר העתיקה. מצב שימורה כיום בינוני. כיום אין בה מים.
על צלע ההר שממערב לבריכה ממוקמות השכונות ימין משה ומשכנות שאננים, מצפון לה חוצות היוצר, ומדרום לה המשכו של גיא בן הינום.
אירועי תרבות
עריכה
לאחר מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, יזם ראש עיריית ירושלים טדי קולק את פיתוח סביבת השכונות ימין משה ומשכנות שאננים כאזור תרבות ואמנות[3], בין השאר הוקמו באותה עת: חוצות היוצר, המרכז למוזיקה ירושלים במשכנות שאננים, בית הקונפדרציה ותיאטרון החאן. בשנת 1981 עבר גם סינמטק ירושלים לאזור. כחלק מתוכנית זו, הקרן לירושלים פיתחה בריכת הסולטן כמתחם לאירועי תרבות. נבנתה במה ומתחתיה חדרי הלבשה[4]. בנוסף החליטה עיריית ירושלים לכרות מעבר בסכר העתיק, כדי לחבר בין הבריכה לגיא בן הינום, המעבר נועד לשמש ככניסה נוספת לבריכה בעת אירועי תרבות ולשפר את הגישה אליה[5]. מאז, בבריכת הסולטאן מתקיימים כמידי שנה מופעים ואירועים שונים רבי משתתפים. במקום מוקרן על מסך ענק סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים, נערכות בה הפקות של פסטיבל ישראל, הפקות אופרה תחת כיפת השמיים.
אמנים בינלאומיים רבים ערכו הופעות באתר הייחודי, מול חומות העיר העתיקה, במהלך ביקורם בישראל, בהם להקת דייר סטרייטס (שהשיקה בה את המופע הבינלאומי "Brothers in Arms" ב-1985[6]), יורית'מיקס, לאונרד כהן, ג'יימס טיילור, אריק קלפטון, בוב דילן, טום פטי, ג'ת'רו טאל, מדונה ואחרים.
החל משנות התשעים הורחב מתחם יריד חוצות היוצר (המתקיים כל שנה באוגוסט) מתחומי חוצות היוצר אל בריכת הסולטאן, תוך שהוא כולל הופעות מוזיקה, סדנאות יצירה, פעילויות לילדים ותצוגות של אומנים מארצות חוץ (ביתנים בולטים הם של ארצות דרום אמריקה, סין, רוסיה ארצות אפריקה ועוד)[7].
במקום התארחו גם הופעות האיחוד של להקת כוורת ב-1984, 1990 ו-2013[8] והופעות של אמנים ישראלים רבים כשלום חנוך[9], עידן רייכל[10], שלמה ארצי, יהורם גאון, משינה, אהוד בנאי, אביב גפן, אברהם פריד, חנן בן ארי, ישי ריבו ורבים אחרים.
בספטמבר 2023 אירח המקום את גביע אירופה בכדורסל 3x3.
קישורים חיצוניים
עריכה
- רשות העתיקות - בריכת הסולטאן
- נדב שרגאי, חפירה ארכאולוגית חשפה: כך מילאו את בריכת הסולטן במים, באתר הארץ, 16 ביוני 2009
- מידע על אתר בריכת הסולטן, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
עריכה- ^ צביקה צוק, מים בקצה המנהרה - לטייל במפעלי המים הקדומים, ירושלים: יד יצחק בן צבי ושרות הטבע והגנים, 2011, עמ' 270
- ^ אורי טל, ארץ-ישראל במקורות ערביים מימי הביניים (634-1517) אסופת תרגומים, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2014, עמ' 384
- ^ רפאל אלדור, במזרחה של ירושלים תוקם "עיר אמנות" - כמו בפריס, מעריב, 22 בדצמבר 1968
- ^ דוד קרויאנקר, מאחורי חזית האבן מסתתר בטון מזוין, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2003
- ^ נדב שרגאי, הארכיאולוגים נכנעו ללחצי טדי, כל העיר, 6 ביולי 1982
- ^ תאריכי ההופעות מאתר המעריצים הרשמי
- ^ יריד חוצות היוצר בבריכת הסולטן בירושלים, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
- ^
בן שלו, אחרי כל השנים, "כוורת" עדיין חד-פעמית, באתר הארץ, 20 ביוני 2013
- ^ איתמר זהר, שלום חנוך חימם את האווירה בבריכת הסולטן, באתר הארץ, 29 במאי 2015
- ^ רגע לפני בריכת הסולטן: קליפ חדש לעידן רייכל, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2013
