גדליה משה גולדמן
רבי גדליה משה גולדמן (כ"ו באייר תרמ"ז, 21 במאי 1887 - כ"ד בחשוון תש"י, 16 בנובמבר 1949) היה האדמו"ר החמישי מזוויהל.
 | |
| לידה |
21 במאי 1887 זוויאהל, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 1949 (בגיל 62) |
| תקופת הפעילות |
? – 18 בנובמבר 1949 |
| השתייכות |
חסידות זווהיל |
| צאצאים |
מרדכי גולדמן |
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר |
  | |
תולדותיו
עריכה
היה בנו של רבי שלמה גולדמן וחתנו של רבי דוד שלמה מקוברין. משנת תרפ"ו החל לשמש כרב בעיר זווהיל שבאוקראינה, לאחר שאביו עלה לארץ ישראל. על אף שהיה מחמיר בפסקיו על עצמו השתדל עד מאוד להקל לאחרים. נרדף על ידי השלטון הסובייטי ונשפט לשבע שנות עבודת פרך בסיביר. מסופר כי הטיח בפני שופטיו כי "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה".[1][דרוש מקור: לפרשת המשפט, ונאומו]. בתום שבע שנות הגלות קיבל משרת רבנות בעיירה סמוכה למוסקבה.
בשנת תרצ"ז (1937) הצליח להימלט מרוסיה, עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. היה מקורב לרב הרצוג[2] התפרנס בצמצום. בשנת תש"ה (1945), לאחר פטירת אביו, החל לכהן כאדמו"ר.
נקבר בבית העלמין גבעת רם (שֵיִיחְ' בָּאדֵר). קברו משמש מקום עלייה לרגל למבקשי ישועה.[3]
צאצאיו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- נדב דוידסון ועוז רוזנברג, תופעה חדשה בי-ם: עשרות מאמינים פוקדים את קבר הצדיק בגן סאקר, באתר nrg, 1 בפברואר 2011
- יגאל מוסקו, איך הופכים קבר של רב אלמוני ללהיט?, באתר מאקו, 9 באוגוסט 2013
הערות שוליים
עריכה- ^ (חולין ז' עמוד ב')
- ^ נכדו הרב דוד סתיו, הרב סתו, "בשבע" גיליון 510
- ^ דוד וינפלד ושלמה רוזנר, התפללתי, נושעתי ופרסמתי: פתקים על קברו של הצדיק מזְווִיל, בבלוג "עונג שבת", 6 בנובמבר 2020