ברית מֶלַח הוא ביטוי לברית איתנה ויציבה. מלח בישול היה בעבר מצרך נדיר וחשוב [דרוש מקור], ולכן ישנה תאוריה שכדי לסמל את חשיבות הברית היו כורתים אותה על מלח.

בתנ"ך

עריכה
  ערך מורחב – ברית הכהונה

בספר ויקרא, מצווה אלוהים להמליח כל קרבן במלח:

וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ, עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.

רש"י על הפסוק מסביר שהברית המוזכרת בפסוק היא ברית הכרותה למלח "מששת ימי בראשית", אז חילק, לפי הכתוב, אלוהים את המים על ידי הרקיע המבדיל ”בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ”[1]. בתור פיוס על כך שלא זכו להיות קרובים לאלוהים כמו המים העליונים, הבטיח הקב"ה למים התחתונים שיקריבו מהם מלח על כל קרבן.

בתנ"ך משמש הביטוי לתיאור הברית החזקה של אלוהים עם הכהנים ועם בית דוד.

בתנ"ך נכתב על הברית עם הכהנים בני אהרן:

כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה', נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק עוֹלָם, בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה', לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.

המשמעות היא ברית הכרותה ועומדת לעולם, כמו שמפרש רש"י: ”ברית מלח – כברית הכרותה למלח שאינו מסריח לעולם”.

גם על מלכי בית דוד כתוב:

הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח.

שם אומר המצודת דוד: ”"ברית מלח" – בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח”, כלומר שכשם שהמלח אינו מתקלקל לעולם – כך גם הברית תתקיים לעד.

עם זאת, יש שמסמיכים את פירוש הביטוי למלח הקרבנות, כלומר כמו שהמלח תמיד מוקרב עם הקרבן ומועלה על המזבח, כך גם הברית קיימת לעולם.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה