ג'ואן באאז
ג׳ואן באאז (לעיתים באעז; באנגלית: Joan Chandos Baez, IPA: [dʒoʊn ˈbaɪ.ɛz]; נולדה ב-9 בינואר 1941) היא זמרת פולק, משוררת, ואקטיביסטית חברתית אמריקאית. את עיקר פרסומה קנתה בשנות השישים כזמרת עם וכן כפעילה למען הפציפיזם[1].
 | |
| באאז, 1973 | |
| לידה |
9 בינואר 1941 (בת 83) סטטן איילנד, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| שם לידה |
Joan Chandos Baez |
| מוקד פעילות |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1958 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בוסטון, Redlands High School, תיכון פאלו אלטו |
| סוגה |
מוזיקה עממית, בלדה, קאנטרי, ג'אז אפרו-קובני |
| סוג קול |
סופרן |
| שפה מועדפת |
אנגלית, ספרדית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
ונגארד רקורדס, אנטרטיינמנט וואן מיוזיק, A&M רקורדס, פרופר רקורדס |
| בן או בת זוג | בוב דילן |
| צאצאים |
Gabriel Harris |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהבאאז נולדה בניו יורק לאב מקסיקני ולאם סקוטית[2]. סבה, אלברטו באאז, עזב את הכנסייה הקתולית כדי להיות מטיף מתודיסטי ועבר לארצות הברית כשאביה היה בן שנתיים. אביה, אלברט באאז (1912–2007), נולד בפואבלה, מקסיקו, וגדל בברוקלין, ניו יורק, שם הטיף אביו לקהילה דוברת הספרדית. אלברט שקל תחילה להיות כומר, אך במקום זאת פנה ללימודי מתמטיקה ופיזיקה וקיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת סטנפורד בשנת 1950[2]. מאוחר יותר היה ממציא שותף של מיקרוסקופ הרנטגן.
אמה, ג'ואן צ'אנדוס באאז (לבית ברידג'), המכונה ג'ואן סניור או "ג'ואן הגדולה", נולדה באדינבורו, סקוטלנד, בתו השנייה של כומר אנגליקני, אנגלי. היא נולדה ב-11 באפריל 1913 ונפטרה ב-20 באפריל 2013. לבאאז היו שתי אחיות, פאולין תאליה באאז בריאן (1938–2016), הידועה גם בשם פאולין מרדן, ומרגריטה מימי באאז פארינה (1945–2001), שהייתה ידועה יותר בשם מימי פארינה. שתיהן היו פעילות פוליטיות ומוזיקאיות.
משפחתה הצטרפה לקהילת הקווייקרים במהלך ילדותה המוקדמת והיא המשיכה להזדהות עם מסורת זו, במיוחד במחויבותה לפציפיזם ולנושאים חברתיים. בזמן שגדלה, ספגה באז השמצות גזעיות ואפליה בגלל המורשת המקסיקנית שלה. כתוצאה מכך, היא הפכה מעורבת בפעילות חברתית ופוליטית בתחילת הקריירה שלה. היא סירבה להופיעה באולמות בהן הותר רק לקהל של לבנים להיכנס, כפי שהיה נהוג במדינות דרום ארצות הברית.
בשל עבודתו של אביה עם אונסק"ו, משפחתה עברה מקומות מגורים פעמים רבות, והתגוררה בערים ברחבי ארצות הברית וכן באנגליה, צרפת, שוויץ, ספרד, קנדה והמזרח התיכון, כולל בעיראק[2]. אביה גם השתתף בכנס מדעי במכון ויצמן ב-1965[3].
בנעוריה המשפחה התגוררה באזור מפרץ סן פרנסיסקו, שם סיימה את לימודיה בתיכון בפאלו אלטו ב-1958.
קריירה
עריכהבאאז החלה לנגן על יוקולילי שחבר של אביה נתן לה במתנה, היא למדה ארבעה אקורדים, שאפשרו לה לנגן שירי רית'ם אנד בלוז, המוזיקה לה היא הקשיבה באותה תקופה. כשהייתה בת 13, דודתה לקחה אותה להופעה של מוזיקאי הפולק פיט סיגר, והיא מצאה את עצמה נרגשת מאוד מהמוזיקה שלו. עד מהרה החלה ללמוד את שיריו ולבצע אותם בפומבי. ב-1957, רכשה את הגיטרה האקוסטית הראשונה שלה.
ב-1958, לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון, אביה קיבל משרה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס והעביר את משפחתו מאזור סן פרנסיסקו לבוסטון, מסצ'וסטס. שבאותה תקופה הייתה במרכז סצנת מוזיקת הפולק המתפתחת. באאז החל להופיע באזור בוסטון ובקיימברידג' הסמוכה. היא גם הופיעה במועדונים ולמדה באוניברסיטת בוסטון במשך כשישה שבועות. מוזיקאי שפגשה באותה תקופה, בוב גיבסון, הציעה שתשיר איתו על בימת פסטיבל הפולק של ניופורט, בשנת ייסודו, 1959, כאשר הייתה בת 18. בעקבות החשיפה בפסטיבל היא חתמה על חוזה תקליטים ראשון.
ב-1961 פגשה לראשונה את בוב דילן. באאז שכבר הייתה מפורסמת עזרה לדילן לפרוץ לתודעת הציבור והשניים אף היו בני זוג תקופה מסוימת. ב-1963 הופיעה לצד בוב דילן בעצרת ההמונים בתום המצעד לוושינגטון למען תעסוקה וחירות. ב-1965 צעדה במצעד מסלמה למונטגומרי. ב-1967 נשלחה למאסר לאחר שהפגינה נגד מלחמת וייטנאם. ב-1969 השתתפה בפסטיבל וודסטוק.
ב-2008 הוציא לאור את אלבומה ה-26 "Day After Tomorrow", שיוצא לאחר הפסקה של חמש שנים. הוא זכה להצלחה מסחרית ונכלל בין 200 האלבומים הנמכרים ביותר במצעד בילבורד 200. 29 שנים אחר האלבום הקודם שלה שנכנס למצעד, "Honest Lullaby" מ-1979[4].
ב-2018 הודיעה שתצא לסיבוב הופעות האחרון שלה, שאחריו לא תופיע יותר. בנוסף הוציאה לאור את האלבום "Whistle Down The Wind", שכולל גרסאות שלה לשירים שכתבו טום וייטס, אנהוני, ג'וש ריטר ואחרים. והיא לא כללה בו שירים משלה[5]. סיבוב הפרידה שלה ננעל במופע בספרד, ביולי 2019[6].
ב-2023 יצא לאקרנים סרט תיעודי עליה בשם "אני רעש" (Joan Baez I Am A Noise) שכולל ריאיונית איתה ואחרים ותיעוד של סיבוב ההופעות האחרון שלה ב-2018[7].
יחודה המוזיקלי
עריכהלבאאז קול סופרן גבוה וצלול בעל שלוש אוקטבות ובהופעותיה היא מלווה את עצמה בגיטרה אקוסטית. באאז הרבתה לשיר שירים אותם כתבה, אך שרה גם גרסאות כיסוי רבות, בהן של בוב דילן, לאונרד כהן, הרולינג סטונז והביטלס, ובמקרה אחד, בהופעה בספרד, ביצעה את שירה של סי היימן "יורים ובוכים"[8].
חיים אישיים
עריכה
בן זוגה הראשון היה מיכאל ניו, צעיר שפגשה בזמן שלמדה במכללה בסוף שנות החמישים. בהמשך דרכה, בשנת 1979, הוא היווה השראה לשירה "מיכאל".
ב-1968 פרסמה את האוטוביוגרפיה הראשונה שלה "עם הנץ היום"[9].
ב-1987 פרסמה את האוטוביוגרפיה השנייה שלה, "וקול לשיר עימו", בו חשפה פרטים על מערכת היחסים שלה עם בוב דילן[10].
בוב דילן
עריכהבאאז פגשה את לראשונה את בוב דילן באפריל במועדון פולק בגריניץ' וילג' בניו יורק. באותה עת היא כבר הוציאה לאור את אלבום הבכורה שלה והפופולריות שלה בתור זמרת הייתה במגמת עלייה. בתחילה לא התרשמה ממנו, אבל היא אמרה שאהבה את אחת היצירות הראשונות של דילן, "Song to Woody" וציינה שהיא רוצה להקליט אותו. עד 1963, היא הוציאה שלושה אלבומים, שניים מהם זכו לזהב, והייתה הראשונה להקליט גרסת כיסוי לשיר של דילן (השיר Don't Think Twice, It's All Right ב-1963).
באאז הזמינה את דילן להופיע לצדה בפסטיבל הפולק של ניופורט ב-1963. השניים ביצעו את השיר של דילן "With God on Our Side", שיתוף פעולה ראשון זה על הבמה, הוביל לעוד דואטים רבים בחודשים ובשנים שיבואו.
בזמן סיבוב ההופעות של דילן בבריטניה ב-1965, מערכת היחסים ביניהם החלה להסתיים לאט לאט. אולם מאוחר יותר תיארה זאת כעצירה פתאומית ששברה את ליבה. בסרט התיעודי "I Am a Noise Baez" מ-2023 התייחסה למערכת היחסים כ"מעצבנת לחלוטין", אך שעליה סלחה לו מאוחר יותר, אך אמרה שהם כבר לא בקשר אחד עם השני לאחר ששנים בהם המשיכו לשתף פעולה מבחינה מוזיקלית. באאז השתתפה בסיבוב הופעות של דילן בשנים 1975–1976[11]. ושרה ארבעה שירים עם דילן באלבום ההופעה שיצא לאוחר לאחר סיבוב ההופעות. היא גם כיכבה בתור 'האישה בלבן' בסרט "רנלדו וקלרה" (1978), בבימויו של בוב דילן[12]. הם הופיעו יחד שוב בקונצרט נגד נשק גרעני "יום ראשון של השלום" ב-1982. ויצאו שוב לסיבוב הופעות משותף ב-1984, יחד עם קרלוס סנטנה.
באאז כתבה והלחינה לפחות שלושה שירים שהיו ספציפית על דילן. ב"To Bobby", שנכתב ב-1972, בו היא דחקה בדילן לחזור לאקטיביזם פוליטי. השיר "Diamonds & Rust", שיר הנושא מאלבומה משנת 1975 באותו שם, בו היא הביעה את רגשותיה כלפיו במונחים חמים אך ישירים. והשיר "Winds of the Old Days", גם הוא באלבום Diamonds & Rust, שהוא זכרון מריר-מתוק מהתקופה שלה עם "בובי"[13].
דוד האריס
עריכהלאחר שהשתתפה עם נשים נוספות במניעת גיוס לצבא, פגשה במאסר את דוד האריס, שהיה אסור בצד הגברים, אך התאפשר לו לבקר את באאז באופן סדיר. השניים התגוררו יחד לאחר השחרור מהמאסר בקומונת ההתנגדות שלו, בקליפורניה. שלושה חודשים אחרי היכרותם החליטו להינשא. הם נישאו ב-26 במרץ 1968, בכנסייה עם סמלי שלום וכומר פציפיסט. לאחר החתונה, עברו לגור בחווה שהייתה חלק מקומונה. הם טיפחו גנים והיו צמחונים אדוקים. זמן קצר לאחר מכן, האריס נאסר כיוון שהתנגד להתגייס[14]. באאז המשיכה להופיע. בנם גבריאל נולד ב-2 בדצמבר 1969. הקשר התרופף לאחר שחרורו של האריס, הם נפרדו שלושה חודשים לאחר שהשתחרר והתגרשו בידידות בשנת 1973. לכבודו הקליטה את השיר A Song for David שהופיע באלבומה ה-11 של באאז One Day at a Time, שיצא לאור בינואר 1970. האריס נפטר בפברואר 2023[14].
בתחילת שנות ה-80 יצאה עם מייסד אפל, סטיב ג'ובס. לאחר מותו, דיברה עליו בחיבה, וציינה שגם לאחר שהקשר הסתיים, הם נותרו חברים והוא המשיך לבקרה.
פעילות חברתית ופוליטית
עריכהבאאז היא אקטיביסטית חברתית. בשנת 1956 שמעה נאום של מרטין לותר קינג אודות מאבק לא אלים לזכויות אדם ושינוי חברתי, שריגש אותה. בהמשך הם נעשו חברים ובאאז השתתפה בהפגנות שקינג סייע לארגן. היא התנגדה למלחמת וייטנאם, עסקה בזכויות אדם, התנגדה לעונש מוות, פעלה למען זכויות קהילת הלהט"ב, אהדה למחאה באיראן ב-2009, מאבקים סביבתיים והשתתפה במחאה כנגד מלחמת עיראק. פעלה למען פתרון של שלום של הסכסוך בצפון אירלנד[15]
ב-1993 במהלך מלחמות יוגוסלביה, ביקרה בקרואטיה וסרביה והופיעה בפני פליטים[16].
הופעות וביקורים בישראל
עריכהבאאז זכתה לפופלריות בישראל החל מתחילת שנות ה-60 ותקליטיה אף הודפסו בייצור מקומי, בלייבל "השועל השורק" של חברת "התקליט חיפה"[17]. הביצוע שלה לשיר היידי "דונה דונה", שהוקלט ב-1960, תרם לפרסומה בישראל.
באאז ביקרה לראשונה בישראל, באוגוסט 1974 כאורחת פסטיבל ישראל, בהזמנת מייסד הפסטיבל אהרן צבי פרופס[18]. באאז הופיעה לפני בואה לישראל בלבנון ובתוניסיה[18]. היא הופיעה בבנייני האומה בירושלים ובתיאטרון הרומי בקיסריה[19]. נשיא המדינה אפרים קציר וראש הממשלה יצחק רבין היו בין הנוכחים במופע בקיסריה[20].
באוגוסט 1978 ביקרה בישראל פעם נוספת[21], והוזמנה להשתתף בפסטיבל נואיבה, שנערך בחוף הים של העיירה נואיבה שבסיני, שהייתה אז בשליטה ישראלית[22]. אולם לאחר מספר ימים ביטלה באאז את השתתפותה, לאחר שנודע לה כי הפסטיבל הוא בשטחים המוחזקים (מארגני הפסטיבל אמרו לה תחילה שהוא בנביעות - שם ההתנחלות במקום, ושהיא ליד ירושלים)[23]. עם זאת הופיעה בבנייני האומה בירושלים ובאמפי קיסריה[24].
במאי 1988 ביקרה שוב בישראל[2], בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה, בהזמנות התנועות "די לכיבוש" ו״שלום עכשיו"[25]. גלי צה"ל ביטלו ביטלו שידור חי מהופעתה בהיכל התרבות, לאחר שהודיעה שתשיר את שירה של סי היימן, "יורים ובוכים", שנפסל לשידור[26].
פרסים והוקרה
עריכה- ב-2015 קיבלה את פרס "שגריר של מצפון", מטעם ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, על תרומתה למאבק לזכויות האדם[27].
- ב-2016 נכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול[28].
- ב-2021 קיבלה את פרס מרכז קנדי על מפעל חיים[29].
דיסקוגרפיה
עריכהאלבומי אולפן
עריכה- 1960 - Joan Baez
- 1960 - Joan Baez, Vol. 2
- 1964 - Joan Baez/5
- 1965 - Farewell Angelina
- 1966 - Noël
- 1967 - Joan
- 1968 - Baptism: A Journey Through Our Time
- 1968 - Any Day Now
- 1969 - David's Album
- 1970 - One Day at a Time
- 1971 - Blessed Are...
- 1972 - Come from the Shadows
- 1973 - Where Are You Now, My Son?
- 1974 - Gracias A la Vida
- 1975 - Diamonds & Rust
- 1976 - Gulf Winds
- 1977 - Blowin' Away
- 1979 - Honest Lullaby
- 1987 - Recently
- 1989 - Speaking of Dreams
- 1992 - Play Me Backwards
- 1997 - Gone from Danger
- 2003 - Dark Chords on a Big Guitar
- 2008 - Day After Tomorrow
אלבומי הופעה חיה
עריכה- 1962 - Joan Baez in Concert
- 1963 - Joan Baez in Concert, Part 2
- 1964 - Joan Baez In San Francisco
- 1976 - From Every Stage
- 1980 - European Tour
- 1984 - Live Europe '83
- 1988 - Diamonds & Rust in the Bullring
- 1995 - Ring Them Bells
- 2005 - Bowery Songs
- 2007 - Ring Them Bells (הוצאה מחודשת)
- 2014 - Diamantes
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ואן באאז
ג'ואן באאז, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ואן באאז, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ואן באאז, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ואן באאז, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ואן באאז, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ואן באאז, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר ספוטיפיי
ג'ואן באאז, באתר Last.fm (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר AllMusic (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר דיזר
ג'ואן באאז, באתר Yandex.Music (ברוסית)
ג'ואן באאז, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר Songkick (באנגלית)- ג'ואן באאז, באתר Genius
- ג'ואן באאז, באתר SecondHandSongs
- ג'ואן באאז, באתר DNCI
- ג'ואן באאז, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
ג'ואן באאז, באתר בילבורד (באנגלית)
ג'ואן באאז, באתר טיידל (באנגלית)- ג'ואן באאז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- Positively 4th Street: The Lives and Times of Joan Baez, Bob Dylan, Mimi Baez Fariña and Richard Fariña-David Hajdu
- עודד אסף, ראשית, אדם. שנית, פציפיסטית. ושלישית - זמרת עם, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2009
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ דן אלמגור, ג'ואן באאז במרומי הרכמל, מעריב, 10 בפברואר 1967
- ^ 1 2 3 4 אלי שי, כי הזמנים, הו, הזמנים, הם משתנים - ג׳ון באאז אחרי דילן, וודסטוק, וייטנם, כל העיר, 13 במאי 1988
- ^ "ועידת־רחובות" החמישית תינעל הערב, מעריב, 26 באוגוסט 1969
- ^ רויטרס, ג'ואן באאז חוזרת למצעד מכירות האלבומים בארה"ב אחרי 29 שנים, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2008
- ^ איתמר זהר, רגע לפני שג'ואן באאז נפרדת מהקהל, באתר הארץ, 12 במרץ 2018
- ^ איתמר זהר, פול סיימון וג'ואן באאז ממשיכים לשיר מהבית, וזה מעורר השראה, באתר הארץ, 12 באפריל 2020
- ^ ג'ואן באאז - אני רעש - דוקאביב 2023 - הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע דוקומנטרי בתל-אביב, באתר דוקאביב, 22 במרץ 2023
- ^
באאז מבצעת את שירה של סי היימן "יורים ובוכים" בהופעה בספרד, סרטון באתר יוטיוב
- ^ מעולם הלהיטים - בארצות־הברית יצא לשוק ספרה של ג'ון באאז "עם הנץ היום", הארץ, 6 בספטמבר 1968
- ^ רויטרס (סן-פרנסיסקו), שנות ה־60 – כל הפרטים כפי שנמסרו ע"י ג'ואן באאז, חדשות, 17 ביוני 1987
- ^ יוסי חרסונסקי, בוב דילן שר ומתראיין, מעריב, 7 בדצמבר 1976
- ^ הרומאן בין ג'ון באז ובוב דילן - בסרט, מעריב, 24 בפברואר 1978
- ^ איתמר זהר, למה ג'ואן באאז נפגעה מבוב דילן, באתר הארץ, 16 באפריל 2015
- ^ 1 2 איתמר זהר, בזמן שהיה בכלא על פציפיזם, ג'ואן באאז כתבה עליו שיר מרגש, באתר הארץ, 9 במאי 2023
- ^ רחל פרימור, אלפים; צעדו בלונדון למען שלום באלסטר, מעריב, 28 בנובמבר 1976
הפגנת ענק בלונדון למען שלום באירלנד,, על המשמר, 28 בנובמבר 1976 - ^ בלהה גורדוס, הזמרת הנודעת ג'ואן באאז שהגיעה לזגרב, הופיעה בצהרים בככר בניאלצ'יב בפני הפליטים והעקורים מהאזורים הקרואטים שנכבשו על־ידי הסרבים. בכוונתה להופיע בהתנדבות גם בפני תושבי סרייבו, חדשות, 11 באפריל 1993
- ^ תקליטי השועל השורק - מבחר שירי גון באאז - הקלטה מקורית, הארץ, 25 בדצמבר 1964
- ^ 1 2 הגיעה הזמרת ג'ואן באז, על המשמר, 1 באוגוסט 1974
מיכל סנונית, לקראת פסטיבל המוסיקה והדרמה, על המשמר, 28 ביוני 1974 - ^ דליה מזורי, גון באז: איני אנטי-שראלית - אני בעד שלום ,אהבה וצדק, מעריב, 1 באוגוסט 1974
- ^ אווירה קרירה בהופעה פוליטית של ג'ון באז בקיסריה, דבר, 4 באוגוסט 1974
- ^ הזמרת האמריקנית ג'ואן באאז שהגיעה שלשום לישראל למספר הופעות, נתקבלה כשדה התעופה על־ידי "ספן השלום" איבי נתן, על המשמר, 7 בספטמבר 1978
- ^ א. קווה, ג"ון באייז ־ בפסטיבל נביעות, על המשמר, 8 באוגוסט 1978
ג'ון באאז תבוא לפסטיבל הפופ בנואיבה, מעריב, 8 באוגוסט 1978 - ^ זמרת־השלום האמריקאית ג׳ון באאז ביטלה את הסכמתה להשתתף בפסטיבל נואייבה, מכיוון שנודע לה כי הוא מתקיים בשטח כבוש, "העולם הזה", גיליון 2137 מ-16 באוגוסט 1978, עמוד 2
באז לא תבוא לפסטיבל הפופ - "נביעות נמצאת בשטחים המוחזקים", מעריב, 13 באוגוסט 1978
מפיקי פסטיבל נביעות ידעו שיש להסתיר מפני ג'ון באייז את העובדה שנביעות אינה בתחום הקו הירוק. וכתבו לה: מקום ההופעה —נואייבה, ירושלים (כאילו היה זה אולם הופעות בעיר הבירה), דבר, 14 באוגוסט 1978 - ^ ג'ון באאז: אינני מתיחסת ברצינות לאיום בפצצה, דבר, 8 בספטמבר 1978
ג'ון באאז תופיע בישראל שתי פעמים בלבד. הראשונה מחר ב־6.9.78 בירושלים, בבנייני האומה, והאחרונה ב־7.9.78 באמפיתיאטרון הרומי בקיסריה, על המשמר, 5 בספטמבר 1978 - ^ יובל ניב, צה"ל מונע מבאאז ביקור בנלא ארבע, חדשות, 17 במאי 1988
יובל ניב, רונית אנטלר, ג'ואן באאז: אני רוצה לפגוש את מובארק עוואד, חדשות, 12 במאי 1988 - ^ יובל ניב, בשידור חי של באאז בגל"צ נדחה וקוצץ, חדשות, 16 במאי 1988
- ^ אבנר שפירא, אמנסטי יעניק פרס לג'ואן באאז ואיי וייוויי, באתר הארץ, 26 במרץ 2015
- ^ איתמר זהר, טופאק שאקור, ג'ואן באאז ו"פרל ג'אם" ייכנסו להיכל התהילה של הרוק, באתר הארץ, 21 בדצמבר 2016
- ^ Ashraf Khalil, USA TODAY, Garth Brooks, Dick Van Dyke and Joan Baez among this year's Kennedy Center honorees, USA TODAY, 13 Jan 2021
