ג'אסם א-סעידי
ג'אסם א-סעידי (בערבית: جاسم السعيدي; בתעתיק מדויק: ג'אסם אלסעידי, נולד בשנת 1957) כיהן כחבר הבית התחתון של הפרלמנט הבחרייני מטעם מחוז הבחירה של רפאע המזרחית בין השנים 2002–2014. א-סעידי הוא מוסלמי סלפי.
 | |
| לידה |
1 בינואר 1957 (בן 67)  |
|---|---|
| מדינה |
בחריין |
| מפלגה |
Al-Asalah |
  | |
קריירה פוליטית
עריכהבבחירות שנערכו לפרלמנט הבחרייני ב-2002, נאסר על א-סעידי לרוץ מטעם אל-אסאלה, המפלגה הסלפית בבחריין, עקב היותו "קיצוני מדי". א-סעידי בחר לרוץ באופן עצמאי וזכה ב-40.3% מהקולות, שהצריכו אותו להתמודד בסיבוב נוסף. בסיבוב השני זכה ב-53.5% ונבחר לפרלמנט. בבחירות 2006 זכה ב-70.9% בסיבוב הראשון ונבחר לקדנציה נוספת. בבחירות 2010 נבחר לקדנציה שלישת לאחר שזכה ב-62.7% מהקולות במחוז שלו. בבחירות 2014 הובס ונאלץ לפנות את מקומו בפרלמנט, לאחר כהונה של 12 שנה.[1]
בשנת 2004 יזם הצעת חוק, שאושרה בפרלמנט ברוב קולות, לפיה יהיה מותר לעובדי המדינה לגדל זקן (לגברים) ולחבוש רעלה (לנשים) אם יחפצו בכך.[2]
כתגובה למעורבות האיראנית בהתקוממות השיעים בבחריין בעת ההפגנות ב-2011, יזם עם חברי פרלמנט סלפים נוספים שליחת סיוע למיעוט הערבי באהוואז ובמחוז ח'וזסתאן באיראן.[3]
בשנת 2013, יזם א-סעידי את גיבושה של רשימת ארגונים שיוכרו בבחריין כארגוני טרור, ביניהם חזבאללה. המהלך אכן הוביל להכרזת חזבאללה כארגון טרור בבחריין, לראשונה במדינה ערבית.[4]
דעותיו
עריכהא-סעידי מכונה לעיתים "הקיצוני ביותר בבחריין" בשל הצהרות שאמר בעבר, כגון "אללה, קלל את היהודים, הנוצרים והשיעה והראה לי את יומם השחור."
עמדותיו כוללות הצעות להפרדה מגדרית בתחומים רבים בבחריין, החלה של חוקי השריעה במדינה, והקמת מתחמים של מגורי יוקרה על חורבות תילי הקבורה של תרבות דילמון בטענה כי היא מנוגדת לאסלאם. ב-2003 הוא נאלץ להתנצל בפני הפרלמנט לאחר שביקש לאסור על קיום תהלוכות האבל השיעיות על מותו של חוסיין בן עלי ברחובות במהלך העשוראא.
בפברואר 2006 קרא א-סעידי להסרת שלטים שהוצבו בבחריין בידי אגודת ההארה האסלאמית השיעית, משום שלטענתו הן מסיתות לכיתתיות. הכרזות נשאו ציטוט של איש הדת השיעי הבכיר עיסא קאסם: "קרב כרבלא עודנו נמשך בין הצדדים בהווה ובעתיד. הוא נמצא בנשמה, בבית ובכל תחומי החיים והחברה. אנשים ימשיכו להתחלק בין מחנה חוסיין למחנה יזיד, אז בחר את המחנה שלך."[5] ב-2009, בעת כהונתו כחבר הפרלמנט, קרא לגירוש כללי של השיעים מבחריין.[6]
ב-2007, בעקבות מאמר בעיתון איראני שטען כי העצמאות הבחריינית אינה לגיטימית וכי בחריין היא חלק בלתי נפרד מאיראן, קרא לניתוק היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ובנוסף פרסם פתווה שהמאמין בדברים אלה הוא בגדר ח'וארג' ועונשו מוות.[7]
ב-2009 דרש משר המשפטים הבחרייני שלא לאפשר מינוי נשים לתפקיד מואזין.[8]
הערות שוליים
עריכה- ^ حسن المدحوب, "«ثامنة الجنوبية» تحيل السعيدي إلى التقاعد الإجباري", الوسط (23 בנובמבר 2014).
- ^ גל ברגר, בחריין: מעתה - ניתן לגדל זקן וללבוש רעלה במוסדות ממשלתיים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 27 במאי 2004.
- ^ א. סביון, התבוסה האיראנית במשבר בחריין: אירוע מכונן בעימות הסוני-שיעי, באתר ממרי, 5 ביולי 2011; א. אזרחי, יוזמה במדינות המפרץ: להכיר במחוז אל-אהואז באיראן כ"מדינה ערבית כבושה", באתר ממרי, 10 במרץ 2016.
- ^ ר. גולדברג, צעד תקדימי בעולם הערבי: בחרין הכניסה את חזבאללה לרשימת ארגוני הטרור, באתר ממרי, 9 במאי 2013.
- ^
Habib Toumi and Bureau Chief, "Bahrain's Islamist MP calls for removal of sectarian banners", gulfnews.com, 02/19/2006 בתאריך 11 באוקטובר 2006, בארכיון האינטרנט
- ^ סיכום יומי 23.2.2009, באתר ממרי.
- ^ מתיחות ביחסי איראן–בחריין, באתר ממרי, 11 באוגוסט 2007.
- ^ רועי נחמיאס, סערה בבחריין: נשים מונו לתפקיד מואזין במסגד, באתר ynet, 1 בנובמבר 2009.
