ברכיה שיק
הרב ברכיה (ברנאט) שיק (בהונגרית: Schück Bernát; קרצג, א' בכסלו ה'תרל"ג, 1 בדצמבר 1872 – טימישוארה, כ"ג בתשרי ה'תש"ב, 14 באוקטובר 1941) היה רב, סופר ותאולוג הונגרי.
 | |
| לידה |
1872 א' בכסלו ה'תרל"ג קרצג, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1941 (בגיל 69 בערך) כ"ג בתשרי ה'תש"ב טימישוארה, ממלכת רומניה |
| מדינה |
ממלכת הונגריה, ממלכת רומניה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
ביוגרפיה
עריכהברכיה-ברנאט שיק היה בנם של הרב הראשי של נפת קרצג (מחוז בקש בדרום הונגריה), שלמה צבי שיק (1844–1916) ושל רוזה רוזנפלד. הוא למד בישיבת פרשבורג (אז חלק מממלכת הונגריה, היום בסלובקיה), ובהמשך למד פילוסופיה ושפות מזרחיות באוניברסיטאות בבוואריה. בצעירותו הוא תרגם מאמרים מגרמנית ופרסם מאמרים עצמאיים בעיתונים בהונגריה. הוא שירת כרב ראשי של בית הכנסת יוספין בקהילה היהודית האורתודוקסית בעיר טימישוארה (אז חלק ממלכת הונגריה, היום ברומניה). הוא היה חבר בוועד הפועל של האיגוד הלאומי היהודי שנוסד בדצמבר 1918 בטימישוארה.
כמה ממחקריו וספריו ראו אור. הוא כתב את ההיסטוריה של התנועה הלאומית היהודית. עם הכנסת קטעים עבריים הוא פרסם את ספרו "האמונה והמדינה" בשנת 1904 בטימישוארה בהונגרית ובגרמנית. בעבודה זו ניתח ודן במקומה ובתפקידה של הדת במדינה המודרנית. בנוסף, הדפיס בשנת תרע"ב את הקונטרס 'להצדיק צדיק', שנועד להגן על אביו מפני האשמות בכפירה, שהופנו כלפיו מצד רבנים שונים.[1]
נפטר בטימישוארה בכ"ג בתשרי ה'תש"ב, ובנו מאיר ירש את תפקידו כרב הקהילה האורתודוקסית בטימישוארה.
משפחתו
עריכהב-14 בנובמבר 1898 נישא לשרה זינגר בווארפלוטה.[2] בנו מאיר מילא את מקומו בטימישוארה לאחר פטירתו, ולאחר מלחמת העולם השנייה היגר לארצות הברית וכיהן כרב במספר קהילות בה.
לקריאה נוספת
עריכהלקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה:
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés V. (S–Zs). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest–Kolozsvár: Kriterion; Kolozsvár: Erdélyi Múzeum-Egyesület. 2010.
- אטילה גידו (עורך): בדרך. ניסויים בבניית חברה ואומה יהודית בטרנסילבניה. 1918–1940 (Miercurea Ciuc, 2009).
קישורים חיצוניים
עריכה- רבי ברכיה שיק, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
ברכיה שיק (1879-1941), דף שער בספרייה הלאומית
