ג'ון ג'יימס אודובון
ג'ון ג'יימס אודובון (באנגלית: John James Audubon; 26 באפריל 1785, לה קאיה, האיטי – 27 בינואר 1851, ניו יורק) היה חוקר ציפורים ומאייר אמריקאי ממוצא צרפתי. יצירתו המרכזית היא הספר "הציפורים של אמריקה". אודובן נחשב לצפר הראשון בעולם החדש; בנוסף עסק בתיאור של מספר מיני צמחים.
 | |
| לידה |
26 באפריל 1785 לה קאיה, סן-דומנג  |
|---|---|
| פטירה |
27 בינואר 1851 (בגיל 65) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Jean‐Jacques Rabin |
| מדינה |
ארצות הברית, צרפת |
| מקום קבורה |
Trinity Church Cemetery and Mausoleum |
| מקום מגורים |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
לוסי אודובון |
| חתימה |
 |
  | |
שנותיו הראשונות ומסעי המחקר
עריכה
אודובון נולד במטע בלה קאיה כבנו של רב חובל צרפתי קריאולי. נקרא על שם אמו, ז'אן רבין, אשר נפטרה שישה חודשים לאחר הלידה. מאוגוסט 1788 אודובון גדל אצל אמו החורגת אן מוינה בנאנט. בחודש מרץ 1789 אומץ באופן רשמי ונקרא ז'אן ז'אק פוגר אודובון. לאחר אימון שקיבל לכאורה אצל הצייר ז'אק-לואי דויד, עובדה שמידת נכונותה נותרה שנויה במחלוקת, הוא הגיע בשנת 1803 לאמריקה עם דרכון מזויף שאביו הוציא עבורו.
בן ה-18 רצה ככל הנראה להימנע משירות בצבא נפוליאון. זמן קצר לאחר המעבר הוא לקה בצהבת והוחזק בבית חולים שנוהל על ידי הקווייקרים, שם הוא למד אנגלית ופגש את אשתו לעתיד, לוסי בייקוול (Bakewell). לאחר התאוששותו נסע לאחוזת המשפחה במיל גרוב שליד פילדלפיה, שהפך לבית החדש של "ג'ון ג'יימס אודובון" - השם האמריקאי בו כינה את עצמו כעת. את מגוריו בבית זה הגדיר כגן עדן; הוא חי כצייד, סוחר, ומפחלץ. בשנת 1808 נשא לאישה את לוסי בייקוול.
במיל גרוב ביצע החוקר הצעיר את מה שנחשב לטיבוע העופות הראשון בצפון אמריקה: הוא סימן ציפורים עם טבעות ומצא כי מדי שנה הן חוזרות אל אותו מקום קינון. עסקיו הובילו אותו למערב, מדינות פנסילבניה וקנטקי. בסופו של דבר הוא פתח חנות כללית בהנדרסון, שם ככל הנראה נפגש בשנת 1810 עם אלכסנדר וילסון, חוקר ציפורים אמריקאי ידוע מאותה תקופה.
אשתו של אודובון ילדה בעת הזו שני בנים, ויקטור גיפורד וג'ון וודהאוז, ובת, אך זו מתה בגיל צעיר. כפי שנהג בעבר בצרפת, אודובון עסק בשעות הפנאי באיורי ציפורים רבים. אולם לאחר מספר הצלחות, מצבו העסקי החל להדרדר בשנת 1819 והוא הגיע לכדי פשיטת רגל ושהה למשך זמן קצר בכלא.
ככל הנראה תוך כדי שהותו במעצר, הוא הגה תוכנית שאפתנית לקטלוג של כל מיני הציפורים בצפון אמריקה, וזמן קצר לאחר מכן הוציא אותה לפועל, כאשר החל במסע לאורך נהר המיסיסיפי יחד עם עוזרו הצייר ג'וזף מייסון (שלא קיבל קרדיט על עבודות הציור שעשה עבור אודובון ופורסמו בספרו הנודע). באביב 1821 הגיע לניו אורלינס, שם התגורר מספר חודשים. בקיץ שלאחר מכן חזר אודובן במעלה הנהר ללואיזיאנה, שם עבד כמורה לציור אצל משפחה בעלת מטע וחקר את חיי הציפורים המקומיות. במהלך נסיעותיו נשארה אשתו באזורים מיושבים ועסקה לפרנסתה בהוראה פרטית. אודובון עצמו הרוויח גם מציור דיוקנאות שהוזמנו אצלו מפעם לפעם.
אודובון פעל תמיד על פי אותו דפוס כאשר צייר ציפורים: ראשית, הוא ירה בחיות בזריקה טובה ומדויקת מאוד, ונהג לשמור על נזק קטן ככל האפשר לגוף. לאחר מכן השתמש בחוטים כדי להחזיק את הפגר בעמדה טבעית למראה עבור הציור. דפוס התנהלות זה עם הטבע הרים את קרנו של אודובון על פני המאיירים המדעיים האחרים באותה עת, והניח את היסודות להצלחתו בעתיד. מתוך דוח שחיבר החוקר עצמו על עבודתו עולה שירה בלמעלה מ-100 ציפורים ביום.
הצלחה עם "הציפורים של אמריקה"
עריכה
אודובון ניסה תחילה למצוא מו"ל בפילדלפיה לציורים שלו, אולם ניסיונו לא צלח, בין היתר, משום שנתקל בסכסוכים טכניים עם הקהילה המדעית המקומית. בשנת 1826 נסע לאנגליה עם היצירה שלו שהושלמה באופן חלקי. כ"פרש אמריקאי", וכבעל שרטוטים מופתיים של עולם הציפורים, הוא זכה מהר מאוד לפופולריות. תחילה ניסה את מזלו בסקוטלנד, ונעזר בחרט ויליאם הום ליזרס להדפיס את ספרו. מאחר שנוצרו קשיים טכניים, הוא מצא מדפיס אחר בלונדון עבור "הציפורים של אמריקה", שהודפס ביותר מ-1,000 עתקים, והציג 435 איורים צבעוניים עבודת יד.
הספר היה להצלחה גדולה, ואף המלך ג'ורג' הרביעי התלהב מהציורים. במהלך ביקור באדינבורו הדגים אודובון את שיטת התיל שלו לייצוב הציפורים המתות. באחת ההרצאות השתתף בקהל סטודנט בשם צ'ארלס דרווין שמאוחר יותר ציטט אותו בעבודותיו.
יחד עם הצפר הסקוטי ויליאם מקגיליברי, כתב אודובון ספר עם מעין "קורות חיים" (ביוגרפיות אורניתולוגיות) של מיני הציפורים. הביוגרפיות וארבעת הכרכים של הציפורים של אמריקה יצאו לאור בין השנים 1827 ו-1838. גם לאחר ההצלחה הכלכלית, אשר נבעה במידה לא פחותה גם מהפופולריות האישית שזכה לו, אודובון לקח על עצמו מספר מסעות נוספים ברחבי צפון אמריקה, ולאחר מכן התיישב בניו יורק באחוזה על ההדסון, שקרויה על שמו "פארק אודובון". בשנת 1842 יצאה לאור מהדורה אמריקאית של הציפורים של אמריקה.
אודובון לקה בשנותיו האחרונות בשיטיון שהלך וגבר. את נסיעתו המחקרית האחרונה ערך בשנת 1843. העבודה שנוצרה כתוצאה ממסע זה, "היונקים של צפון אמריקה" (Viviparous Quadrupeds of North America), הושלמה ברובה על ידי בנו וחברו, הכומר הלותרני ג'ון בכמן, שבתו נישאה לאחד מבניו של אודובון. ג'ון ג'יימס אודובון קבור בבית הקברות טריניטי בניו יורק.
תהודה
עריכה.jpg)
ללא קשר לתועלת הזואולוגית שהביאה "הציפורים של אמריקה", האמנות של אודובון זכתה לתהילה משל עצמה. היצירה נחשבת גם כיום כאבן יסוד עבור ציירי טבע. עותק של "הציפורים של אמריקה" נמכר במכירה פומבית של כריסטי'ס במרץ 2000 ביותר מ-8,800,000 דולר אמריקאי. בדצמבר 2010 נרשם שיא כאשר מהדורה של הספר נמכר ב-7,321,250 פאונד במכירה פומבית בסות'ביס, והפך בכך לספר המודפס היקר ביותר של כל הזמנים.[1] בלוגו של גוגל הוצג ציור מיוחד ב-26 באפריל 2011 לכבוד יום הולדתו ה-226.[2] הספר "בינתיים הכל בסדר" של גארי ד' שמידט עוסק בספרו "הציפורים של אמריקה".[3]
אגודות אודובון
עריכהכבר בשנת 1886 פעלה בארצות הברית עמותה של חובבי טבע וציפורים על שמו של אודובון למען הגנת ציפורים. לאחר מכן פעלו מספר אגודות נוספות שהתייחסו במפורש למורשתו של אודובון. בשנת 1901 התמזגו העמותות תחת ארגון גג; "הוועד הארצי של אגודות אודובון", שלאחר מכן פעל באופן מיוחד נגד ציד ציפורים לשם ייצור נוצות נוי. הארגון מורכב כיום מיותר מ-500 אגודות-חברים בארצות הברית ופעיל בקרב חובבי טבע, במיוחד צפרים, ומציע לחבריו פורום לכל הנושאים הקשורים לצפרות.
זיכרון
עריכהבארצות הברית נקראים מספר אזורים מנהליים על שם ג'ון ג'יימס אודובון, לרבות מחוז אודובון בפנסילבניה, שם נמצא בית מגוריו לשעבר מיל גרוב. מיל גרוב פועל כיום כמוזיאון המוקדש לחקר הטבע. גם "ג'ון ג'יימס אודובון סטייט פארק", שמורת טבע ופארק פנאי בקנטקי מכיל מוזיאון עם עבודותיו של אודובון. בנוסף נושאת את שמו שדרת אודובון בניו יורק. מכון אודובון לטבע בניו אורלינס מפעיל מספר מוזיאונים ופארקים של טבע, כמו גם מוסדות מחקר ושימור, כולל "אינסקטריום אודובון" (Insectarium Audubon) מוזיאון אודובון, פארק אודובון וגן החיות על שם אודובון בניו אורלינס. הגשר מעל המיסיסיפי בלואיזיאנה שנפתח בשנת 2011 נושא גם הוא את שמו של אודובון.
הצייר אמריקאי וולטון פורד מצייר בסגנון של אודובון.
יצירותיו
עריכה- הציפורים של אמריקה (אדינבורו, 1827-1838)
- ביוגרפיות אורניתולוגיות (אדינבורו, 1831-1839)
- היונקים של צפון אמריקה (Viviparous Quadrupeds of North America) (ניו יורק, 1845-1848)
לקריאה נוספת
עריכה- John Burroughs: John James Audubon.
- Richard Rhodes: John James Audubon: The Making of an American. Vintage Books, 2006. ISBN 0-3757-1393-X
- John Chalmers: Audubon in Edinburgh. National Museums of Scotland Publishing, 2003
קישורים חיצוניים
עריכה
- עותק דיגיטלי מהעותק המלא של אוניברסיטת פיטסבורג
- קטלוג דיגיטלי של איורי הציפורים ב-Musée de la civilisation
- National Audubon Society (באנגלית)
- רשומה בארכיון של החברה המלכותית (באנגלית)
- יוזמת אלדרידג-אודובון לשימור מינים בסכנת הכחדה (באנגלית)
- ג'ון ג'יימס אודובון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'ון ג'יימס אודובון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ג'ון ג'יימס אודובון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ון ג'יימס אודובון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ון ג'יימס אודובון, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ [http://www.sothebys.com/app/live/lot/LotDetail.jsp?sale_number=L10413&live_lot_id=50 "Lot 50: The Birds of America; from original drawings by John James Audubon. London: published by the author, 1827–1838". Sotheby's. Retrieved 2010-12-10
- ^ 226th Birthday of John James Audubon
- ^ גארי ד' שמידט, בינתיים הכל בסדר, הוצאת טל־מאי וידיעות ספרים, 2013