בת (אלה)
בת הייתה אלה במיתולוגיה המצרית. מתוארת כבעלת פנים אנושיות עם אוזני פרה וקרניים. בתקופת הממלכה התיכונה, זוהתה האלה עם חתחור אלת היופי האהבה והמוזיקה[1]. הסגידה לבת מתוארכת לזמנים מוקדמים וייתכן כי מקורותיה ברעיית בקר בתקופה הפלאוליתית המאוחרת. בת הייתה נחשבת לפטרונת העיר השש, נום במצרים העליונה הידועה גם בשמות "הו" ו"דיאוספוליס פרבה".
ייתכן שהשם בת נובע מהמילה "בַ" בתוספת הסיומת הנקבית "ת" בדקדוק המצרי העתיק. המילה "בַ" פירושה אישיות האדם ונשמתו, ומקושרת סמנטית למושגים כוח, ואל.
תיאורי בת נדירים יחסית בציורים ופיסולים, אך בכמה חפצים בולטים, כגון חלקה העליון של פלטת נערמר, קיימים תיאורים שלה כצורת בהמה. במקומות אחרים היא מצטיירת כשור שמימי המוקף בכוכבים או כאישה אנושית. על קמעות תוארה בת כבעלת פרצוף אנושי, אך עם תכונות שור, כאוזני פרה וקרניים מתעקלות.
בת מזוהה עם סיסטרום, ומרכז פולחנה היה במקום בשם "אחוזת סיסטרום"[2]. סיסטרום הוא כלי נגינה, בצורת ההירוגליף ענח'[3], שהיה אחד מכלי הקודש השימושיים ביותר במקדשים מצריים עתיקים. חלק מכלים כללו תיאורים על ראשה וצווארה של בת.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Wilkinson, Richard H. The Complete Gods and Goddesses of Ancient Egypt, p.172 Thames & Hudson. 2003 מסת"ב 0-500-05120-8
- ^ Hart, George. The Routledge Dictionary of Egyptian Gods and Goddesses, p. 47 2nd Edition Routledge. 2005. מסת"ב מסת"ב 0-415-34495-6
- ^ Wilkinson, Richard H. The Complete Gods and Goddesses of Ancient Egypt, p.172 Thames & Hudson. 2003. מסת"ב מסת"ב 0-500-05120-8
