ג'ון ברבירולי

סר ג'ון (ג'ובאני באטיסטה) ברבירוליאנגלית: John Barbirolli‏; 2 בדצמבר 189929 ביולי 1970) היה מנצח וצ'לן בריטי ממוצא איטלקי - צרפתי. שמו של ברבירולי נקשר בעיקר עם תזמורת האלה במנצ'סטר, שעליה ניצח במשך עשרים וחמש שנים. הוא כיהן גם כמנהל מוזיקלי של הפילהרמונית של ניו יורק וניצח על תזמורות אחרות רבות, ביניהן התזמורת הסימפונית של לונדון והתזמורת הפילהרמונית של לונדון. בייחוד הרבה לעסוק במוזיקה של מלחינים אנגלים כמו אלגר וווהן ויליאמס. הוא קנה לו שם גם כמנצח מובהק של מאהלר.

ג'ון ברבירולי
John Barbirolli
לידה 2 בדצמבר 1899
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביולי 1970 (בגיל 70)
לונדון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Giovanni Battista Barbirolli עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה St Mary's Catholic Cemetery, Kensal Green עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1916 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית למוזיקה, St Clement Danes School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אוולין ברבירולי (5 ביולי 1939–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד (1963)
  • קצין במסדר ההצטיינות הלאומי (1968)
  • קצין מסדר האמנויות והספרות (1966)
  • מפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (1964)
  • מדליית הזהב של החברה הפילהרמונית המלכותית (1950)
  • עמית כבוד (1969) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המחצית הראשונה של חייו, מ-1899 עד 1937

עריכה

ברבירולי נולד בלונדון, למשפחת מוזיקאים. אביו ודודו, מהגרים מאיטליה, היו כנרים בתזמורות תיאטרון בלונדון, בעיקר "אמפייר" בכיכר לסטר, אם כי ניגנו גם בלה סקאלה, מילאנו, בניצוח טוסקניני. כך נקבע ייעודו של ג'ון הצעיר להיות נגן כלי מיתרים, מומחה במוזיקה בריטית, ולאהוב אופרה איטלקית. אמו הייתה ממוצא צרפתי.

ברבירולי למד באקדמיה המלכותית למוזיקה; כיום נמצא שם "אוסף סר ג'ון ברבירולי" של תצלומים ומזכרות. כצ'לן צעיר השתתף בהקלטת כמה תקליטים אקוסטיים עם התזמורת הסימפונית של לונדון, שהנודע ביותר ביניהם הוא הקונצרט לצ'לו של אלגר, וזמן קצר אחר כך היה הסולן בביצוע השני של יצירה זו. בשנות ה-20 פנה לניצוח והקים תזמורת קאמרית, שהקליטה יצירות חדשות לחברת "גרמופון" הלאומית.

ברבירולי עשה לו שם כמי שיכול להבטיח ביצוע מרשים לאחר חזרות מעטות, ובשנות ה-30 הרבה להקליט עם הסימפונית של לונדון ועם הפילהרמונית של לונדון, בקונצרטים עם סולנים ראשונים במעלה כגון קרייזלר, יאשה חפץ וארתור רובינשטיין. רוב התקליטים האלה נחשבים לקלאסיקה גם כיום.

מנצח הפילהרמונית של ניו יורק מ-1937 עד 1942

עריכה

בשנת 1937 השיג ברבירולי ניצחון מזהיר כשהוזמן להחליף את טוסקניני כמנצח הפילהרמונית של ניו יורק, מעמד יוקרתי מאין כמותו. אף כי חמש העונות שלו שם היו בגדר ניצחון מוזיקלי, כפי שמלמדות ההקלטות שנעשו במהלכן, הוא פעל תחת התקפה מתמדת מצד העיתונות הניו יורקית הבוטה, בייחוד המבקר האנגלופובי אולין דאונס.

עבודה בשנים הבאות 1942 - 1970

עריכה

בשנת 1942 הוזמן ברבירולי לחדש את החוזה שלו, אבל לשם כך היה עליו להפוך לאזרח ארצות הברית, ובכך לא רצה. הזמנה שהגיעה אליו בנקודה זו, למשרת המנצח הראשי של תזמורת האלה במנצ'סטר, שינתה את פני הקריירה שלו.

הגידול בהזדמנויות לקונצרטים המריץ את "האלה" לשים קץ להסדר של שיתוף במחצית מנגניה עם ה-BBC, שהציל אותם בשנים חלשות, אך הכביד עליהם יותר ויותר עם חלוף הזמן, ולשכור מנצח מן השורה הראשונה. רק ארבעה מן הנגנים המשותפים בחרו להישאר עם תזמורת האלה, כך שבבואו נדרש ברבירולי להקים מחדש את התזמורת תוך שבועות ספורים, משימה שקיבל על עצמו בהתלהבות. את "תזמורת האלה החדשה" שלו אפשר לשמוע כיום בהקלטות של סימפוניות משל ארנולד באקס וווהן ויליאמס, שנוגנו במנצ'סטר של תקופת המלחמה.

ברבירולי ניצח על התזמורת במשך עשרים וחמש שנים, בערים רבות, כולל פסטיבל צ'לטנהם, שם ניצח על ביצועי בכורה של יצירות חדשות רבות. הוא ניצח גם על ה-BBC ועל תזמורות לונדוניות אחרות, בקונצרטים ובתקליטים.

ברבירולי זכור כפרשן של אלגר, ווהן ויליאמס ומאהלר, כמו גם שוברט, בטהובן, סיבליוס, ורדי ופוצ'יני, וכתומך מושבע ביצירות חדשות של מלחינים בריטים, תמיכה שהתחרתה בזו של אדריאן בולט והנרי ווד.

ברבירולי היה נשוי לאבובנית הבריטית אוולין רותוול.

לקריאה נוספת

עריכה
  • Charles Reid, John Barbirolli: a biography, Taplinger, 1971.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ג'ון ברבירולי בוויקישיתוף


הקודם:
ארטורו טוסקניני
מנהל מוזיקלי, הפילהרמונית של ניו יורק

1937–1942

הבא:
ארטור רודז'ינסקי
הקודם:
לאופולד סטוקובסקי
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית של יוסטון

1961–1967

הבא:
אנדרה פרווין