גדעון רייכר

עיתונאי, שדרן רדיו, פובליציסט ומחזאי ישראלי

גדעון רייכר (נולד ב-25 באוקטובר 1936) הוא עיתונאי, שדרן רדיו, פובליציסט ומחזאי ישראלי. מתמחה בסיקור ענייני משפט, צרכנות ובירוקרטיה ובבירור תלונות מאת צרכני התקשורת על גופים ציבוריים.

גדעון רייכר
לידה 25 באוקטובר 1936 (בן 88)
המנדט הבריטיהמנדט הבריטי חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1961
עיסוק עיתונאי, שדרן רדיו
מעסיק גלי צה"ל
דוגמת קול גדעון רייכר, 2019

ביוגרפיה

עריכה

רייכר נולד במשפחה דתית ולמד עד כיתה ב' במסגרות חינוך חרדיות[1].

בהיותו בן 9, שלח לעיתון "משמר לילדים" שיר שפורסם:

בגן קטן צמח אילן

והאילן היה יפה וכל הגן היה נאה

יום אחד נגדע אילן בגלל הרוח הרגזן

ופתאום כל הגן היה עצוב היה עצוב

כי נגדע האילן

גדעון רייכר, בן 9, חיפה[2]

את דרכו העיתונאית החל ככתב בבית המשפט בשנת 1961[3]. הוא נתפס כעיתונאי בולט מאז שהגיש פינה קבועה בכלבוטק בשנות ה-70 ושנות ה-80. בשנות ה-80 אף שימש כאחד המגישים של התוכנית ערב חדש בטלוויזיה החינוכית. מאז הנחה רייכר תוכניות רבות וכתב טורים בעיתונים רבים: "סקנדל", "יש כתובת", "רייכר בשטח", "הפרלמנט של רייכר", "יש עם מי לדבר", "רייכר מתרגז" וכן תוכנית הטלוויזיה "למבוגרים בלבד" המיועדת לבני הגיל השלישי. בנוסף, הנחה גם את תוכנית ההומור "סתם בצחוק" בערוץ 1.

רייכר הוצב במקום השני ברשימת מפלגת הגמלאים בבחירות לכנסת השמונה עשרה, בהן לא עברה המפלגה את אחוז החסימה.

בשנת 2011 חזר רייכר להגיש בהתנדבות תוכנית לילה בגלי צה"ל, במתכונת דומה לזו של התוכנית שהנחה בעבר, "ציפורי לילה משוחחות". התוכנית החדשה, המשודרת במוצאי שבת, בין השעות 02:00-04:00, זכתה לשם "נדודי שינה עם גדעון רייכר", ובה מתעניין רייכר בסיפורים של מאזינים המתקשרים לאולפן[4].

מחזה בשם "היריקה", שכתב רייכר בעקבות אירוע שחווה[5], החל להיות מוצג בתיאטרון הבימה בשנת 2013[6], לאחר שהוצג עוד קודם על במות אחרות[7].

כיום רייכר מגיש את התוכנית "למבוגרים בלבד" בתחנת הרדיו 103fm.

רייכר עוסק גם בהוראת מקצוע העיתונות ועושה זאת במכללות שונות.

רייכר נשוי לנילי ולזוג שני ילדים.

ספריו

עריכה
 
גדעון רייכר (מימין) עם יעקב אחימאיר
  • ללא גלימה: (משפט מלחי) / גדעון רייכר. רמת גן: מסדה, 1968. על משפטו של השופט אליעזר מלחי.
  • דרך גבר בעלמא / גדעון רייכר וחיים שפירא; איורים: יוחנן לייקיצביץ. ירושלים: ספרי עידן, 1977.
  • שגעון: יומן שתחילתו במוסד לחולי-רוח והמשכו - החיים עצמם / גדעון רייכר. תל אביב: זמורה ביתן, מודן, תשמ"א 1980.
  • יחסים עם הצבור: איך בונים תדמית חיובית בתקשורת בעסקים וביחסי אנוש / גדעון רייכר; איורים - איציק רנרט. תל אביב: דביר, 1993 תשנ"ג.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא גדעון רייכר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עידן יוסף, גדעון רייכר: "מצעד הגאווה - מגוחך, דוחה ומרגיז", באתר News1 מחלקה ראשונה, 15 בדצמבר 2008
  2. ^ פורסם במגזין "מדור לדור" בתאריך 29.3.2015
  3. ^ לי-אור אברבך, העיתונאי גדעון רייכר הצטרף לגמלאים, באתר nrg‏, 15 בדצמבר 2008
  4. ^ נדודי שינה, באתר גלי צה"ל
  5. ^ צבי גורן, היריקה – מחיר העלבון, באתר הבמה, 19 בדצמבר 2012
  6. ^ גלית עדות, גדעון רייכר חטף סטירה לפנים והחליט לכתוב על זה מחזה, באתר "The Post"‏, 13 בנובמבר 2013
  7. ^   היריקה, באתר עכבר העיר, דצמבר 2012