ג'ון קורנפורת'
סר ג'ון וורקפ קורנפורת' (באנגלית: Sir John Warcup Cornforth; 7 בספטמבר 1917 – 14 בדצמבר 2013) היה כימאי בריטי ממוצא אוסטרלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1975 (לצד ולדימיר פרלוג) על מחקריו בתחום הסטריאוכימיה של ביוסינתזה של כולסטרול.[1]
 | |
| לידה |
7 בספטמבר 1917 סידני, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
14 בדצמבר 2013 (בגיל 96) ברייטון, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | כימיה |
| מקום מגורים |
 הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
Clayton Wood Natural Burial Ground |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
רוברט רובינסון |
| מוסדות |
|
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
ריטה הארדנס (1941–?) |
| תרומות עיקריות | |
| מחקר סטריאוכימי של תגובות אנזימטיות, סינתזה טוטלית של הורמונים מקבוצת הסטרואידיים | |
  | |
קורות חיים
עריכהילדות, נעורים ומשפחה
עריכהג'ון וורקפ קורנפורת' נולד וגדל בסידני שבאוסטרליה שני מבין ארבעה אחים. בגיל 10 החל לחוש בבעיות שמיעה מחמת טרשת האוזן, ועד גיל 20 הפך לחירש לחלוטין.
קורנפורת' למד בבית הספר התיכון לנערים של סידני (אנ'), שם הצטיין באנגלית, במתמטיקה, במדעים, בצרפתית, ביוונית ובלטינית. בהשראת המורה לכימיה שלו, לאונרד ("לן") בסר, החליט לשנות את מגמת הקריירה שלו ממשפטים לכימיה. הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת סידני בהצטיינות יתרה.
ב-1941 נישא לריטה הארדנס (אנ'), כימאית שזכתה יחד איתו במלגה כשנתיים לפני כן.[2] נולדו להם שלושה ילדים. ריטה נפטרה ב-2012.[1]
קריירה מחקרית
עריכהב-1939 קיבל מלגת מחקר לאוניברסיטת אוקספורד, שם עבד על הדוקטורט שלו בנושא סינתזה של תרכובות מקבוצת הסטרואידים יחד עם רוברט רובינסון. כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה עבר קורנפורת' לעבוד במחקר אשר עסק בפניצילין.[1]
לאחר המלחמה, ב-1946, הצטרף יחד עם אשתו למכון הלאומי למחקר רפואי בצפון לונדון, שם המשיך את שיתוף הפעולה עם רובינסון ויחד השלימו את הביוסינתזה המלאה הראשונה של סטרואידים שאינם בנויים מטבעות ארומטיות. לאחר מכן, חקר ביוסינתזות של כולסטרול יחד עם הביוכימאי הרפואי ג'ורג' פופג'אק.[1]
ב-1962 גויס קורנפורת' להיות ראש המעבדה לחקר אנזימולוגיה כימית הממוקמת בקנט, אנגליה, יחד עם ג'ורג' פופג'אק על ידי הלורד ויקטור רוטשילד. העבודה במעבדה זו הבטיחה לקורנפורת' ופופג'אק ש-50% מהזמן יעבדו על פרויקטיהם האישיים. לכן ב-1967 חקר יחד עם הרמן אגרר ויחד פתרו את בעיית קבוצות המתיל האסימטריות. ב-1968 עזב פופג'אק את המעבדה, ושנתיים אחריו עזב רוטשילד.[1]ב-1975 זכה בפרס נובל לכימיה יחד עם ולדימיר פרלוג על מחקרו בנושא הסטריאוכימיה של ביוסינתזה של כולסטרול (באמצעות קטליזה אנזימטית).[1]
| שנת זכייה | פרס או אות הכבוד | שותפים לזכייה |
|---|---|---|
| 1937 | מדליית אוניברסיטת סידני | |
| 1953 | מדליית קורדיי-מורגן | |
| 1965 | מדליית פלינטוף | |
| 1965 | מדליית סיבה | ג'ורג' פופג'אק |
| 1967 | פרס סטאופר | ג'ורג' פופג'אק |
| 1968 | פרס פדלאר | |
| 1968 | פרס ארנסט גאנת'ר | |
| 1968 | מדליית דאבי | |
| 1971 | פרס רוברט רובינסון | |
| 1972 | פרס פריקס ראסל | |
| 1975 | פרס נובל לכימיה | ולדימיר פרולוג |
| 1975 | אוסטרלי השנה | |
| 1977 | תואר אבירות | |
| 1982 | מדליית קופלי | |
| 2001 | מדליית יובל המאה |
מחקריו על הביוסינתזה של הכולסטרול
עריכה
את המחקר שזיכה אותו בפרס נובל הוא ביצע במעבדה לחקר אנזימולוגיה כימית בקנט, אנגליה. במחקר זה הוא חקר את הסטריוכימיה של סינתוז כולסטרול. הוא החל את המחקר על ידי שימוש בדוגמיות כבד עכבר להן הזריק אצטט שהפחמן בו מסומן על ידי שימוש באיזוטופ הרדיואקטיבי פחמן 14. לכן, בסיום תהליך הסינתוז הוא יכול היה למפות בדיוק לאן כל פחמן הגיע. לאחר שזיהה ומיקם את 30 הפחמנים בתגובה, עבר למפות את המימנים, אותם סימן על ידי שימוש באיזוטופים כבדים יותר (דאוטריום וטריטיום). בעזרת הסימונים הצליח לזהות ולמקם גם את 50 המימנים בתגובה. לבסוף היה לו מיפוי סטריוכימי שלם של תהליך סינתזה של כולסטרול.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה
- ג'ון קורנפורת', באתר פרס נובל (באנגלית)
- Sir John Cornforth obituary, The Guardian, 12 January 2014
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון יום הולדתו ה-100 של ג'ון קורנפורת', באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
- ג'ון קורנפורת', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ג'ון קורנפורת', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה