גדר (ביטוי הלכתי)

הגדרת מושג של עניין מסוים בהלכה
(הופנה מהדף גדר (הלכה))

גֶּדֶר הוא ביטוי ישיבתי והלכתי משובש[דרוש מקור] לגָּדֵר, שפירושו: הגדרת מושג של עניין מסוים, בדרך כלל מושג תלמודי או הלכתי.

לדוגמה: "מה הַגֶּדֶר של פיקוח נפש רוחני"[1]. "הַגֶּדֶר של קלות ראש הוא שתהא הפעולה מצד עצמה קלות ראש"[2].

הביטוי אינו תקני בשפה העברית. בעברית גָּדֵר משמשת בלשון נקבה, ואילו גֶּדֶר משמש בלשון זכר; גָּדֵר בלשון רבים היא גְּדֵרִים וכן גְּדֵרוֹת, ואילו לשון רבים של גֶּדֶר היא גְּדָרִים; נטייתה של גָּדֵר היא גְּדֵרוֹ, גְּדֵרִי וכו', ואילו נטייתו של גֶּדֶר היא גִּדְרוֹ, גִּדְרִי וכו'. עם זאת, יש לציין שגם בלשון חז"ל משמש גָּדֵר בלשון זכר. לדוגמה: "ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים"[3].

צורת משנה נוספת היא בְּגֶדֶר, שמשמעה: בתחום, בהגדרה. לדוגמה: "אין זה בגדר מקח וממכר"[4]. מילה זו תקנית בעברית.

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ הרב שמואל הלוי ואזנר, שו"ת שבט הלוי חלק ח' סימן קס"ה שאלה ט'
  2. ^ הרב צבי פסח פרנק, שו"ת הר צבי אורח חיים א' סימן ע"ג.
  3. ^ מסכת עירובין פרק א' משנה ח'.
  4. ^ הרב יחיאל מיכל אפשטיין, ערוך השולחן אורח חיים סימן שכ"ג סימן א'.