גדעון שמיר
גדעון שמיר (נולד ב-7 בנובמבר 1939) הוא פסנתרן ובונה העוגבים היחיד במדינת ישראל.[1]
 | |
| לידה |
7 בנובמבר 1939 (בן 85) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
  | |
ביוגרפיה
עריכהשמיר נולד בתל אביב למקסים ודגמרה שפטלוביץ, שהתגוררו בשדרות רוטשילד. אביו מקסים הוא אחד מהאחים שמיר. שמיר למד בבית הספר "בלפור".
שמיר למד בגרמניה את מלאכת בניית העוגבים אצל ולקר אורגלבאו (אנ') בלודוויגסבורג ובבית ספר לבניית עוגבים. מלאכת בניית עוגבים היא מורכבת מאוד ומשלבת מספר תחומים: מכניקה, אקוסטיקה, בנייה בעץ, עבודה עם מתכת ודרושה אוזן מוזיקלית ורקע מוזיקלי.[2]
שמיר בונה עוגבים כ־40 שנה. שמיר בנה 12 עוגבים הנמצאים כיום ברחבי הארץ,[3] בקונסרבטוריון, באוניברסיטאות ובשימושן של מקהלות. בעבר חשבו לבנות עוגב בבית הכנסת הגדול בתל אביב, אך הרעיון נגנז ונשאר רק מודל של העוגב אצל שמיר בסדנה.
שמיר הרחיב עוגב ישן של חברת Ott עבור אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאומנויות, בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה. העוגב ממוקם בחדר הבארוק. בחדר זה יש לצד העוגב צ'מבלו, קלאוויקורד, ופורטה-פיאנו. לעוגב המורחב יש 17 רגיסטרים, שתי מקלדות ומקלדת פדל, ומנגנוני נגינה ורגיסטרציה מכניים.[4]
שמיר שיחזר במשך 7 שנים עוגב שהורכב ושוחזר מחלקיהם של כשלושה עוגבים בני כמאה וחמישים שנה, אשר פורקו לפני שנים ואוחסנו במרתפי הכנסייה הפרנציסקנית בעיר העתיקה בירושלים. אורך חזית העוגב כשבעה וחצי מטרים, גובהה כחמישה מטרים ומשקלו כשמונה טונות. לעוגב כ־1800 חלילים, שאורכם נע בין שלושה מטרים לסנטימטרים ספורים, 33 רגיסטרים, פדאלים ושתי מקלדות.[5] העוגב מותקן באודיטוריום הכט באוניברסית חיפה. שמיר ממשיך לתחזק עוגב זה.[6]
בשנת 2002 סיים שמיר את שיפוץ העוגב במתחם מנזר לטרון, בכנסייה הגדולה במנזר השתקנים. העוגב נבנה בשנת 1904 בידי בונה העוגבים האנגלי תומאס קסוון בעבור כנסיית וולינגטון. כיום משמש העוגב לקונצרטים הנערכים באולם הכנסייה, הידועה בזכות האקוסטיקה המשובחת שבה.[7]
העוגב שנבנה על ידי שמיר עבור הקאמרטה הישראלית ירושלים, הועמד לרשות הקאמרטה באדיבות קרן התרבות אמריקה-ישראל.[8]
שמיר מתגורר ביישוב יובלים ועורך סדנאות בישוב מנוף שבגוש שגב. שמיר מציג בסדנה שני עוגבים שבנה, הראשון הוא עוגב קטן יחסית בסגנון הרנסאנס והבארוק המוקדם, שמתאים לביצוע יצירות מסביבות שנת 1600. העוגב השני גדול יותר, וכולל פדלים לנגינה ברגליים. עוגב זה מתאים לנגינת מרבית היצירות הגדולות לעוגב, כולל אלו של באך, מנדלסון ומלחיני המאה ה-19.[9]
בשנת 2020 פרסם שמיר כי הוא מחפש מישהו שימשיך את דרכו שאליו יוכל להעביר את הידע שצבר במהלך השנים.[10]
בתקופה זו החל המוזיקאי ומכוון הפסנתרים אורי שני ללמוד את המקצוע ולטפל בעוגבים בהדרכת גדעון שמיר.
בניית עוגב נייד
עריכהבשנת 1994 בנה שמיר עוגב בעל שתי מקלדות ידיים ומקלדת רגליים שניתן לפרקו ולהרכיבו מחדש. צוות של שניים עד שלושה אנשים נחוץ לפירוק, הובלה והרכבה של הכלי, אך בכל מקרה פעולה זו מצריכה את נוכחותו של בונה העוגבים עצמו כדי לוודא שכל החלקים אמנם הגיעו וחוברו כהלכה וגם לבדוק שההובלה לא פגעה בכיוון. העוגב מורכב מ-8 מחללות, ובמקלדת הידיים 54 קלידים.[11]
קישורים חיצוניים
עריכה
גדעון שמיר, בביצוע עוגב ביתי שבנה שמיר, סרטון באתר יוטיוב- כתבה באתר בעקבות המקצועות שנעלמים מן העולם
הערות שוליים
עריכה- ^ גדעון שמיר - בונה עוגבים, באתר תיירות כרמיאל משגב
- ^ סדנת העוגבים יובלים
- ^ סיפור העוגב - "פעמוני ירושלים"- ייצור ומכירה של פעמוני רוח, שבשבות ועוד
- ^ חדר הבארוק באתר אוניברסיטת תל אביב
- ^ אודיטריום הכט שיחזור עוגב על ידי גדעון שמיר mushecht.haifa.ac.il/auditorium
- ^ עוגב באוניברסיטת חיפה עניין - מוזיקה יהודית, לחן מקהלה ועוגב, הילה אהרון בריק
- ^ לטרון סיור במנזר השתקנים malon.co.il
- ^ הקאמרטה הישראלית ירושלים
- ^ עומר שומרוני, סדנת עוגבים בגליל, 2 בנובמבר 2006
- ^ לא רק לכנסיות: בונה העוגבים בן ה-80 שמחפש יורש, באתר ynet, 17 באוגוסט 2020
- ^ עוגב נייד עמותת חובבי העוגב בישראל