גבעת פינחס
גִּבְעַת פִּינְחָס היא אתר בשומרון, בכפר הפלסטיני עוורתא, דרומית לשכם וסמוך ליישוב איתמר. על הגבעה מספר קברים, שחלקם מיוחסים במסורות מסוימות לדמויות מתקופת המקרא.
תיאור האתר
עריכהבתחום עוורתא יש כמה ריכוזים של קברים קדומים:
- א-נבי עוזייר בתל א-ראס - בו מצוי מתחם המוקף בגדר אבנים. במתחם מצויה מצבה ולידה עץ חרוב עתיק. הקיר הדרומי והקיר המזרחי של המתחם מכוסים בכיפות הנתמכות בקשתות. בקירות יש גֻּמְחות, אשר משערים שבהן היו כתובות שומרוניות. ליד המצבה חצובה מערה קטנה. לפי מסורת יהודית מקום זה נקרא גבעת פינחס ובו נקבר הכהן הגדול השני, אלעזר בן אהרן (ספר יהושע כ"ד, ל"ג). לפי מסורת ערבית כאן קברו של עזרא הסופר.[דרוש מקור]
- אל מפצ'ל ("בחסדי האל") - במרכז הכפר חצר נוספת ובה מצבה, המיוחסת לאיתמר אחי אלעזר. את הקבר ניתן לראות מהיישוב איתמר, שנקרא על שמו. עקב מיקומו בתוך הכפר הערבי, חולל הקבר מספר פעמים וצוירו עליו כתובות נאצה.
- אל עזיראת - על הגבעה המזרחית של הכפר בית קברות ובו שני מבנים, אחד חד כיפתי והשני דו כיפתי, המיוחסים לקבר פינחס ולקבר אבישוע בנו, המקודש בעיני השומרונים.[דרוש מקור]
- בצמוד למבנה הקבר מערה בה, לפי מסורת יהודית ושומרונית, מצויים קברי שבעים הזקנים שהיו בבית דינו של משה במדבר סיני (במדבר י"א, ט"ז-י"ז).[דרוש מקור]
תולדות המסורות
עריכהלפי מסורות יהודיות, שומרוניות וערביות מצויים בכפר עוורתא קבריהם של אלעזר ואיתמר בני אהרן, פינחס בן אלעזר, אבישוע בנו של פינחס (כותב ספר אבישע על פי המסורת השומרונית) ושבעים הזקנים שכיהנו בסנהדרין הראשונה בתקופת המדבר.
ראשיתה של המסורת אינה ברורה. הנוסע האלמוני מבורדו שעבר במקום בשנת 333, מראשוני כותבי ספרי המסעות בארץ ישראל, אינו מתאר בחיבורו את האתר על אף שעבר בסמוך לו. מסורת זו מופיעה לראשונה על ידי רבי יעקב השליח שביקר בארץ ישראל סביב שנת 1235:
משכם עולים למקום שקורין עוורתא ושם שני הרים זה כנגד זה והדרך באמצע מקום מישור וכפר עוורתא לשמאל העולה לירושלם ושם קיברו של איתמר הכהן, והוא מקום נאה מאוד. עוד יש קבר אחר שם ואומרים שהוא קבר פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן, ויש לישמאעלים מקום להתפלל סמוך לקבר. עוד יש בכפר מערה ובה קבורים שבעים זקנים ויש שם לישמעאלים מקום תפילה. ועל ההר השני לימין העולה לירושלם הוא קבר אלעזר בן אהרן הכהן והוא בנין מפואר מאוד.
כמה עשרות שנים לאחר מכן, בספרו של אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, מספר אשתורי כי ביקר בעוורתא וכי שם קבורים אלעזר ואיתמר, פינחס ושבעים הזקנים.[2]
ב-1838 הזכיר את הקברים אליעזר הלוי, שכתב תיאור מפורט של האתר. בתיאורו הוא מספר כי ביקר בקברי פינחס, אלעזר ואיתמר, בעוורתא, וכי השומרונים מטפחים את הקברים בעקבות גזרת גירוש שגזר עליהם איברהים פאשא שראה בהם עובדי אלילים והם נדרו לפאר את הקברים וסרה הגזרה. הוא מזכיר גם את קברי שבעים הזקנים, אשר על פי תיאורו נמצאים במערה גבעה סמוכה.[3]
והנוסע היהודי אברהם משה לונץ כתב בשנת 1891 בספרו מורה דרך בארץ ישראל וסוריה כך: "הכפר עוורתא היא גבעת פינחס, ובו יראו כיום קברי אלעזר הכהן ופינחס בנו" ומוסיף כי "על ההר ממולו קבר איתמר".[4] תימוכין לגרסה זו נמצאים גם אצל זכות (1857).[5] החוקר הצרפתי ויקטור גרן, שסייר בארץ ישראל במאה ה-19, כתב דיווח מפורט על הכפר עוורתא והקברים שבו.[6] גרן ביקר במבני הקבר באל עזיראת (אל עזילאת, בלשונו) ולא הבחין במצבה כלשהי. גרן שמע מפי יהודים ושומרונים על המסורות הקשורות בקברים שבכפר, אך סבר כי ייחוס קברו של אלעזר הכהן לעוורתא בטעות יסודו, שכן נכון לזהותה בגבעת פינחס שבהר אפרים, "בכפר ג'יביע, לא רחוק מחרבת ת'בנה".
קברו של אלעזר הכהן כשדה חרם
עריכה- ערך מורחב – חרם (מתנות כהונה)
על הפסוק ”וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בְּגִבְעַת פִּינְחָס בְּנוֹ אֲשֶׁר נִתַּן לוֹ בְּהַר אֶפְרָיִם” (יהושע כד לג), יש מפרשני התורה שמסבירים שבני שבט יוסף רצו לזכות שייקבר אלעזר הכהן בנחלתם. ובעת מיתתו, החרימו את גבעת פינחס כ"שדה חרם" (הניתן לכהן שבאותו משמר) וכיוונו להחרים במשמרתו של פינחס הכהן, ובכך ייצא ויקבור אביו בנחלת בני יוסף בהר אפרים.[7]
עליות לרגל
עריכהיש הנוהגים לבקר בציון קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה, ה' בשבט. מקורה של הילולת "שבעים הזקנים" בתאריך זה נמצא במגילת תענית בתרא (לפי חלק מהגרסאות), והוא מובא בטור ובשולחן ערוך: "בחמישה בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע בן נון".[8] מתקופת הרמב"ן קיימים תיאורים על עליית גדולי ישראל ועולי רגל למערת שבעים הזקנים ולמצבות קבריהם של אלעזר ופינחס בני אהרון הכהן.[דרוש מקור] יום ההילולה של אהרן אבי אלעזר ואיתמר חל בא' באב[9] וביום זה עולים מתפללים רבים לציונו, באבטחת כוחות צבא גדולים. על רקע מעשי חבלה וצביעת מצבת ציון אלעזר הכהן בירוק, צבע האסלאם, פנו אגודת שכם אחד וועד המקומות הקדושים בשומרון ב-2008 למנהל האזרחי ולמשרד הדתות, אך ידם אזלה מלתחזק את המקום.[דרוש מקור]
לקריאה נוספת
עריכה- אריה יצחקי, מדריך ישראל - השומרון, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, כתר הוצאה לאור, 1980, עמ' 345
- זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ־ישראל, כרך א, הוצאת ספרים אחיעבר ושות', 1985, עמ' 261 - 268
- צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, כנה, 1997, עמ' 310 - 311
קישורים חיצוניים
עריכה- בני משה, 'לפעול למען המקומות הקדושים בשומרון', באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2008
הערות שוליים
עריכה- ^ נדפס בתוך יהודה דוד איזנשטין, אוצר מסעות, עמ' 66, באתר היברובוקס
- ^ ספר כפתור ופרח, פרק י"א: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קי"ד.
- ^ איגרת ד"ר אליעזר הלוי משכם, מובא במרדכי אהרן גינצבורג, "השומרונים (על פי מכתבי המסע של הד"ר אלעזר הלוי)" בפרויקט בן-יהודה
- ^ א. מ. לונץ, מורה דרך בארץ ישראל, ירושלים, תרנ"א
- ^ אברהם זכות, ספר יוחסין השלם, עמ' 228
- ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל, כרך רביעי: השומרון, עמ' 308-309
- ^ פירוש המלבי"ם לספר יהושע כד,לג
- ^ ארבעה טורים, אורח חיים, סימן תק"פ; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"פ, סעיף ב'.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ח