גיאורגי השלישי, מלך גאורגיה
גיאוֹרגי השלישי מלך גאורגיה (בגאורגית: გიორგი III; מת ב-27 במרץ 1184) מבית בגרטיוני, היה מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת בשנים 1156 ועד 1184. תקופת שלטונו, יחד עם תקופת שלטונה של תמר המלכה נודעה כ"תור הזהב" בהיסטוריה של גאורגיה, הודות לשטח הממלכה, הצלחות דיפלומטיות, ניצחונות צבאיים, פיתוח ההשכלה, פריחת התרבות, הדת והאומנות.
לידה |
המאה ה־12 גאורגיה | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 27 במרץ 1184 | ||||
שם לידה | გიორგი III | ||||
מדינה | הממלכה הגאורגית המאוחדת | ||||
מקום קבורה | מנזר גלאתי | ||||
בן או בת זוג | בורדוחאן | ||||
| |||||
חתימה | |||||
חייו
עריכההרשומות הארמניות, בניגוד לרשומות הגאורגיות, מציגות גרסה שונה להתרחשויות שהביאו את גאורגי, בנו הצעיר של דמטרה הראשון, לכס המלוכה. על פי הרשומות הגאורגיות חשף דמטרה, בשנת 1130, מזימה של אצילים גאורגים המונהגים על ידי אחיו הגדול דוד. המלך אסר את הקושרים והוציא להורג את אחד ממנהיגי הקשר, אִיּווָאנֵה אָבּוּלֵתִּיסְדּזֶה (גאו'), בשנת 1138 (או 1145).[1] דוד מרד בשנית בשנת 1154, והכריח את אביו לוותר על כס המלוכה, ולהפוך לנזיר. אולם, לאחר שישה חודשים, מת דוד, ודמטרה חזר לכס המלוכה. דוד הניח אחריו בן בשם דמנה, שהיה מוכר בקרב האופוזיציה האריסטוקרטית כטוען חוקי לכתר. עם זאת, נמנעות הרשומות הגאורגיות בזהירות מאזכור כלשהו לנסיבות מותו של דוד.
מאידך מציין כותב הרשומות הארמני, ורדן ארוולצי, כי דוד שלט במשך חודש אחד בלבד, ונרצח בידי אציליו סומבט ואיוון אורבלי, שעשו הסכם סודי עם גיאורגי. סטפנוס אורבליאן, צאצא של שבט אורבלי, כתב זמן קצר אחרי ורדן, כי דוד שלט במשך שנתיים, והכחיש כל מעורבות משפחתית ברציחתו של דוד. לדבריו, גיאורגי נשבע לאחיו שישלוט בממלכה רק עד שבנו של דוד, דמנה, יגיע לבגרות, אבל הפר את הבטחתו. הוא טען כי האורבלים היו עדים לשבועתו של גיאורגי, ולכן הובילו את המרידה בשנת 1177, כדי להכתיר את הטוען החוקי לכתר, דמנה, לכס המלוכה.
גיאורגי עלה לכס המלוכה בשנת 1156, עם מות אביו דמטרה הראשון. בעלותו לשלטון שינה גאורגי את המדיניות הצבאית ההגנתית של אביו למדיניות אגרסיבית יותר, ופתח במתקפה על שליטי ארמניה השכנה, הסלג'וקים. קואליציה המורכבת משליט אחלאת (אנ')[2], שאה-ארמנס סקאמן השני (אנ'), שליט דיארבקיר, קוטב א-דין איל-גאזי משושלת ארטוקידס (אנ'), אל-מאליק מארזרום ואחרים, הוקמה ברגע שהגאורגים השתלטו על העיר, אבל הגאורגים הביסו את בעלות הברית. בשנים 1161–1162 סיפח את הערים הארמניות אני ודווין. אולם התקפת נגד של הסלג'וקים גרמה לגיאורגי לוויתור על העיר אני לשליטים המוסלמים בתנאים של ואסליות. בסופו של דבר סופחה העיר לממלכה הגאורגית בשנת 1173. במהלך תקופה זו, הורחב הצבא הגאורגי במתנדבים ארמנים, שלקחו בהתלהבות חלק בשחרור אדמותיהם. בשנת 1167, הוא התקדם להגנת הוסלות הגאורגית, שאח אר'סארטן משירוואן כנגד הסתערות הכוזרים והקיפצ'קים, שנבעה משאיפתם לעצור את חיזוק השליטה הגאורגית באזור.
בשנת 1177, התקוממו אצילי הממלכה, והכריזו על הנסיך דמנה, בנו של דוד החמישי, שהיה מוכר בקרב האופוזיציה האריסטוקרטית כטוען החוקי לכתר. כ-30,000 מורדים, תחת הנהגתו של חותנו של דמנה (אבי אשתו), יואן אורבלי, התבצרו במבצר לורי (Լոռի). המבצר הושם במצור על ידי הצבא המלכותי, הצבא הביא לכניעת העיר, עיוור וסירס את דמנה, ומחותניו נרצחו.
בשנת 1178, מינה גיאורגי את בתו הבכורה, תמר כשליטה משותפת יחד עמו, וכיורשת מוחלטת,[3] כדי למנוע כל ויכוח אחרי מותו. הוא נותר כשליט משותף עד למותו בשנת 1184. הוא נקבר במנזר גלאתי שבכותאיסי.
נישואין וילדים
עריכהבסביבות שנת 1155, נישא גיאורגי לבורדוחאן (גוראנדוחט), בתו של חודן, מלך אוסטיה. נולדו להם שתי בנות:
- תמר שירשה אותו.
- רוסודן שנישאה למנואל קומננוס בנו הבכור של הקיסר הביזנטי נדרוניקוס הראשון קומננוס. רוסודן ומנואל היו ההורים של אלכסיוס הראשון ודוד קומננוס, מייסדי האימפריה של טרפזונטס.
אילן יוחסין
עריכהדמטרה הראשון מלך גאורגיה, 1125–1154 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דוד החמישי מלך גאורגיה, 1154–1155 | גיאורגי השלישי מלך גאורגיה, 1155–1184 | בורדוחן מאלאניה (אנ') | רוסודן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמנה | תמר, מלכת גאורגיה 1184–1213 | יורי בוגוליובסקי | רוסודן? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דוד סוסלן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גיאורגי הרביעי מלך גאורגיה, 1213–1223 | רוסודן מלכת גאורגיה, 1223–1245 | ע'יאז אד-דין (אנ') | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דוד השביעי (אנ') מלך גאורגיה, 1247–1270 | דוד השישי נארין מלך גאורגיה, 1245–1293 | תמר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ הערך "ივანე აბულეთისძე" (אִיּווָאנֵה אָבּוּלֵתִּיסְדּזֶה), באנציקלופדיה הגאורגית סובייטית (אנ') כרך 1, עמוד 45, טביליסי 1975 (בגאורגית), באתר האקדמיה הגאורגית למדעים
- ^ שאה-ארמן, ארמןשאהאלאר, אהלאשאהלאר או בגטימורידס (אנ'), היה בייליק מוסלמי-סוני טורקומני (אנ') מהאימפריה הסלג'וקית (אנ'), שנוסד לאחר קרב מנזיקרט (1071) ומרכזו באחלאת (אנ') על החוף הצפון מערבי של ימת ואן. אזור זה כלל את רוב נפות ביטליס וואן של ימינו, וחלקים ממחוזות נפת מוש.
- ^ יורש מוחלט (heir apparent) - מי שבעל זכות לרשת את הכתר, וזכות זו אינה יכולה להשתנות בעקבות הולדתו של יורש אחר