ג'ינה גרשון
ג'ינה ל. גרשון (באנגלית: Gina L. Gershon; נולדה ב-10 ביוני 1962) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה יהודייה-אמריקאית.
.jpg) | |
| גרשון, מרץ 2018 | |
| לידה |
10 ביוני 1962 (בת 62) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1981 |
| מקום לימודים |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהגרשון נולדה בלוס אנג'לס, קליפורניה למיקי גרשון (לשעבר קופל), מעצבת פנים וסטן גרשון שעבד בעסקי סחר בינלאומי. היא גדלה במשפחה יהודית ולה אח ואחות המבוגרים ממנה. היא למדה בתיכון בוורלי הילס, והחלה לשחק בגיל 14. לאחר סיום לימודי התיכון עברה לבוסטון כדי ללמוד במכללת אמרסון אך עברה לבית הספר טיש לאמנויות שבאוניברסיטת ניו יורק שם סיימה לימודי תואר ראשון ב-1983.
קריירה
עריכהתיאטרון
עריכההיא החלה ללמוד בבית הספר "Circle in the Square Theatre School" בניו יורק ועבדה עם המחזאי דייוויד מאמט, עליו סיפרה בראיונות שהוא היווה לה השראה רבה. היא הופיעה בשלושה מחזות בברודוויי: קברט, בוינג-בוינג וביי ביי בירדי.
קולנוע
עריכההפריצה הגדולה שלה הייתה בסרט "יפה בורוד" ב-1986[1], שהובילה לקבלת תפקידים בסרטים "נקמה מתוקה" ו"קוקטייל" עם טום קרוז. ב-1995, שיחקה בסרט "נערות שעשועים" והייתה מועמדת לפרס פטל הזהב בקטגוריית "שחקנית המשנה הגרועה של השנה"[2].
ב-1996, כיכבה בסרט "קשורות" לצידה של ג'ניפר טילי, והן היו מועמדות לפרס ה-MTV בקטגוריית "נשיקת השנה".
ב-1997, שיחקה בסרט "עימות חזיתי" את דמותה של סשה.
ב-1999, שיחקה את דמותה של הלן קפרלי בסרט "המקור", המתאר את האירועים שקרו מאחורי הקלעים בתוכנית הטלוויזיה "60 דקות" בנושא תעשיית הטבק ומבוסס על סיפור אמיתי[3]. באותה שנה גם כיכבה בדרמה הרומנטית "אהבה מצילום ראשון"[4].
ב-2007, שיחקה את דמותה של שרון בסרט "נ.ב. אני אוהב אותך" בכיכובם של הילרי סוואנק וג'רארד באטלר[5].
ב-2012 שיחקה במותחן הפשע של הבמאי ויליאם פרידקין, "קילר ג'ו"[6]
בשנת 2016 כיכבה בקומדיה "החבר המת שלי" בבימויו של אנתוני אדוארדס ולצידם של הת'ר גראהם וקתרין מוניג. בשנת 2017 שיחקה בסרט האסונות "11 בספטמבר". בשנת 2018 שיחקה בסרט הקומדיה "מאבדים את זה" את אשתו של רון (גארי קול). ב-2020 שיחקה בסרטו של וודי אלן, "הפסטיבל של ריפקין".
טלוויזיה
עריכהב-1989 גילמה את רנדי לואיס בשלושה פרקים של הסדרה "The Days and Nights of Molly Dodd" ברשת NBC.
ב-1992, שיחקתה את דמותה של ננסי סינטרה בסדרה "סינטרה" על חייו של פרנק סינטרה. ב-1993, השתתפה בשלושה פרקים בסדרה "מלרוז פלייס". ב-1997, התארחה בפרק בסדרה "אלן. בשנת 2005, דיבבה בסדרות "אבא אמריקאי" ו"איש משפחה".
בשנים 2006–2007 השתתפה בסדרה "בטי המכוערת" בתפקיד פביה[7], והתארחה בפרק בסדרה "תרגיע".
ב-2014, התארחה בסדרות: "קומיוניטי" ו-"אלמנטרי"[8]. ב-2015, התארחה בפרק בסדרה "Glee". ב-2016, התארחה בעונה השלישית של סדרת הדרמה "אימפריה" בתפקיד הלן וון וויט, בכיכובם של טרנס הווארד וטראג'י פ. הנסון. ב-2017, הצטרפה לעונה החמישית של הסדרה "ברוקלין תשע-תשע" בתור מלאני הוקינס, מפקדת משטרת ניו יורק. ב-2018 בנוסף שיחקה בעונה השלישית של סדרת הנוער "ריברדייל", בתור גלדיס ג'ונס אמו של ג'אגהד (קול ספראוס).
בשנת 2019 התארחה בפרק של העונה השלישית בסדרה "הטובות לקרב", בתפקיד מלאניה טראמפ.
אקטיביזם
עריכהבאוקטובר 2023, גרשון, יחד עם עוד מאות שחקנים, קומיקאים ומנהלי בידור מהוליווד חתמו על מכתב פתוח לנשיא ביידן. הם קראו לשחרור בני ערובה המוחזקים על ידי ארגון הטרור חמאס בעקבות טבח שבעה באוקטובר. הקמפיין שהושק לצד המכתב נקרא #NoHostageLeftBehind. המכתב מדגיש את הרצון לחופש הן לישראלים והן לפלסטינים לחיות בשלום ומגנה את האלימות של חמאס.[9]
פילמוגרפיה
עריכהקולנוע
עריכה- The Trainer (TBA)
- בורדרלנדס (2024)
- חג ההודיה (2023)
- אמילי הפושעת (2022)
- אל תסתכלו למעלה (2021)
- הפסטיבל של ריפקין (2020)
- הנסיכה ושבעת הגמדים (2019) - דיבוב
- After Everything (2018)
- בת הים הקטנה (2018)
- מאבדים את זה (2018)
- Bad Kids of Crestview Academy (2017)
- הצעה גורלית (2017)
- 11 בספטמבר (2017)
- My Dead Boyfriend (2016)
- קיץ בסטטן איילנד (2015)
- Mall (2014)
- The Lookalike (2014)
- הכתבנית (2014)
- בית ורסצ׳ה (2013)
- להתמודד עם אידיוטים (2013)
- קילר ג'ו (2012)
- What Love Is (2007)
- מישהו לאכול איתו גבינה (2006)
- Dreamland (2006)
- להצליח בחיים (ולהישאר נשוי) (2006)
- דבר אחד אחרון (2006)
- תוכנית משולשת (2004)
- תתפלל לרוקנרול (2003) - גם מפיקה
- נוכלים ללא תואר (2002)
- מסלול מסוכן (2001)
- המקור (1999)
- אהבה מצילום ראשון (1999)
- לולו על הגשר (1998)
- I'm Losing You (1998) (1998)
- עימות חזיתי (1997)
- קשורות (1996)
- נערות שעשועים (1995)
- ג'ואי בריקר (1993)
- סוגר חשבון (1991)
- קוקטייל (1988)
- מפגש לוהט (Red Heat, 1988)
טלוויזיה
עריכה- The Days and Nights of Molly Dodd (1989)
- משפטי (1998) - סרט טלוויזיה של TNT
- מרחרחים (1999)
- קטגוריה 7: סוף העולם (2005)
- מרון (2013)
- אלמנטרי (2014)
- תרגיע (2004)
- קומיוניטי (2014)
- Glee (2015)
- אומת הזומבים (2015)
- יאנגר (2018)
- ריברדייל (2018-הווה)
- בטי (2020)
- צ'אקי (2022)
- אלזבת' (2024)
- Doctor Odyssey (2024)
קישורים חיצוניים
עריכה
ג'ינה גרשון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'ינה גרשון, ברשת החברתית אינסטגרם
ג'ינה גרשון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ינה גרשון, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ינה גרשון, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ינה גרשון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'ינה גרשון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'ינה גרשון, באתר Discogs (באנגלית)
ג'ינה גרשון, באתר בילבורד (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ מאיר שניצר, סרט - הכניסה למבוגרים אסורה, חדשות, 14 בספטמבר 1986
- ^
גלית חוגי, אחרי 20 שנה: חזרה לסרט הפמיניסטי ״נערות שעשועים״, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2015
- ^ נילי ברקן, פצ'ינו יורק אש, כמו שהוא אוהב, באתר גלובס, 13 בפברואר 2000
- ^ נילי ברקן, זיוף, או כישרון מוכח, באתר גלובס, 13 ביולי 2000
- ^ דניאל פאיקוב, עכבר העיר, נ.ב: המשחק שלך מת, באתר הארץ, 9 במרץ 2008
- ^ אורון שמיר, עכבר העיר, "קילר ג'ו": אמריקה רקובה עד העצם, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2012
- ^ רותה קופפר, האנטומיה של בטי, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2006
- ^ דידי חנוך, המסע המטורלל של יוצר הסדרה קומיוניטי, באתר הארץ, 30 בינואר 2013
- ^ Matt Donnelly, Hollywood Stars and Executives Thank President Biden for Leadership, Call for Release of All Hamas Hostages, Variety, 2023-10-23 (באנגלית אמריקאית)
