אטימולוגיה

ענף בבלשנות החוקר את מקורות המילים
(הופנה מהדף גיזרון)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

אֶטִימוֹלוֹגְיָהלועזית: Etymology, בכתיב חסר בעברית עם ניקוד: גִּזָּרוֹן, ובכתיב מלא ללא-ניקוד: גיזרון[1]) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן. חוקרי הגיזָרון (אטימולוגים), מתחקים אחר שורשיהן של המילים, היחס שביניהן למילים דומות בשפות אחרות והשינויים שחלו במשמעויותיהן ובכתיב שלהן במרוצת השנים. לצורך זאת הם נעזרים בטקסטים עתיקים ובהשוואות בין-שפתיות.

המחקר הגזְרוני מתבסס על שיטות עבודה של הבלשנות ההיסטורית, ובו מושוות מילים בין שפות קרובות. לאור הנחת סדירותם של מעתקי ההגאים, החוקרים מנסים לתאר במדויק את צורתן המשוערת הקדומה של המילים או הצורנים (מילת היסוד המוקדמת ביותר נקראת "אֶטִימוֹן" - etymon) ואת גלגוליהן במהלך ההיסטוריה. באופן זה נמצאו שורשים של מילים[2][3], ובעזרתם אפשר לעקוב אחר גלגוליהן מאז שחר ימי משפחת השפות שלהן.[2][3] האטימולוגיה מנסה גם לשחזר מידע על שפות עתיקות (כגון כתובים, סמלים וסימנים).

המילה "אטימולוגיה" עצמה מגיעה מהלחם בסיסים מהשפה היוונית העתיקה: ήτυμος (אֶטִימוֹס, "אמיתי") ו-λόγος (לוֹגוֹס, "חקר של"). "גיזרון של מילה" פירושו מוצאה. התפתחותה וגלגוליה הרבים של מילה מסוימת או של משמעות כלשהי.[2][3]

הגיזרון וחקר הלשון

עריכה

במאה ה-19 שלטה במחקר הבלשני הגישה הדיאכרונית, החוקרת את ההיסטוריה ואת התפתחות השפות. המחקר הגזרוני היה אז חוד החנית של הבלשנות ההיסטורית, וההתקדמות בתחום זה – בעיקר בחקר השפות ההודו-אירופיות – תרמה רבות לידיעת ההיסטוריה של שפות רבות וקרבת המוצא ביניהן, ולהבנת העקרונות האוניברסליים שבבסיס התפתחותן של שפות.

עם תחילת המאה ה-20 ירדה קרנה של הגישה הדיאכרונית בבלשנות ופינתה את מקומה למחקר הסינכרוני, הבוחן את השפה כמערכת בנקודת זמן מסוימת. על אף המתודולוגיות הנוקשות שפיתחה הבלשנות ההשוואתית כדי להעניק למסקנותיה תוקף מדעי, המחקר האטימולוגי כרוך מעצם טבעו במידה מסוימת של ספקולטיביות, וזו גוררת התייחסות חשדנית ולעיתים מזלזלת מצד הקהילה המדעית[דרוש מקור]. על כך יש להוסיף גם את הפופולריות של אטימולוגיות עממיות שתרמו לירידת מעמדה של האטימולוגיה כמדע.

רעיונות בסיסיים

עריכה
  • בדרך כלל, למילים בתחילה יש איות מורכב, שלעיתים הופך פשוט יותר עם השנים (למשל, עקב שימוש בקיצורים). התבניות שלפיהן מילים מתקצרות אינן קבועות.
  • מילים עשויות להתחבר זו לזו (הלחמים).
  • מילים מתחילות לעיתים כראשי-תיבות (נוטריקון) והופכות למילים בזכות עצמן (לדוגמה: דוח – דין וחשבון, סמל – סגן מחוץ למניין, תפוז - תפוח זהב).
  • מילים עשויות להיגזר משם של אישיות או מקום.
  • מילים עשויות להגיע מתחומי התמחות מסוימים, מתרבויות שונות, ואף מיצירות ספרות.
  • מילים שנחשבו לעגה עשויות להפוך לחלק מהשפה; ולעיתים מילים שהן חלק מהשפה הופכות לעגה.

בשפה העברית

עריכה

בספר בראשית ניתנים הסברים אטימולוגיים לשמות אישים ומקומות המוזכרים בו. דוגמה: ”וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי” (בראשית, ל', ח'). שמה של בבל מוסבר: ”עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ” (בראשית, י"א, ט'), אך על-פי המחקר מקור השם באכדית, שפת העיר, בצירוף ”בַּאב־אִלִי”, שפירושו שער האל.

חקר האטימולוגיה בעברית מתמקד בעיקר במילים קדומות, מתקופת התנ"ך ומתקופת התלמוד והמשנה, ובו הן מושוות למילים בערבית, בארמית ובשפות שמיות אחרות. העברית, שהיא שפה שמית, קלטה כבר בימי קדם מילים שמוצאן יווני ולטיני, בימי הביניים הושפעה מן הערבית, ובעת החדשה הטמיעה בתוכה מילים לועזיות רבות.

העגה העברית הושפעה משפות שכנות, מגלי העלייה ומשפות האם של הישראלים וכן מהגלובליזציה, ובולטת בה השפעת הערבית, האנגלית והיידיש. יש בה גם תערובת של מילים שהגיעו מרוסית, מטורקית, מלדינו ועוד.

בעברית החדשה נטבעו מילים רבות בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי אליעזר בן-יהודה), ועל כן גיזרונן בדרך כלל ברור ומתועד. ישנם מילונים המכילים פרטים על גיזרון המילים.

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ גִּזָּרוֹן, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 1 2 3 According to Ghil'ad Zuckermann, the ultimate etymon of the English word machine is the Proto-Indo-European stem *māgh תבנית:Gloss, see p. 174, Zuckermann, Ghil'ad (2003). Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew. Palgrave Macmillan. ISBN 978-1403917232.
  3. ^ 1 2 3 According to Ghil'ad Zuckermann, the co-etymon of the modern Israeli Hebrew word glida תבנית:Gloss is the Hebrew root gld תבנית:Gloss, see p. 132, Zuckermann, Ghil'ad (2003). Language Contact and Lexical Enrichment in Israeli Hebrew. Palgrave Macmillan. ISBN 978-1403917232.