ג'לאל טאלבאני

ג'לאל טאלבאני
Celal Tallebanî
جەلال تاڵەبانی
לידה	12 בנובמבר 1933; קלקן (אנ'), עיראק
פטירה	3 באוקטובר 2017 (בגיל 83); ברלין, גרמניה
מדינה	עיראק
השכלה	אוניברסיטת בגדאד
מפלגה	האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן
בת זוג	הרו איברהים אחמד
	4 ביולי 1992 – 6 באפריל 2005; (12 שנים)
	מסעוד בארזאני ←
	7 באפריל 2005 – 24 ביולי 2014; (9 שנים)
סגן נשיא עיראק	עדיל עבדול-מהדי; ע'אזי אל-יאוור; טארק אל-האשמי; חודיר אל-חוזאי
	→ ע'אזי אל-יאוור פואד מעסום ←
פרסים והוקרה
	פרס ברונו קרייסקי

ג'לאל טאלבאני (בכורדית: جه لال تاله بانی / Celal Talebanî / Jelal Talebaní; בערבית: جلال طالباني; 12 בנובמבר 1933 – 3 באוקטובר 2017) היה פוליטיקאי כורדי-עיראקי בולט, שכיהן כנשיא עיראק בשנים 2005–2014 וכמייסד וכמזכיר הכללי של האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן. היה חבר בממשלה הזמנית של עיראק אחרי פלישת ארצות הברית ב-2003.

קורות חיים

טאלבאני נולד ב-1933 בכפר קלקן שבדרום כורדיסטן. הוא הצטרף בגיל 14 למפלגה הדמוקרטית הכורדית ונבחר לחבר הוועד המרכזי שלה ב-1951 בגיל 18. הוא הצטרף לבית ספר למשפטים ב-1953 וסיים את לימודיו כפרקליט ב-1959. אחר כך הצטרף לצבא העיראקי.

היה ליו"ר המפלגה הדמוקרטית הכורדית בפוליטבירו במהלך שנות השישים של המאה ה-20. ב-1966 עזב את מפלגתו וב-1975 הקים את האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן.

עם הקמתה דה-פקטו של כורדיסטן העיראקית ב-1991, נבחר טאלבאני לנשיאה הראשון, כשהוא מכהן בתפקיד עד איחוד כורדיסטן העיראקית ב-2005.

ב-6 באפריל 2005 נבחר טאלבאני על ידי הפרלמנט העיראקי לנשיא עיראק הראשון ממוצא כורדי.

ב-1 ביולי 2008 היה לפוליטיקאי העיראקי הבולט הראשון שלחץ את ידו עם מנהיג ישראלי, שר הביטחון אהוד ברק.^[1] בהמשך השנה עבר ניתוח לב במאיו קליניק שבארצות הברית. ב-17 בדצמבר 2012 לקה בשבץ.^[2]

מלבד כורדית, הוא דיבר גם ערבית, פרסית, ואנגלית.

חיים אישיים

טלאבאני היה נשוי להירו איברהים אחמד, ביתו של איברהים אחמד. לזוג נולדו שני ילדים, הבכור באפל טלאבאני ואחיו הצעיר קבאד טלאבאני. קאבד היה בעבר סגן ראש הממשלה בממשלה האזורית של כורדיסטן. בעקבות משאל העם בכורדיסטן פלשו כוחות שיעים לכירכוך. באפל הורה לאנשיו לסגת ולאפשר לכוחות האירנים והעיראקים לשלוט בעיר.