גאולה גיל
גאולה גיל (נולדה ב-24 בדצמבר 1932) היא זמרת ישראלית שפעלה בשנות השישים.
 | |
| גאולה גיל (2005) | |
| לידה |
24 בדצמבר 1932 (בת 91) תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | מ-1950 |
| עיסוק | זמרת |
| סוגה | זמר עברי |
| שפה מועדפת |
עברית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קורות חיים
עריכהגאולה גיל נולדה בתל אביב בשם גאולה לבבי להורים יוצאי טשקנט. אביה ניגן בכלי נגינה שונים (בעיקר מנדולינה) ואמה נהגה לשיר.
הצטרפה לנח"ל בגיל 16, התגייסה לצה"ל ב-1950, והחלה את השירות בקיבוץ דפנה.[1] היא הצטרפה למחזור הראשון של להקת הנח"ל ושירתה יחד עם יוסי בנאי ויונה עטרי. שם גם הכירה את מנהלה המוזיקלי של הלהקה דובי זלצר, שהיה לבעלה.
לאחר שחרורה היו זלצר וגיל חברי קיבוץ סער במשך תקופה קצרה ובהמשך, נסעו יחד לארצות הברית שם למד זלצר ניצוח וקומפוזיציה.[1] הם הופיעו שם במסגרת להקת "אורנים צבר" בשירי פולקלור ישראליים וגיל זכתה בתחרות לשירה עממית בבולטימור. גיל הקליטה שני שירים ללחניו של זלצר שהפכו ללהיטים גדולים: "נערה ושמה כנרת" ו"דבר אליי בפרחים" (הוקלט בארצות הברית עבור "הד ארצי").
ב-1958 הוציאו גיל ודובי זלצר בארצות הברית תקליט בשם שירי חגים של ישראל בעברית. גאולה גיל כתבה חלק מהמילים.[2] ב-1960 ייצגה את ישראל בפסטיבל הפולק של ניופורט (בישראל הוא נקרא אז "פסטיבל הפולקלור").[3]
באמצע שנות השישים הופיעה בהרכב "שלישיית גאולה גיל" ברחבי אמריקה עם הגיטריסטים דון חוליו (יואל דן) ויגאל חרד. להרכב זה הצטרף ג'וקי ארקין והקבוצה יצאה לסיבוב הופעות בברית המועצות, בין היתר בערים מוסקבה, וילנה וריגה. הצלחת ההרכב במוסקבה, במה שנחשב כהופעה היסטורית של ישראלים שם, גרם להארכת סיבוב ההופעות.[4] לאחר הסיבוב הוציא ההרכב תקליט.
בקיץ 1965 ושוב בקיץ 1966 נסעה לסיבוב הופעות בברית המועצות ונחלה הצלחה.[5]
אלבום נוסף שהוציאה, "שירים אחרי המלחמה" (1967), הורכב משירים שנכתבו בעקבות מלחמת ששת הימים, בהם "הכותל" ו"למנצח שיר מזמור". ב-1968 הוציאו גאולה גיל ודובי זלצר תקליט עם מיטב שיריה באנגלית במילים שונות מהמקור העברי.[6]במקביל הוציאו גם תקליט עברי שאחד משיריו כמו בתקליט באנגלית הוא ירושלים שכתב ושר במקור שארל אזנאבור תורגם עזריה רפפורט.[7]
לאחר חזרתם של הזוג ארצה, הקליטה גיל גרסאות לשירי סרטים אותם הלחין זלצר ("פורטונה", "אולי תרדו שם"), ביצעה את שירי סרט הילדים "שמונה בעקבות אחד" וחידשה את שירי בעלה מלהקת הנח"ל, בהם "יא ירח". היא הוציאה את התקליט "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", שהורכב משירי ילדים מקוריים ושירי ילדים ממחזות זמר כמו "צלילי המוסיקה", ממנו הצליח מאוד שיר הנושא ("מי יודע מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה"), למילותיו של ע. הלל וללחנו של זלצר. בשנת 1968 נבחרה ל"זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל.
גיל השתקעה בלוס אנג'לס, בני הזוג גיל וזלצר התגרשו בניו יורק ב-1968[8] וגיל נישאה שם בשנית לתסריטאי היהודי ריצ'רד קוהן.[1] בשנים מאוחרות יותר היא הסבירה כי "אני שם בגללו ובגלל הפרנסה".[9]
בשנת 2008 חזרה גיל לגיחה קצרה על הבמות בישראל בערב הוקרה לדובי זלצר ובפסטיבל "ימי זמר בחולון" יחד עם ריקה זראי וחדוה עמרני.
בריאיון ל"ידיעות אחרונות" באותה שנה אמרה:
- "אף אחד לא מעריך כאן את מה שאנחנו עושות... אני, למשל, הופעתי בבית הלבן ודיברתי שם על הארץ, הצגתי את השירים שלי וסיפרתי על העדות השונות אצלנו ועל המדבר. אנחנו מופיעות מול ערבים וגויים. זה ההבדל בינינו לבין אמנים ישראלים שמגיעים להופיע באמריקה".
קישורים חיצוניים
עריכה
גאולה גיל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- גאולה גיל, באתר שירונט
גאולה גיל, באתר ספוטיפיי
גאולה גיל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
גאולה גיל, באתר Discogs (באנגלית)- גאולה גיל, באתר סטריאו ומונו
- גאולה גיל, דף שער בספרייה הלאומית
- גאולה גיל, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- שרגא הר-גיל, השלישיה החדשה של גאולה, מעריב, 9 באוקטובר 1964
- גבי גזית, איפה הם היום? גאולה גיל מדברת בפרחים, 103FM, 5 באפריל 2011
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 דינה חלוץ, "היא עוד תשוב", שבועון לאשה, 9 באוגוסט 2010, עמ' 48–51
- ^ Holiday Songs of Israel, folkways.si.edu (באנגלית אמריקאית)
- ^ פסטיבל הפולקלור ניופורט 1960 - אריך נגן
- ^ ערב פרידה במוסקבה מלהקת גאולה גיל וארקין, למרחב, 27 ביולי 1966
ראיון עם גאולה גיל ברדיו מוסקבה, למרחב, 12 ביולי 1966
טלילה בן-זכאי, "כבשו" את בריה"מ - חוזרים הביתה, מעריב, 27 ביולי 1966 - ^ ישראלית קטנה ברוסיה הגדולה, דבר, 12 באוגוסט 1965; הקהל הסובייטי הריע לאמנים הישראליים, מעריב, 4 ביולי 1966; הצלחה רבה במוסקוה לאמנים ישראליים, דבר, 5 ביולי 1966; עשר הופעות נוספות לגאולה גיל וג'וקי בבריה"מ, מעריב, 8 ביולי 1966; הוארך מסע אמנים ישראליים בברה"מ, דבר, 10 ביולי 1966; הצלחה עצומה בהופעת אמנים ישראליים בריגה, מעריב, 11 ביולי 1966; טלילה בן-זכאי, "כבשו" את בריה"מ – חוזרים הביתה, מעריב, 27 ביולי 1966; "הקהל לא רצה לצאת מהאולם; אלפים ביקשו לנגוע בנו..." סיפרה הזמרת גאולה גיל בשובה מסיור הופעות בברה"מ, דבר, 31 ביולי 1966; רדיו מוסקווה הקדיש חצי שעה לזמרת גאולה גיל, דבר, 12 ביולי 1966.
- ^ Geula Gill – Geula Gill Now (Vinyl) (באנגלית), נבדק ב-2021-09-07
- ^ ירושלים- גאולה גיל- מילים ולחן -שארל אזנבור עברית-עזריה רפפורט-עיבוד יצחק גרציאני- 1969, נבדק ב-2021-09-07
- ^ העולם הזה, גיליון 1608 ,26/06/68, עמ' 19
- ^ אור ברנע, גאולה גיל שוב שרה זלצר, באתר ynet, 23 באפריל 2008.