ג'ונסון אנד ג'ונסון
ג'ונסון אנד ג'ונסון (באנגלית: Johnson & Johnson או בקיצור J&J) הוא תאגיד רב-לאומי שמקורו בארצות הברית ונוסד בשנת 1886. החברה עוסקת בתחומי התרופות, מכשור רפואי, מוצרי קוסמטיקה והגיינה ועוד. המניה שלה נסחרת בבורסה האמריקנית כחלק ממדד הדאו ג'ונס (סימול JNJ). כמו כן החברה נמצאת ברשימת פורצ'ן 500.
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | ציבורית |
| בורסה |
הבורסה לניירות ערך בניו יורק (JNJ)  |
| מייסדים | רוברט וג'יימס ג'ונסון |
| תקופת הפעילות | 1886–הווה (כ־138 שנים) |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה |
ניו ברנזוויק |
| משרד ראשי | ניו ברנזוויק, ניו ג'רזי |
| ענפי תעשייה |
תעשיית התרופות, תעשיית המכשור הרפואי |
| מוצרים עיקריים | תרופות, מכשור רפואי, מוצרי קוסמטיקה והגיינה |
| שווי שוק | 374.39 מיליארד דולר (21 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 95 מיליארד דולר (2023) |
| רווח תפעולי |
15,062,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2023) |
| רווח | 18 מיליארד דולר (2023) |
| הון עצמי |
63,278,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־31 בדצמבר 2020) |
| יו"ר | ויליאם וולדן |
| מנכ"ל | ויליאם וולדן |
| עובדים | 118,700 |
| www.jnj.com | |
  | |
הנהלת החברה יושבת בניו ברנזוויק, ניו ג'רזי, ארצות הברית. החטיבה הצרכנית יושבת בסקילמן, ניו ג'רזי. לחברה יש כ-250 חברות בת והיא פועלת ב-57 מדינות. מוצריה נמכרים בכ-175 מדינות. יש לה מספר חברות בת בישראל, ביניהן אומריקס ביופארמצבטיקה, ביוסנס וובסטר ויאנסן ישראל[1][2].
מוצריה הידועים ביותר של החברה הם פלסטרים (band aid), טיילנול (המקבילה לאקמול בארצות הברית), מוצרי ג'ונסון לתינוקות, עדשות מגע (acuvue), שמפו וסבונים ועוד.
היסטוריה
עריכהבעקבות הרצאה ששמע רוברט ווד ג'ונסון הראשון מאבי שיטת החיטוי בשם ג'וזף ליסטר, הקים רוברט יחד עם אחיו ג'יימס ואדוארד קו מוצרים של תחבושות מוכנות לשימוש בשנת 1885. המוצר הצליח, ומשם עם השנים החברה התפתחה והפכה לתאגיד גדול ממדים.
באוגוסט 2019 פסק בית המשפט באוקלהומה ארצות הברית שהשיווק האגרסיבי של משככי כאבים מצד ג'ונסון אנד ג'ונסון היו אחד הגורמים למגפת האופואידים, שגרמה למותם של כ-200 אלף אמריקאים בשנים 1996 עד 2017 והיא נדרשה לשלם קנס של כ-570 מיליון דולרו ובאוקטובר שילמה 20.4 מיליון דולר לשני מחוזות אוהיו שנלחמים במגפת האופיואידים. בינואר 2022, ג'ונסון אנד ג'ונסון הסכימו לשלם עד 5 מיליארד דולר כחלק מהסדר של 26 מיליארד דולר[3][4].
עסקיה של החברה מחולקים לשלושה מגזרים עסקיים עיקריים: מדעי הרוקחות[5], מדטק[6] ובריאות צרכנים[7]. בשנת 2020, מגזרים אלו תרמו 55%, 28% ו-17%, בהתאמה, מסך ההכנסות של החברה[8].
בשנת 2020, עם פרוץ מגפת הקורונה, הצטרפה החברה למרוץ לפיתוח חיסון לנגיף בשיתוף המרכז הרפואי בית ישראל דיקונס (אנ') בבוסטון[9]. לחברה יתרון בתחום, שכן היא קיבלה אישור לפיתוח החיסון לאבולה, שנחשב כדומה לחיסון נגד קורונה[10]. החברה התחילה בשלב השלישי של הניסוי בספטמבר 2020 לצורך כך גייסה החברה 60,000 נסיינים מארצות הברית, בלגיה ומדינות דרום אמריקה[11]. באוקטובר 2020 נעצר הניסוי עקב תגובה שלילית של אחד המשתתפים בו[12]. החברה מתכננת לייצר עד סוף שנת 2021 מיליארד מנות חיסון, אותם מתכננת החברה להפיץ ללא כוונת רווח[13]. ממשלת ארצות הברית מסייעת לחברה והעניקה לחברה 456 מיליון דולר לצורך פיתוח החיסון, וכן חתמה על חוזה לאספקת 100 מיליון מנות חיסון בנוסף לאופציה לרכישת 200 מיליון מנות נוספות[14].
באוגוסט 2022, בעקבות 38 אלף תביעות נגדה, ושנתיים לאחר שהפסיקה לשווק את הטלק שלה בצפון אמריקה, הודיעה כי תוריד את האבקה מהמדפים ברחבי העולם, ותעבור למוצר המתבסס על קורנפלור בלבד. החברה התחילה לשווק את הטלק בשנת 1894[15].
פעילות בישראל
עריכהמוצרי הצריכה של החברה משווקים בישראל החל משנת 1972, בתחילה שווקו על ידי חברת ההפצה "רנדי"[16] והחל מ-2004 על ידי קבוצת שסטוביץ[17].
קבוצת מוצרי הצריכה של החברה פעלה גם מ-1996 ועד 2009 באמצעות נציגות מקומית, שהייתה אחראית על הצד הניהולי והשיווקי של מותגיה, קידום המכירות והפרסום[18].
רכישות והשקעות בישראל
עריכהבשנת 1997 רכשה "ג'ונסון אנד ג'ונסון" את החברה הישראלית "ביוסנס" תמורת 400 מיליון דולר במניות. "ביוסנס" נוסדה ב-1995 על ידי שלמה בן-חיים ומפתחת מוצרים בתחום הקרדיולוגיה[19], ומתמקדת בפיתוח מכשור רפואי לאבחון וטיפול בהפרעות קצב.
בשנת 1998, הקימה קרן להשקעות בטכנולוגיות רפואיות בישראל עם קרן הון הסיכון פיטנגו[20].
בשנת 2000 מונה זאב זהבי כסגן נשיא קרן ההשקעות העולמית של ג׳ונסון אנד ג׳ונסון בישראל[21].
בשנת 2006 רכשה את החברת הביוטכנולוגיה הישראלית "קולבר" תמורת 159 מיליון דולר. החברה עוסקת בפיתוח שתלים מבוססי קולגן, חלבון המיועדת להשתלה במקום רקמת גוף[22].
בשנת 2008 רכשה את החברה הישראלית "אומריקס" (Omrix) תמורת 438 מיליון דולר[23]. "אומריקס" נוסדה ב-1995 על ידי איש העסקים היהודי-בלגי רוברט טאוב בבניין בנק הדם של תל השומר, על בסיס קניין רוחני שפותח בישראל לפיתוח דבק ביולוגי, שמיועד לעצירת דימומים בניתוחים, מתוך פלאסמה (החלק הנוזלי של הדם)[24]. בשנת 2003 חתמה על הסכם הפצה ושיווק עם ג'ונסון אנד ג'ונסון וב-2006 הונפקה בנאסד"ק[25].
באוגוסט 2024 הודיעה ג'ונסון אנד ג'ונסון על רכישת חברת ההזנק הישראלית V-Wave, שפיתחה שתל לטיפול באי-ספיקת לב, תמורת סכום של עד 1.7 מיליארד דולר (תשלום של 600 מיליון דולר במזומן בשלב הראשון, וסכומים נוספים בהתאם לאבני דרך)[26].
יושבי ראש
עריכה- 1887–1910 רוברט ווד ג'ונסון הראשון
- 1910–1932 ג'יימס ווד ג'ונסון
- 1932–1963 רוברט ווד ג'ונסון השני
- 1963–1973 פיליפ ב. הופמן
- 1973–1976 ריצ'רד ב. סלרז
- 1976–1989 ג'יימס ביורק
- 1989–2002 רלף לרסן
- 2002–2012 ויליאם וולדן
- מאז 2012 אלכס גורסקי
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של ג'ונסון אנד ג'ונסון
ג'ונסון אנד ג'ונסון, ברשת החברתית פייסבוק
ג'ונסון אנד ג'ונסון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ונסון אנד ג'ונסון, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ונסון אנד ג'ונסון, ברשת החברתית LinkedIn
ג'ונסון אנד ג'ונסון, סרטונים בערוץ היוטיוב- ג'ונסון & ג'ונסון בישראל, אתר הקריירה של ג'ונסון & ג'ונסון ישראל
- מידע עסקי על חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון באתרים Yahoo! Finance • MarketWatch • CNN Money • Bloomberg Business (באנגלית)
- ג'ונסון אנד ג'ונסון, בגוגל פיננסים
.svg){kind=icon}
- ג'ונסון אנד ג'ונסון, באתר Crunchbase (באנגלית)
- ג'ונסון אנד ג'ונסון, באתר EDGAR של הודעות ל-SEC (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ אומריקס, אומריקס (ארכיון)(הקישור אינו פעיל, 14.9.2020)
- ^ יאנסן ישראל, אתר יאנסן ישראל
- ^ Raymond, Nate; Raymond, Nate (2022-01-27). "Most U.S. local governments opt to join $26 bln opioid settlement". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-08-12.
- ^ Raymond, Nate; Raymond, Nate (2021-11-16). "Washington state, in $95 billion opioid trial, blames drug distributors for crisis". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2022-08-12.
- ^ Pharmaceutical Products, Content Lab U.S. (באנגלית)
- ^ MedTech, Content Lab U.S. (באנגלית)
- ^ Consumer Health, Content Lab U.S. (באנגלית)
- ^ https://johnsonandjohnson.gcs-web.com/sec-filings/sec-filing/10-k/0000200406-21-000008/
- ^ Anthony Vecchione, J&J collaborates to accelerate COVID-19 vaccine development, NJBIZ, 2020-03-13 (באנגלית)
- ^ סופי שולמן, הקרב על החיסון לקורונה: ההימור של מודרנה סינוור את המשקיעים, באתר כלכליסט, 2 באוגוסט 2020
- ^ ג'ונסון אנד ג'ונסון מחפשת בדרום אמריקה 20 אלף מתנדבים לניסויים בחיסון שלה נגד קורונה, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2020
- ^ Nick Givas, Johnson & Johnson Covid-19 vaccine study paused due to illness: report, Stat News, 2020-10-12 (באנגלית)
- ^
מה יהיה המחיר? חלק ממפתחות החיסון לקורונה מתכננות להרוויח מהמכירות, באתר הארץ, 26 ביולי 2020
- ^ ממשל טראמפ ישלם מיליארד דולר לג'ונסון אנד ג'ונסון - עבור 100 מיליון מנות חיסון לקורונה, באתר TheMarker, 5 באוגוסט 2020
- ^ סוף עידן הטלק: חברת ג'ונסון את ג'ונסון תפסיק לשווק את האבקה שנחשדה כמסרטנת, באתר וואלה, 12 באוגוסט 2022
- ^ ענת רואה, רנדי, המפיצה לשעבר של ג'ונסון אנד ג'ונסון, תובעת ממנה 23 מיליון שקל, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
- ^ שסטוביץ תקבל זכיון מוצרי הצריכה של ג'ונסון&ג'ונסון, באתר גלובס, 20 ביולי 2004
- ^ עדי דברת, ג'ונסון אנד ג'ונסון סוגרת את הנציגות בישראל, באתר הארץ, 18 במרץ 2009
- ^ השקעת שיא בחברת סטארט-אפ ישראלית: ג'ונסון את ג'ונסון רוכשת את ביוסנס תמורת 400 מיליון דולר במניות, באתר גלובס, 29 בספטמבר 1997
- ^ ג'ונסון אנד ג'ונסון מקימה קרן להשקעות בטכנולוגיות רפואיות עם פולריס ואומגה, באתר גלובס, 16 ביוני 1998
- ^ אלה יעקבי, "לא נהסס להשקיע 50 מיליון דולר בישראל", באתר גלובס, 10 בפברואר 2000
- ^ גיא גרימלנד, הושלמה מכירת קולבר לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 159 מיליון ד', באתר הארץ, 13 ביולי 2006
- ^ עכשיו זה רשמי: אומריקס נמכרת לג'ונסון אנד ג'ונסון ב-438 מ' ד', באתר גלובס, 24 בנובמבר 2008
- ^ עומרי כהן, אומריקס: מהחצר של תל השומר לאחת ההצלחות הגדולות בנאסד"ק ב-2006, באתר TheMarker, 15 בספטמבר 2005
- ^ ג'ונסון תפיץ את הדבק הביולוגי של אומריקס, באתר גלובס, 9 באוקטובר 2003
מייסד אומריקס, רוברט טאוב: "אני הולך עכשיו ללמוד עברית, ואחפש השקעות חדשות", באתר גלובס, 26 בנובמבר 2008 - ^ רותי לוי, ג'ונסון אנד ג'ונסון רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי V-Wave בסכום של עד 1.7 מיליארד דולר, באתר TheMarker, 20 באוגוסט 2024
