גגאוזים
הגגאוזים (בגגאוזית: Gagauz וברבים – Gagauzlar, בטורקית: Gagavuz, ברבים – Gagavuzlar, ברומנית: ביחיד găgăuz, ברבים găgăuzi, ברוסית: гагаузы, באוקראינית: Гагаузи) הם עם טורקי.
 | |
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| 300,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 מולדובה: 130,000 אוקראינה: 31,000 טורקיה: 15,000 רוסיה: 13,600 קזחסטן: 1,000 רומניה: 45 בולגריה: 40 | |
| שפות | |
|
רוסית גגאוזית | |
| דת | |
| בעיקר נצרות אורתודוקסית | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| עמים טורקים אחרים |
ריכוזי גגאוזים נוצרים אורתודוקסים מהווים מיעוט אתני ברפובליקת מולדובה, באוקראינה, ברוסיה, בטורקיה, בבולגריה וברומניה.
הגגאוזים היושבים בחבל ההיסטורי מולדובה מונים כ-210,000 נפש ומתרכזים בעיקר בחבל הקרוי גגאוזיה ובמחוז בוג'אק שבדרום בסרביה (היום באוקראינה). באוקראינה מתרכזים גגאוזים גם באזור אודסה וזפוריז'יה. הגגאוזים ביוון ובבולגריה מונים כ-20,000 נפש.
הגגאוזים המוסלמים חיים בחלק האירופאי של טורקיה ובמקדוניה.[דרוש מקור]
אבות הגגאוזים באים מהשבטים הנודדים "גוזים" ו"אוזים". מסמכים ביזנטיים מציינים את העובדה שבמאה ה-11 השבט הנודד "אוזים" חצה את הדנובה ונכנס לחבלי בולגריה, מקדוניה יוון של היום. לאחר שהנוודים האלה התיישבו קיבלו על עצמם את סגנון החיים הכפרי המקומי ואת הנצרות האורתודוקסית. עירוב בני השבטים האלה עם טורקים מהשבטים "פצ'נגים", "קומנים" ו"פולובצים" הוא כנראה מקור הגגאוזים של ימינו.
המדינה הגגאוזית הראשונה הוקמה בחבל השייך היום לרומניה ונקרא "נסיכות דוברוג'ה" Principatul Dobrogea, או, בשפה הגגאוזית "אוזי איאלט" – Uzi Ayalet. נסיכות זו שגשגה כמאתיים שנה עד שנכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. בלחץ העות'מאנים היגרו הגגאוזים אל שטחים שנשלטו על ידי רוסיה. בתקופה שבין 1750 ובין 1846 הם עברו את הדנובה והתיישבו בדרום בסרביה. השלטונות הרוסיים אילצו חלק מהשבטים הטורקים שישבו בבוג'אק להגר אל חצי האי קרים ובמקומם הושיבו גגאוזים ובולגרים. במקום הושבו גם סרבים נמלטים, גרמנים שהגיעו מדוכסות ורשה ועוד אחרים. רוסיה עזרה למתיישבים בחלוקת קרקעות ולימוד השפה הרוסית, כולל קרוא וכתוב. המתיישבים החדשים הפכו את הערבות השוממות של הבוג'אק לחבל חקלאי פורה. בחורף של שנת 1906 הכריזו הגגאוזים על אוטונומיה של "רפובליקת קומרט" (Republica Comrat), אך העצמאות הזאת החזיקה מעמד רק 6 ימים.
בדצמבר 1990 הכריזה התנועה הבדלנית גגאוז חאלקי, בתמיכה שקטה של שלטונות מוסקבה, על שלושה מחוזות מולדובים – קומרט, צ'יאדר-לונגה ווולקנשטי – כרפובליקת גגאוזיה. בדצמבר 1994, הכיר הפרלמנט המולדובי באוטונומיה לגגאוזים במסגרת מולדובה ובשנת 1995 נקבעו גבולות האוטונומיה לאחר משאל עם מקומי. אוכלוסיית האוטונומיה כוללת כ-160,000 גגאוזים, שהם כשני שלישים מהגגאוזים בעולם, וכן רומנים/מולדובים, אוקראינים, רוסים, בולגרים וצוענים.
השפה הגגאוזית נכתבה עד שנת 1957 באלפבית יווני ומשנת 1957 אומץ אלפבית קירילי שעבר התאמה.
קישורים חיצוניים
עריכה
- Găgăuzii: rătăciţi prin istorie (ברומנית)